יצירת תנאים לאי קבלה לעבודה

ברקת7

New member
יצירת תנאים לאי קבלה לעבודה

רשמו לי סירוב בלשכת התעסוקה משום שלטענת הפקיד (הזדוני) יצרתי תנאים לאי קבלתי לעבודה על ידי כך שאמרתי בראיון העבודה, בתגובה על הערת המראיינת שאינה רוצה להכשיר אנשים לא רציניים לעבודה סתם (לעבודת קופאית כולה) שאח"כ יעזבו. כי אני חייבת ורוצה לעבוד, אבל מובן שאם בעתיד תזדמן לי עבודה במקצועי (אני אקדמאית), כי אז ברור שאעדיף לעבוד במקצועי (ומה גם שהיא מציעה תנאי עבודה לא נוחים ובשכר מינימום, אבל את זה לא אמרתי לה). בטופס ההפניה היא לא רשמה דבר בעניין הערתי זו אלא שאיני יכולה לעבוד במשמרות, מה שלא היה נכון (אמרתי רק שאעדיף משמרות מאוחרות של אחה"צ). לדעתי, הפקיד עשה ספקולציה לרעתי בפירוש הערתי (שאמרתי לו בשיחה נינוחה לפני שגיליתי איזה חולירע הוא). שאלתי היא אלה תנאים מגדיר החוק כתנאים לאי קבלה לעבודה, אם יש הגדרות כאלה, ומהו חוק זה? אודה מאוד על עצה טובה ועל הכוונה למקור המשפטי כי בדעתי לפנות לביה"ד לעבודה בעניין זה (ניגשתי לוועדת ערר אבל היה חבל על הזמן שבזבזתי על גוף מגמתי זה שמתפקד רק כעלה תאנה של הלשכה). כמו בן, איזו פרוצדורה לנקוט בביה"ד לעבודה? של תביעה לכל דבר? ואם כן, האם יש מניעה שאתבע אישית את אותו פקיד מנוול?
 
עוד שאלה בקשר ל"סירוב"

שמעתי כמה מקרים מבהילים ואני אשמח אם תגידו לי מה הדין לגביהם: * אם אני פנויה לעבודה עכשיו, אבל אני מתחילה ללמוד לפסיכומטרי בעוד שלושה חודשים והמעסיק מחליט לא לקבל אותי בגלל זה, הם יכולים להחשיב את זה כסירוב? * אם שולחים אותי לעבודה שסותרת את אמונתי הדתית (למשל - מחייבת עבודה בשבת, או במקום לא כשר) ואני לא מסכימה? * אם הבעתי דעות פוליטיות או פרובוקטיביות (אבל לא מעליבות או גסות) שלא תאמו את דעת המעסיק, זה נחשב "יצירת תנאים מכשילים" גם אם זו הבעת דעה לגיטימית? אשמח לשמוע מה דעתכם, כי השמועות הצליחו להבהיל אותי... תודה.
 

pop girl 20

New member
עד כמה שידוע לי...

כל הנ"ל אכן מתקבלים כ"יצירת תנאים לאי קבלה"/ "סירוב" (בצורה היפה שלו). החוקים מאוד נוקשים בעניין הזה, ולכן צריך ממש להזהר במילים שיוצאות מהפה.
 
איך זה יכול להיות?

לגבי אמירות פרובוקטיביות או פוליטיות אני מבינה, כי המעסיק יכול להתנכל לי ולרשום "סירוב" בלי קשר לחוק (בהנחה שהאמירות לא קשורות לעבודה או למעסיק עצמו). אבל אין מצב ששני המצבים האחרים נחשבים כסירוב... על מה את מבססת את התשובה שלך? כי הרי אם אי-קבלת עבודה בגלל שמירת שבת = "סירוב", זו אפליה על רקע דתי! ואיך יכול להיות שאי-הסכמה להתחייב לטווח הרחוק = "סירוב"? הרי קבלת דמי אבטלה מותנית בכך שאני מובטלת (דורשת עבודה) עכשיו . אם אני מוכנה לעבוד מעכשיו, אבל לא בעוד שלושה חודשים, זו החלטה של המעסיק אם לקבל אותי לזמן קצר. זה לא קשור ל"מילים שיוצאות מהפה", או לחוסר נכונות לעבוד, אלא לדרישות מיוחדות כמו זמן ההכשרה ועלותה. האם מישהו בפורום נתקל במקרים האלה במציאות ויודע מה באמת ההכרעה?
 
קחי דוגמא

בשבוע שעבר הפנו אותי מהלשיכה למעסיק, במהלך הראיון לקראת סיומו המראיינת שאלה אותי אם יש לי תוכניות לימודים לעתיד עניתי לה בחיוב שאני נרשם ללימודים באוקטובר הקרוב אך עדיין לא התקבלתי.. היא אמרה שזה לא מתאים לה לגבי העבודה הזאת והציעה לי עבודה אחרת, ואמרה שתיהיה איתי בקשר שחזרתי ללשכה הפקידה אמרה שהיא החזירה לה את ההפניה שרשום שאני סירבתי לעבודה, בטוענת לימודים . הפקידה אמרה לי במלים אחרות שלא הייתי צריך צריך לעלות את עניין הלימודים ,כי אני הכשלתי את המעסיק מלקבל אותי לעבודה(דבר שלא נכון) השבתי לה שלא אני זה שהעלתי את נושא הלימודים ,וכי אם הייתי משיב אחרת ההיתי בעיקרון משקר. זה לא עניין אותה ונרשם לי סירוב ואני כרגע בתהליכי עירעור שאין לי מושג מה הסיכוי שלו. אשמח לתגובה ממי שהגיש כבר עירעור??
 

ברקת7

New member
חבל בכלל לפנות לוועדת ערר - זו חותמ

חותמת גומי של לשכת העבודה וכל תפקידה רק להכשיר את רישום הסירוב. מאחר וההליך הזה גם לוקח זמן רב - אפשר בקלות לבזבז חודשיים על המתנה לוועדה ואח"כ לתשובתה (הצפויה, ושוב - לעולם הוועדה תנגן באותה מנגינה של הפקידים בלשכה, ללא שום יומרה לאובייקטיביות, להגינות ואפילו לא למראית עין של צדק). אני עברתי את התהליך הזה ובזבזתי יותר מחודשיים יקרים שבהם נשללה הגמלה המגיעה לי ורק עכשיו אני עומדת לעשות מה שהיה עדיף לי לעשות מלכחתילה - לפנות לביה"ד לעבודה. אגב, נדמה לי שבענייני ביטוח לאומי אפשר לקבל סיוע משפטי מלשכת הסיוע של משרד המשפטים ללא קריטריונים כלכליים ובכל מקרה אין מה להפסיד. קרוב לוודאי ששום שופט לא יטיל הוצאות על התובע במקרה זה, גם אם לא יקבל את התביעה. ובחזרה להודעתי המקורית לעיל: אין אף אחד שיכול לספק את ההכוונה המשפטית המבוקשת בפורום הזה?
 
למעלה