יקיניקו טנקה - עוד המלצה חמה
שבוע שלם תכננו, תיאמנו, והתכוננו לצאת עם ההורים של רותם לארוחת טעימות החורף של תהל. ובהגיע היום הנכסף, הבייבי סיטר ערוכה ומוכנה, רותם אפילו מתלוננת על ה"נטישה" אבל פתאום התברר שבתהל יש אירוע סגור ואי אפשר להגיע לפני 10-10:30. זה כמובן בלת"מ די קיצוני (הבייבי סיטר ערוכה ומוכנה כבר אמרתי?), ונדרש אלתור מיידי. לשמחתנו היה מקום ביקיניקו טנקה (הופתענו כי לפני 3 שבועות בהתראה כזו היה מפוצץ, מיתון או לא), ושם עדיין לא היינו. למי שפספס את הסיפור שכבר היה פה על המסעדה, נאמר בקיצור שמקבלים שם חתיכות בשר נא (או דג או פרי ים) שרויות מרינדה וצולים אותן לבד על הגריל שבמרכז השולחן: ארוחה "בבישול עצמי" סטייל פונדו או ראקלט. לראשונה הלכנו על המלצת המלצר, שנראה יפני אך דיבר עברית ישראלית לגמרי, ולקחנו מנה כפולה של לשון בקר לצלייה (40*2 ש"ח). בנוסף הזמנו רול טנקה אחד (שזה רול הבית, 40 ש"ח) ומה שנקרא בלינצ´ס ירקות (35 ש"ח). הסושי היה טעים. הבלינצ´ס התגלה כמעין חביתת ירקות שטובלים ברוטב יפני - טעים מאד. הלשון היתה טעימה לכולם מלבדי. משחק הצלייה היה כמובן לב העניין וסיפק שעשוע לארוחה. עד שהגיעו העיקריות הפתיע אותנו המלצר בעוד מנה של חביתה על חשבון הבית, כי "הוא ראה שאהבנו אותה" - נחמד מאד. לעיקרית הזמנו פילה בקר, חזה עוף, חזה אווז ושרימפס (65-90 ש"ח לאחד). האחרון לא התאים כל-כך לצלייה, העוף היה טעים אך "רגיל", אבל הפילה והאווז היו פשוט נפלאים. תעזבו הכל, תלכו רק עליהם! ליד קיבלנו אורז יפני - נראה לי כמו אורז מטוגן, אבל מה זה טעים. לבקשתנו קיבלנו תוספת וגם היא "על חשבון הבית". נפילה קטנה היתה עם הסאקה שפתחנו בו. הייתי ביפן לא מזמן ושם למדתי שסאקה מוגש תמיד קר, אבל המלצר שלנו התעקש על הגשתו חם (ולאור מראהו היפני כולם האמינו לו...). הוא היה די מגעיל ורק כשהתקרר נהיה לו קצת טעם. לעומת זאת היין האיטלקי שלקחנו היה לא רע (האחרים אפילו אמרו טוב מאד, לי יש פיקסציה על צרפתים) וחיסלנו 2 בקבוקים. הקינוחים היו מערביים בעליל אך גם טעימים. האמת שהיינו כבר מפוצצים וזו היתה גרגרנות לשמה לא להסתפק בתה היפני (טעים מאד) וקפה. הטענה היחידה שלא ניתן להסתיר היא חובבנות המלצרים. נאלצנו להתאמף לקרוא להם (והחלל קטן מאד) ולהזכיר 2-3 פעמים עד שקיבלנו (למשל מזלג, מים). אבל הם היו חביבים ולא יכולנו לכעוס. שילמנו כ-1000 ש"ח אחרי שירות (לארבעתנו), ויצאנו משם רק מתוך דאגה לבייבי סיטר העייפה, כי היה כל כך נחמד שרצינו להשאר עוד.
שבוע שלם תכננו, תיאמנו, והתכוננו לצאת עם ההורים של רותם לארוחת טעימות החורף של תהל. ובהגיע היום הנכסף, הבייבי סיטר ערוכה ומוכנה, רותם אפילו מתלוננת על ה"נטישה" אבל פתאום התברר שבתהל יש אירוע סגור ואי אפשר להגיע לפני 10-10:30. זה כמובן בלת"מ די קיצוני (הבייבי סיטר ערוכה ומוכנה כבר אמרתי?), ונדרש אלתור מיידי. לשמחתנו היה מקום ביקיניקו טנקה (הופתענו כי לפני 3 שבועות בהתראה כזו היה מפוצץ, מיתון או לא), ושם עדיין לא היינו. למי שפספס את הסיפור שכבר היה פה על המסעדה, נאמר בקיצור שמקבלים שם חתיכות בשר נא (או דג או פרי ים) שרויות מרינדה וצולים אותן לבד על הגריל שבמרכז השולחן: ארוחה "בבישול עצמי" סטייל פונדו או ראקלט. לראשונה הלכנו על המלצת המלצר, שנראה יפני אך דיבר עברית ישראלית לגמרי, ולקחנו מנה כפולה של לשון בקר לצלייה (40*2 ש"ח). בנוסף הזמנו רול טנקה אחד (שזה רול הבית, 40 ש"ח) ומה שנקרא בלינצ´ס ירקות (35 ש"ח). הסושי היה טעים. הבלינצ´ס התגלה כמעין חביתת ירקות שטובלים ברוטב יפני - טעים מאד. הלשון היתה טעימה לכולם מלבדי. משחק הצלייה היה כמובן לב העניין וסיפק שעשוע לארוחה. עד שהגיעו העיקריות הפתיע אותנו המלצר בעוד מנה של חביתה על חשבון הבית, כי "הוא ראה שאהבנו אותה" - נחמד מאד. לעיקרית הזמנו פילה בקר, חזה עוף, חזה אווז ושרימפס (65-90 ש"ח לאחד). האחרון לא התאים כל-כך לצלייה, העוף היה טעים אך "רגיל", אבל הפילה והאווז היו פשוט נפלאים. תעזבו הכל, תלכו רק עליהם! ליד קיבלנו אורז יפני - נראה לי כמו אורז מטוגן, אבל מה זה טעים. לבקשתנו קיבלנו תוספת וגם היא "על חשבון הבית". נפילה קטנה היתה עם הסאקה שפתחנו בו. הייתי ביפן לא מזמן ושם למדתי שסאקה מוגש תמיד קר, אבל המלצר שלנו התעקש על הגשתו חם (ולאור מראהו היפני כולם האמינו לו...). הוא היה די מגעיל ורק כשהתקרר נהיה לו קצת טעם. לעומת זאת היין האיטלקי שלקחנו היה לא רע (האחרים אפילו אמרו טוב מאד, לי יש פיקסציה על צרפתים) וחיסלנו 2 בקבוקים. הקינוחים היו מערביים בעליל אך גם טעימים. האמת שהיינו כבר מפוצצים וזו היתה גרגרנות לשמה לא להסתפק בתה היפני (טעים מאד) וקפה. הטענה היחידה שלא ניתן להסתיר היא חובבנות המלצרים. נאלצנו להתאמף לקרוא להם (והחלל קטן מאד) ולהזכיר 2-3 פעמים עד שקיבלנו (למשל מזלג, מים). אבל הם היו חביבים ולא יכולנו לכעוס. שילמנו כ-1000 ש"ח אחרי שירות (לארבעתנו), ויצאנו משם רק מתוך דאגה לבייבי סיטר העייפה, כי היה כל כך נחמד שרצינו להשאר עוד.