יקרה../images/Emo141.gif מכל ה../images/Emo23.gif
יקרה שלי! אילו ידעתי שהגילוי יחזיר אותך אלפי שנות אור אחורנית הייתי מחריש.כעת את יודעת שהדימיון גרם לי להתבלבל בין השניים. מצטער אהובה שהמחשבה הזאת חלפה במוחי בטרם בדקתי את התחושה איתך. יקרה ומקסימה שלי, לפעמים אני אני מצר על כך שאין בידי היכולת הקיימת בך,להביע רגשות בשיר.ולמרות ששוב ושוב הבטחת שאין לכך חשיבות בעינייך אני תוהה, האומנם? כאשר הכרתי אותך,לא ידעתי ולא הכרתי את עולמך הפנימי והעשיר,הכנסת אותי אל עולמך,אל רזייך הכמוסים ביותר,נתת בי אמון והייתי לך לכותל.היית אז שבירה ואני הרגשתי שהגחתי במחוזותייך בזמן הנכון ביותר. אט אט הכותל שלך חדל להיות קשוב רק למוצוקותייך,הכותל החל להרגיש תזוזות משונות בין קירותיו. וככל שחלפו הימים והשיחות שלנו גלשו אל תוך הלילה,כן מצאתי בך אפיק וערוץ למעיין מים חיים.ככל שההכרות בינינו העמיקה הרגשתי שינוי גם בך.הרגשתי יקרה את החיוך שהחל להעלות בזווית שפתייך,הרגשתי את השינוי שחל בך מיום ליום,אמרת לי זאת במילים,אמרת לי בשירים ואני המתנתי ועודני ממתין.אין לך מושג כמה שמחתי כאשר אמרת כן! ונפגשנו. לא ידעתי אז אם ההתרגשות שלך היא כתוצאה מהמפגש בינינו או מהלימודים שעמדת להתחיל בהם. האחד נכרך בשני ואני הייתי בטווח. הכנסת אותי גם אל עולמך הוירטואלי,עולם שלא הייתי עד לו וגם לא התעניינתי בו ומאז אני עוקב אחרי כל מילה שלך הנשלחת אל אויר העולם,נפעם מתרגש כל פעם מחדש.אודה ולא אבוש שעוקב אני גם אחריו,וכל פעם שאני קורא משהו שמופנה למישהי אחרת,אני כולי תיקווה שאת פוסחת עליהן ואם בכל זאת מילותיו מגיעות לעינייך כולי תפילה שלא תיפגעי מהן. כך יקרה נודע לי גם על המכתב שלו כאן,כתשובה לה...מאחר והדימיון היה רב בין המכתב שלה לדברים שידעתי ממך,עשיתי חישוב מוטעה,הסקתי דברים שלא היו ולא נברעו(כדברייך) ואני שמח על כך שפתרנו גם את השאלה הזאת. יכול להיות שפגעתי בך בחשיפה,בכך שהראיתי לך את חליפת המכתבים,אני מאמין שלו לא אמרתי לך, לו לא ראית בעצמך,משהו בתיקשורת שלנו היה נפגע. יקרה,ממתין ממך לאות,לסימן, השתיקה האחרונה של הימים האחרונים מקשה. לא ענית לי על המכתב האחרון ששלחתי לך וזה לא רגיל אצלך. אני רגיל שבאותו יום מייד את משיבה לי.האם שתיקתך היא תשובה? יקרה מכל, אוהב אותך,ב
...ס....
יקרה שלי! אילו ידעתי שהגילוי יחזיר אותך אלפי שנות אור אחורנית הייתי מחריש.כעת את יודעת שהדימיון גרם לי להתבלבל בין השניים. מצטער אהובה שהמחשבה הזאת חלפה במוחי בטרם בדקתי את התחושה איתך. יקרה ומקסימה שלי, לפעמים אני אני מצר על כך שאין בידי היכולת הקיימת בך,להביע רגשות בשיר.ולמרות ששוב ושוב הבטחת שאין לכך חשיבות בעינייך אני תוהה, האומנם? כאשר הכרתי אותך,לא ידעתי ולא הכרתי את עולמך הפנימי והעשיר,הכנסת אותי אל עולמך,אל רזייך הכמוסים ביותר,נתת בי אמון והייתי לך לכותל.היית אז שבירה ואני הרגשתי שהגחתי במחוזותייך בזמן הנכון ביותר. אט אט הכותל שלך חדל להיות קשוב רק למוצוקותייך,הכותל החל להרגיש תזוזות משונות בין קירותיו. וככל שחלפו הימים והשיחות שלנו גלשו אל תוך הלילה,כן מצאתי בך אפיק וערוץ למעיין מים חיים.ככל שההכרות בינינו העמיקה הרגשתי שינוי גם בך.הרגשתי יקרה את החיוך שהחל להעלות בזווית שפתייך,הרגשתי את השינוי שחל בך מיום ליום,אמרת לי זאת במילים,אמרת לי בשירים ואני המתנתי ועודני ממתין.אין לך מושג כמה שמחתי כאשר אמרת כן! ונפגשנו. לא ידעתי אז אם ההתרגשות שלך היא כתוצאה מהמפגש בינינו או מהלימודים שעמדת להתחיל בהם. האחד נכרך בשני ואני הייתי בטווח. הכנסת אותי גם אל עולמך הוירטואלי,עולם שלא הייתי עד לו וגם לא התעניינתי בו ומאז אני עוקב אחרי כל מילה שלך הנשלחת אל אויר העולם,נפעם מתרגש כל פעם מחדש.אודה ולא אבוש שעוקב אני גם אחריו,וכל פעם שאני קורא משהו שמופנה למישהי אחרת,אני כולי תיקווה שאת פוסחת עליהן ואם בכל זאת מילותיו מגיעות לעינייך כולי תפילה שלא תיפגעי מהן. כך יקרה נודע לי גם על המכתב שלו כאן,כתשובה לה...מאחר והדימיון היה רב בין המכתב שלה לדברים שידעתי ממך,עשיתי חישוב מוטעה,הסקתי דברים שלא היו ולא נברעו(כדברייך) ואני שמח על כך שפתרנו גם את השאלה הזאת. יכול להיות שפגעתי בך בחשיפה,בכך שהראיתי לך את חליפת המכתבים,אני מאמין שלו לא אמרתי לך, לו לא ראית בעצמך,משהו בתיקשורת שלנו היה נפגע. יקרה,ממתין ממך לאות,לסימן, השתיקה האחרונה של הימים האחרונים מקשה. לא ענית לי על המכתב האחרון ששלחתי לך וזה לא רגיל אצלך. אני רגיל שבאותו יום מייד את משיבה לי.האם שתיקתך היא תשובה? יקרה מכל, אוהב אותך,ב