יצירת קשר מהאינטרנט; פעילות שחסמתי אותה מראש

[Being And Doing]

יצירת קשר מהאינטרנט; פעילות שחסמתי אותה מראש

ידידיי וידידותיי,

אני צופה כאן במס' יוזמות מבורכות של משתתפים המעוניינים ליצור מפגשים חברתיים. התועלת של זה עצומה: הגדלת המעגל החברתי(וחלקנו אף יצירתו), העלאת הערך העצמי ועוד דברים טובים שעצם השהות של אנשים לצידנו גורמת לנו.

אני רואה את כל זה, ונורא אמבילוונטי- מצד אחד, אני כמה לאנשים מסביבי, כמה לצלצול של הודעה, של שיחה.. כבר התחלתי לשמוח שמתקשרים אלי מהבנק להודיע לי על המינוס!(טוב, לא צריך להגזים). מצד שני, שמתי לעצמי מס' מחסומים הקשורים לכך, ועל כן ארחיב כאן: המטרה הראשונית שלי היא ליצור קשרים במסגרות חברתיות "אמיתיות": לימודים, עבודה, חוגים חברתיים שונים. משהו בחיבור הראשוני הזה, בחוויות המשותפות הראשונות, יוצר בסיס לקשר שתמיד כיף לשוב ולהיזכר בו. מעבר לכך, אנשים ואני בתוכם פונים להכרויות דרך האינטרנט כי זה הרבה יותר נוח. האם ניתן להשוות את הנוחות בלשלוח הודעה במסרים בתפוז לבין לגשת לאדם שמוצא חן בעינינו ולהיקשר לשיחה שאיתו? אני גם חושב שעצם העובדה שאנו יודעים שיש לנו עוד דרך להכרות, גרמה לנו להיות ביישנים יותר ומסוגרים יותר. אם לא היה את האינטרנט, סביר להניח שהיינו מחפשים חוגים חברתיים רחבים יותר.

הפסקה: אין כאן שמץ, ולו קטן, של ביקורת - אני מעריך אנשים שעושים פעולות ע"מ להרחיב את המעגל החברתי שלהם!

חזרה מההפסקה: מבחינתי, אם אצור קשרים רגשיים באמצעות האינטרנט, יהיה מין סימן שכשלתי. כשלתי בלהכיר אנשים בדרך הישנה, בדרך ההיא. סימן שאיני מעוניין להכיל אותו. כרגע אני מפסיד בגלל זה, שלא יהיו כאן אי הבנות כאלה ואחרות, אני מוצא את עצמי צופה בסרטים לתוך 12 ו-1 בלילה במקום לשהות עם חברים שאולי הייתי יכול להכיר באמצעות המדיה הזו.

זהו. רציתי לשתף(יותר נכון, מנהלת בניסיון שידלה אותי! היא אמרה שאנחנו כאן בשביל לנסות לפתור בעיות וזה..). אין כאן מקום של "בעיה" שרוצה לפתור. שיתוף נטו.

חג שמח חבריי!

 

[Larik]

אווו מגניב!

העלת בכתב בדיוק את מה שאני חושב עליו כבר זמן מה, רק אף פעם לא מצאתי מילים להגיד את זה.

באופן כללי, אתה צודק. אבל אל תחשוב שאני מסכים איתך.
האיטרנט גרם להרבה אנשים לתלות מסוימת, ודפוסי התנהגות מגבילים בנוגע לכל מה שנוגע לאינטרקציה בין אנשים.
אך מצד שני הוא גם שיחרר די הרבה אנשים.
הכל תלוי איך מסתכלים על זה, ואיך משתמשים בזה.

האינטרנט הפך את הולם למקום הרבה יותר קטן, ומידע להרבה יותר נגיש.
למשל בזכות האינטרנט פגשתי לא מעט אנשים שגם השפיעו על החיים האמיתיים שלי.
מערכת היחסים הראשונה שלי (וגם הכי משמעותית) היתה בזכות האינטרנט.
פגשתי כמה אנשים בעלי תחומי ענין זהים לשלי, אנשים שלא הייתי פוגש בשום דרך אחרת.
הכל רק בזכות האינטרנט.

לסיכום:
מצד אחד, על ידי כך שאנחנו מסתמכים על האינטרנט בשביל להכיר אנשים חדשים, אנחנו מונעים מעצמינו אינטרקציות בחיים האמיתיים.
מצד שני, אם להסמתך רק על אינטרקציה עם אנשים מהעולם האמיתי, אנחנו מונעים מעצמינו אפשרויות שבכלל לא היינו מודעים לקיומן.
לפי דעתי צריך לדעת לשלב.

 

[Being And Doing]

כיף לשמוע הזדהות כלשהיא

אחי, אני רוצה רגע לבחון את הפסקה השלישית שכתבת.
כתבת שם שמערכת היחסים הכי משמעותית שלך הייתה בזכות האינטרנט. מערכת היחסים הזו, בויראציה אחרת, בצורה אחרת, הייתה נוצרת גם ללא האינטרנט! הרי זה מה שהורינו, סבינו ואחינו הגדולים עשו, לא הייתה ברירה אחרת. האופציה היחידה הייתה ליצור קשר עם האנשים שמוצאים חן בעיניך. אופציה אחרת היא להישאר לבד(אופציה, כפי שאתה רואה בפורום, קיימת גם שהאינטרנט במלוא תהילתו ושימושיו).

האינטרנט הוא כלי מדהים. מה שכן, בלי משים, זה כלי שהשתלט עלינו, ובמקום להיות כלי עזר לחיים האמיתיים, נדמה שהיוצרות כך התהפכו.

 

[Larik]

זה על העינין

מערכת היחיסים הראשונה שלי בחיים לא היתה נוצרת ללא האינטרנט, המרחק היה יותר מדי גדול בינינו.

מעבר לכך, ברגע שלמישהו יש תחומי ענין לא שגרתיים, הדרך היחידה להכיר אנשים עם אותם התחומי ענין היא דרך האינטרנט.

 

[Being And Doing]

בטח שיש עוד דרכים! אם לא היה אינטרנט ..

היו נוצרים חוגים חברתיים שעונים על הצרכים של אוכלוסייה עם תחומי עניין מיוחדים.

יש אינטרנט, זה יותר קל, למה ליצור חוגי חברה כאשר הכל הרבה יותר קל וכביכול "נוח"?

 

[Larik]

אז הנה אתגר בשבילך.

בלי להישתמש באינטרנט, תמצא לי לפחות בן אדם אחד שיש לו לפחות אחת מהמאפינים ברשימה הזו ותפתח איתו שיחה:

טראנס/ית
א-מיני/ת
שחקן/ית משחקי תפקידים חיים (האלה שלובשים שריון מימי הביניים ונלחמים עם חרבות מעץ/ברזל)
חובב/ת BDSM
פוליאמורי/ת

(יש עוד, אבל זה מה שאני יכול לתת בשלוף)

זה מה שאני מנסה להגיד פה.
יש תחומי ענין/ מאפינים של אנשים, שמאוד קשה לפגוש סתם ככה ברחוב, אבל מאוד קל למצא באינטרנט.

אם אתה לא מכיר אנשים כאלה, איפה תלך לחפש?

 

[zahike]

זה אולי היתרון של הפורומים ה"ישנים"

לעומת הפייס בוק של היום.
יש דברים שהם פחות מקובלים ובאמת קשה למצוא שותפים להם.
ולפעמים אתה גם לא רוצה שידעו מפחד התגובות ה"לא נורמליות".
הפורומים האלה (כמו זה כאן בתפוז) שמאפשר לך להשאר אנונימי אבל עדיין לצור קשר עם אנשים ששותפים לתחום הענין הלא רגיל שלך.
ואז אתה קודם מכיר את נפש האדם ורק אחרי זה את ההגדרות שלו (שם מקום מגורים עיסק ובעיקר מראה חיצוני).
עדיין אפשר לפתח את הקשר לאמתי מיחוץ לאינטרנט אבל אז כבר ה"סוד הנורא" שלנו בחוץ ואפשר לעמוד איתו ביחד ולא לבד.
דבר נוסף זה שכאן אפשר לבחור כינוי ואולי דמות שאחר כך תישאר גם בחוץ כאשר נפגוש את האנשים מחוץ לאינטרנט.
יש לי כמה חברים שהקשר התחיל באינטרנט והתפתח לקשר אמיתי אבל אני עדיין קורא להם בכינוי מהפורום במקום השם האמיתי.

 

[מנהלת בניסיון]

אני מאד שמחה ששידלתי

הדברים שכתבת מעוררים הרבה מחשבות.
אפילו נותנים הסברים למצבים שהיה לי קשה לפרש.

אני תמיד אומרת שאני לא מכורה לסמארטפון אלא שהוא
עוזר לי בכל תחום בחיים. אני צריכה אותו איתי ככלי עזר.
השאלה הגדולה - האם הוא יכול לעזור לי למצוא חברים/ות

עדיין אין לי תשובה מוחלטת אבל אני נותנת צ׳אנס.
לא סוגרת אופציות אחרות ומשאירה גם את זאת פתוחה.

תודה על השיתוף

 

[Being And Doing]

 

[מתבונן בשתיקה]

לא בטוח שהצלחתי לרדת לסוף דעתך. אם אתה מכיר

אדם דרך המדיה הוירטואלית, אתם משוחחים דרך המחשב ובשלב מסויים אתם משוחחים בטלפון ונפגשים פנים אל פנים.
אתם שומרים על קשר והופכים לחברים טובים.
האם יש פסול בכך שהקשר התחיל דרך האינטרנט?
אני לא חושב שזה כשלון. להיפך, אלמלא האינטרנט לא היית פוגש את אותו אדם לעולם והיית מפספס חבר נפש.

אם אתה שואף להכיר אנשים חדשים, טוב וחשוב ורצוי שתנסה זאת גם במסגרות שבעולם האמיתי, החוץ וירטואלי. אדרבא, אם אפשר להכיר אנשים במסגרות כמו עבודה, לימודים, מכון כושר וכו', זה נפלא. אבל למה לפסול את האינטרנט כאמצעי להכיר חברים?

לדורות הקודמים לא היה את האינטרנט, אבל אנחנו הרווחנו עוד אמצעי להכיר אנשים.
אם המטרה היא ליצור חברים אמיתיים, מה זה משנה אם הקשר החל מלכתחילה באינטרנט?
מה שחשוב זה היעד הסופי. אותו אדם הפך לחבר אמיתי.

אצלי ואצל רבים אחרים הבעיה היא אחרת. המון פעמים מנסים להכיר דרך האינטרנט אבל לבסוף הקשר נותר וירטואלי מכל מיני סיבות.
עניינים טכניים של זמן ומרחק, חשש של אנשים להפגש פנים אל פנים וכו'.
אם אתה חש את האכזבה הזאת אני בהחלט יכול להבין אותך ולהזדהות איתך.
אבל אם שני אנשים מכירים באינטרנט ונחושים בדעתם להפגש, אין כח בעולם שיכול לעצור אותם ולמנוע מהם לעשות זאת.

מאוד חשוב איפה באינטרנט אתה מחפש אנשים להכיר.
אם למשל תכנס לחדרי צ'ט שבהם נמצאים אנשים רדודים וילדותיים, סביר מאוד להניח שתנחל אכזבה ומפחי נפש.
אבל יש הרבה איים של איכות באינטרנט. אני הכרתי באינטרנט חבר טוב וידידה טובה שהם כיום חברים אמיתיים מאוד קרובים.

 

[Being And Doing]

תודה! אנסה לחדד את הדברים

במאקרו, אין פסול בהכרות דרך האינטרנט. זו דרך נפלאה להכיר אנשים. במיקרו הספציפי שלי, אני מרגיש שהאינטרנט יהיה הכלי היחידי להכיר אנשים, שאוכל לברוח כל פעם שאחווה חוסר סיפוק מהכרות דרך "המציאות", ובמקום לטפל בשורש הבעיה, פשוט אפנה למקום שאני מרגיש בו הרבה יותר נוח. החסימה שלי ליצירת קשרים באינטרנט, גורמת לי לרצות לטפל בשורש הבעיה. זה או זה, או להישאר לבד.

אני מרגיש שיש בחיי מספיק אמצעים להכיר אנשים, אמצעים שהם קצת קשים יותר ליישום, בעצם כל אינטראקציה חברתית שיש לנו היא פוט' להכרות עם אנשים חדשים. אני מקווה ללמוד איך לנצל את הפוט' הזה.

מסכים בנוגע לאכזבה של להישאר בקשר וירטואלי. תחושה של חוסר סיפוק תמידי.

בצ'אטים לעיתים רחוקות ישנם אנשים איכותיים. בכלל, הצ'אטים זה issue חסר שליטה לחלוטין שלי. אני במלחמת גמילה בנושא.

תודה על הדברים!

 

[נוסעת בזמן אחר]

וואו, אתה מתאר בדידות מזהרת...

ואתה עדיין שם מגבלות על דרכי הכרות. סימן שנכשלת??
לצערי אני די בטוחה שגם עם תוריד את המגבלה קשרים
שתיצור דרך האינטרנת יסבלו מאותם קשיים כמו קשרים
בעבודה או לימודים.
אנחנו דיסלקטים חברתיים(לפחות חלק פה כולל אותי)
ועד שלא מטפלים בעיקרי הבעיה דברים לא כל כך משתנים.
וכל השאר מסביב זה קישוטים. צריך לנסות בכל הדרכים.

זאת דעתי כמובן.

 

[Being And Doing]

כן, כשלתי.

לא הצלחתי להכיר אנשים באינטראקציות האחרות שיש לי איתי. פניתי לאותיות, למקום שאני חזק בו, למקום שיש לי בו יכולת.

בכל מקרה, תודה =)

 

[winter is coming]