יצירה ראשונה.

[משי סגול]

יצירה ראשונה.

זה מעין שיר שכתבתי לפני פחות מחודש, משהו חביב להתחלה. אין לה שם עדיין: אני, פושטת אדרתי, באיטיות ובתנועה מדודה. רואה כיצד אתה נכסף אליי, בשקט. בצפייה. אתה, דרוך לסירוגין, מביט בי כמו יצאתי מתוך חלום. עומדת מולך ערומה כביום היוולדי – כמו עומדת למשפט. רואה אותך לוטש מבט, מוציא אנחה קלושה, רעד קל עובר בגופך, חלושות. רוצה לאחוז בי, עוד לא... תן להתהפך, כלומר, ליוצרות. גם הן רוצות, קצת ממך. ואולי אל תלך? תישאר עוד קמעא. צריך אותך כאן, לחמם, למגר כל צער שנשאר – במגע. עבר, תמיד ירדוף אותי. אבל אתה – זה גם עתיד. כלומר, אני מקווה. אני טווה רשת ציפיות חדשה, לך. בתנאי – שגם לך תהיה מילה.

 

[קומיס]

מקסים אבל

את לא חייבת להכניס מדי פעם מילים גבוהות- זה מרחיק את השיר מהקורא. במקום להגביה את הלשון, פשוט תאשירי את הדימוי. למשל, במקום "ערומה כביום היוולדי" את יכולה לכתוב משהו מעניין יותר"ערומה כמו גופה בחדר מתים". דוגמה דבילית, אבל אני מקווה שהבנת למה התכוונתי.

 

[כרגע במיכאל]

ווואוו

זה ממש יפה- הרגשות פה נראים לעין ואהבתי את השפה

 

[צוקוצונה]

משי יקרה

משי זה כתוב בצורה כל כך יפה ונוגעת שזה מקסים בעיני