יקרה שלי,

יקרה שלי,

לפעמים אני עושה דברים, שהגאווה שלי, לא סולחת לי עליהם, ואת כולם אני עושה מתוך הרגש הזה שלי, שקושר אותי לאנשים חזק. הרגש הזה שמהר מכניס ללב אנשים, אבל לא רוצה לתת להם לצאת משם. גם כשהוא צריך. ספק רגש ספק אגו, שרוצה להראות לעצמו, שזה הוא השפיע ועשה, לבד. והרגש הזה, מסרב להבין, שלאנשים היקרים לו, יש דרך משלהם, הוא יכול לעזור, לחלוק, לאהוב, אבל אחרי הכל- זה לא הוא, זה הם. ולך אני חייבת סליחה, כי במקום לתת לך ללמוד ללכת לבד, עמדתי לידך, והחזקתי לך את היד. ילדה, סליחה. ותודה שאת יודעת, שזה בגלל שאני אוהבת אותך נורא. ואני, אני חייבת ללמוד ! מספיק כבר לפגוע באנשים שיקרים לי באנשים שהכי קרובים אלי, רק בגלל שקשה לי להבחין בין הלב שלהם, ללב שלי. מתי אני ילמד כבר ?
 
../images/Emo24.gif

את רואה כבר למדת.. וכולם יודעים שאת לא פוגעת בכוונה.. ואולי לפעמים נראה לך שזה לא טוב להחזיק את היד.. אז אולי במקום להחזיק את היד.. תתני את הדחיפה..את החיבוק המעודד.. את ההרגשה שיש מישהו שתומך..מישהו שפה בשבילך.. אני בטוחה שתעשי את זה בקלות..
 

ה מוזה

New member
כנות מדהימה ../images/Emo91.gif

במקום לתת לך ללמוד ללכת לבד, עמדתי לידך, והחזקתי לך את יד קראתי אתמול משהו שנראה לי שיתאים עכשיו .. כמו חול בכף היד /קליל ג´מיסון מערכות יחסים - מכל הסוגים, הן כמו חול שמחזיקים ביד. אם אוחזים בו בקלילות, ביד פתוחה, החול נשאר במקומו. ברגע שסוגרים את היד ולוחצים בכוח כדי להחזיק בחול, הוא נשפך בין האצבעות. אולי אפשר להחזיק בחלק ממנו, אבל רובו הולך לאיבוד. מערכות יחסים נוהגות כך, שאוחזים בהן בקלילות, בכבוד, תוך שמירה על כבודו של האחר, סביר להניח שישארו בשלמותן. אבל אם לוחצים חזק מידי, ברכשנות גדולה מידי, מערכת היחסים חומקת ואובדת...
 
שימחתן אותי עכשיו... ../images/Emo13.gif

תודה אבל הלב הזה, הרגיש כ"כ, זה הוא שלוחץ בכוח על מערכות יחסים, זה הלב שמתכווץ, כל פעם שמישהו נוגע בו כ"כ עמוק. וזה הוא שנותן הוראה ליד... והשכל מבין, ונכנס לתמונה, ונותן הוראה לשחרר קצת את האחיזה. ואני פה באמצע, מבינה שצריך איזון מסוים בין השכל לרגש, ומבינה שלפעמים כדאי לתת לשכל לפעול, גם אם זה כואב, גם אם זה מצריך ויתור מסוים מטעם הלב.
 
למעלה