לבטוח בבחירת ..... ב´
מה שלא ידעתי ... שזה היה רק ההתחלה ... השנים שעקבו ... היו מלאים במצבים שפשוט אי אפשר להסביר במציאות ... כיום בדיעבד או במבט לאחור הצורה היחידה שאני יכולה להסביר מה שקרה ב 8 חודשים לפני המוות של אהוב ליבי , היה הכנה לקראת מה שעוד עומד לקרות . כי מה שעמד לקרות עמד בניגוד מוחלט לכל מה שידעתי הכרתי או חשבתי עד אז . ואכן זמן קצר לאחר המקרה בכותל , קרה שוב מקרה בגבולות המיקריות התמוהה . מיהרתי לפגישה , אך דברים שונים עיכבו אותי , וכך יצא שאיך שאני בדלת לצאת , הפעמון מצלצל . דוס , עם סיפרי קבלה . נו ... אז הכנסתי אותו ... ואחרי שהוא הניח לעומתי את הספרים , אני עשיתי סקירה קצרה ובחרתי ב- מבוא לקבלה . פתאם הוא מביט עלי , ועושה דבר תמוהה , הוא מחזיר את הספרים לתיק , ומשאיר רק אחד לפני .... גילגול נשמות . התגובה שלי היתה יותר קיצונית ממה שאני מאמינה שאתה עם דעות שגילגולים לא קיימים היה מגיב . כי גילגולים בעיניי זה נושא המתחכך במוות , ובו ... איני נוגעת , זה מפחיד . -שעה- של נסיונות שיכנוע , הבנתי שיש לי שתי ברירות , או לרכוש רק את הספר הזה , או לא לרכוש בכלל , הוא סרב למכור לי דבר מלבד ספר הגילגולים . האיש הזה פעל בניגוד לחוקי המסחר שהכרתי . ואני בסוף קניתי את הסיפרון . לקח לי עוד זמן לקרוא . אך .... כשקראתי ... משהוא קרה . איני יכולה להסביר למעט לומר , שמה שהיה כתוב שם לא רק שהיה בו הגיון רציף , אלא שזה כאילו עשה קסם על מערכות פנימיות , ובתום הקריאה ... כאילו עטיתי שלווה . לא מוכרת לא מובנת ולא ידועה . ואז עברו עוד מים בנהר הזמן , והנה איזו מעלה באוב , שחברתי ניסתה לשדך לי להוכיח לי שמה שאני חושבת על מגידות זה טעות . ( אני צחקתי על כל העיניין , ופטרתי כלאחר יד ) אך היא אמרה לי ... תוך שבועיים תקבלי מסר מרחוק . יש בו ... כלי טיסה . נו גיחכתי ... כי ככה תמיד עשיתי עם מגידים ... ואחרי תקופה של שבועיים , קיבלתי את ההודעה . שהוא נהרג בתאונה . והוא אכן היה רחוק . ואכן היה מעורב כלי הטיסה שהיא הזכירה . מה שקרה לאחר מכן , זה שהוא הגיע . הוא היה בחדר . הוא היה בבית איתי . רק ללא גוף . ואני אמרתי , הוא נהרג – אבל הוא לא מת . כי הוא בבית מאד היה , רק ללא גוף . ושם , איתי בבית הוא נשאר 3 שנים . אם אתה חסר אמונה לגבי נשמות ללא גוף . אז אני , שאני קיצונית הייתי אולי יותר ממך . לא יכולתי לא להתכחש ולא להסביר את מה שקורה . אבל הוא היה שם . 3 שנים למדתי המון , הוא , והחוויה לימדה אותי . אלו היו השנים הכי קשות של חיי . הקושי העיקרי ... היה אצלי . ועל הקושי הזה אני ארחיב . הקושי היה קיים בכך שלא יכולתי להרפות מהמוח . מהשכל של מציאות חמשת החושים שאני גדלתי על פיה . כל החוויות היו נמצאות מעבר לאותם חמשת חושים . ורבים היו הימים שחשבתי שאני משתגעת . כי החוויה היתה מתקיימת עד כדי אי יכולת התכחשות , דברים היו זזים לי מול העיניים באויר בצורה הנוגדת את חוקי הטבע המוכרים במציאות השיכלית . ואני .... אני לא ידעתי האם זה פרי דימיוני . או זה אכן תופעה של העולם שהתכחשתי לו . עולם הנשמה , עולם הנצח . בדיעבד אני יכולה לומר לך שלקח לי 3 שנים , רק כי הייתי בהתנגדות , וניסיון הוכחה והסבר . אך בחוויה .... ובמה שקרה באותם שנים היה שמתחתי עצמי עד הגבול שניתן להגיע עדיין מחוברת לגוף . עד שאיבדתי קשר עם העולם . או שעשיתי מסעות ב... עולם הנשמה . או שבדקתי שוב ושוב שאיני ירדתי טוטאלית משפיותי . שפיותי היתה הדבר שהטלתי בו ספק . כי מה שחוויתי היה לא הגיוני . אך הגיע היום שבו ביקשתי מאלוהים שהיה נוכח כל הזמן ברקע , (אגב לא מתוך אמונה וחרדיות . כי אם התווכחתי איתו , או אפשר לומר שיחקתי איתו משחק שח מט רציני . ) ואז ביקשתי שיקח את גופי . כי אם זה לא מצב פסיכותי ...- ועל פי החוקים של העולם של הנשמה שלמדתי . כדי להמשיך מאותה נקודה . אלוהים צריך לנתק לי את הגוף . התאבדות תוציא אותי לדרך אחרת . וזה לא עיניין אותי . לא רציתי להמשיך הלאה כי לא אהבתי את החיים , אלא כי רציתי להמשיך לאותו עולם שכבר התהלכתי בו . העולם שבתוך העולם . הוא כאן . ויחד עם זאת הוא נסתר . (כמו סתר ... חחח ) או ... כמו ... אתם מכירים את הציורים הממוחשבים ? אלו שצריך למקד מבט ואז רואים ציור תלת מימדי . אז בערך ככה זה הכי קרוב שאני יכולה לתאר את העולם בתוך עולם . כי בתחלס הכל כאן כל הזמן , רק על רמות מודעות שונה . זה כל התורה של עולם הנשמה על רגל אחת . בין כך וכך , אלוהים סרב . ואני ... אני נורא כעסתי עליו . עשיתי דווקא , והחלטתי למחוק מעצמי את כל הידע . ועתה כשדיברתי עם אנשים עברתי לשלב הבא ... וזה היה השלב של ה- אולי .... הכל ... אולי . כי הכל נכון , והכל אולי גם לא נכון . בעולם הסתירות שבו חייתי 3 שנים , הסתירה הזו היתה הכי קלה לקבלה . וככה עתה יצאתי לעולם , שלרגע כולם נראים לי שקופים במחשבות שלהם , ובהיכן שאני הייתי זה נחשב לי לרדוד . הייתי בין לבין . מסרבת להתחבר למקומות הרוח , מתעלמת מאלוהים , ופה בעולם שנראה לי כעולם מעבר בכלל , אין לי עם מי לדבר כאילו שכחתי לדבר את השפה של המציאות הזו . וככה עוד 3 שנים . עשיתי דווקא , יענו אתה לא לוקח אותי ? אז אוקיי אני מתעלמת מהייעוד וסתם חייה . ללא מטרה של נשמתי . אז הלכתי למועדונים וחייתי את החיים הסיתמיים . והסיפור לא נגמר עדיין , כי מה שקרה בשנה הרביעית ... זה שהתחלתי לפתח סרטן . וככה ביום כיפור , שהוא גם יום הולדתי , בשנת 1995 . נאמר לי שאיבחנו סרטן במצב כזה , שכל צעד אני יכולה ליפול ולמות . על פי חוקי עולם הנשמה ... אנו בעולם החומר , (עולם של נשמה בתוך גוף ) אנו בעולם הבחירה . ומי שעושה סרטן ... או מחלה , זה אנו, מתוך בחירה של תת המודע . וכיוון שידעתי זאת . ומכיוון שאני כבר הייתי מתורגלת בעולם הסמלים . אז היה לי נורא קל להכנס למערכות הגופניות , ולשנות את מהלכן . כי הכרתי את כל החוקים . מוות לא מפחיד אותי כבר היום . או לפחות לא כולו . רק מהסיפור אתה למד שאני עשיתי תחקיר על מה שאנו מכנים מוות . ומה שלאחריו . כשהייתי ילדה קשה היה לי לחשוב שהקול הפנימי שלי , יכול בכלל למות . רק כשכילדה לא יכולתי להסביר , אז פחדתי . כיום אחרי המסע הזה שצבע את מרבית חיי . אני יכולה לומר לך שהקול הפנימי אליו התכוונתי , במושגים רוחניים מתקרא , נשמה , או ניצוץ . באשר הוא . הוא קיים בתחושה . לא ברגש לא בשכל , אלא במקום שאינו יכול להתפס על ידי חמשת החושים שהם מעולם החומר של הגוף . כך שאיני יכולה להראות לך או להוכיח , רק לומר לך , עצום עיניים וחוש פנימה . אולי תחוש ... מי יודע , רק אתה מנתב את מסלול הצעידה בעולם הבחירה . כיום אני יודעת שהמוות הוא רק שינוי צורת הנשמה . אבל כן מתקיים מוות ... וזה מה שכתבתי על זה שחלקית אני שלמה עם המוות : מתקיים החלק של הגוף . הגוף במימד של החומר , הוא מתכלה מהרגע בו ניתקת הנשמה . וכמו שיש צער על עזיבת מקום מוכר , וידוע לטוב או לרע , או אדם , ככה יש צער עזיבת הגוף הפיזי . והצער הוא כאב . ושניה לאחר הניתוק ... הצער קיים או לא קיים אצל הנשמה . ( אצל לוחמים , הם מביטים הצידה כדי להכנס לעולם הנשמה נקיים מכובד , צער - הוא כובד של עולם החומר ) אז זהו , זה מה שאני יודעת . ולכן איני מפחדת יותר למות (חלקית) , ומי שמפסיק לפחד מהמוות יש לו יותר סיכויים באמת לחיות .
