ירדן, אהובה שלי, נשמה
היום היה אמור להיות יום שמח. ביתי הבכורה בת 12. פעם אני מדמיינת אותך בבת מצווה, חולה וחלשה כמו שהיית בשנים האחרונות, ולפעמים אני מדמיינת אותך בבת מצווה רגילה של ילדה בריאה. עם חברות, בנים, מועדונים, וכל מה שאני רואה אצל בנות גילך ה"רגילות" אני כמהה לאחות גדולה לשקד וגיא, עכשיו כשאת אינך, קל יותר לדמיין אותך כאחות גדולה רגילה. היית באה להוציא אותם מבית הספר, בבוקר הייתי שולחת את שלושתכם יחד מהבית. לא הייתי צריכה ללוות אותם לכיתה בכל יום, כי הייתי סומכת עלייך שתדעי לחצות איתם את הכביש בזהירות. לפעמים אני מתגעגעת פשוט לראות אותך יושבת ועושה עבודות יצירה בחדר, או מחזיקה לי את היד בלילה, או ישנה איתי צהריים ביום שבת. ולפעמים אני רוצה את הבת שאבדה לי כבר הרבה הרבה קודם - בת שתימרוד בי, שתרגיז, שתבקש עוד ועוד בגדים, שתצטרף אלי לביקורים בקניון ובבתי קפה. הלב שלי חצוי בין כל אלה, הייתי רוצה שהגעגועים אלייך יהיו פשוטים - געגועים לילדה שהיית באמת. הייתי רוצה להיזכר בך, ולבכות. אבל הדמעות לא מגיעות, במקומן יש רק מועקה גדולה, ומחנק בלתי נסבל. אני רוצה להתגעגע אלייך געגוע טהור, ובמקומו חוזרים אלי כמעט רק ההחייאה, האישפוזים, הבוקר בו הלכת מאיתנו בשקט. הפרחים כבר מוכנים, עוד מעט ניקנה גם פיה מיוחדת להיום, ובלונים שכל כך אהבת. ונבוא אלייך, לנסות להיות איתך ביום העצוב-שמח הזה - היום בו קיבלתי אותך לפני 12 שנים. מחבקת ומנשקת אותך, ומשתדלת לזכור לנשום תמיד אוהבת אמא
היום היה אמור להיות יום שמח. ביתי הבכורה בת 12. פעם אני מדמיינת אותך בבת מצווה, חולה וחלשה כמו שהיית בשנים האחרונות, ולפעמים אני מדמיינת אותך בבת מצווה רגילה של ילדה בריאה. עם חברות, בנים, מועדונים, וכל מה שאני רואה אצל בנות גילך ה"רגילות" אני כמהה לאחות גדולה לשקד וגיא, עכשיו כשאת אינך, קל יותר לדמיין אותך כאחות גדולה רגילה. היית באה להוציא אותם מבית הספר, בבוקר הייתי שולחת את שלושתכם יחד מהבית. לא הייתי צריכה ללוות אותם לכיתה בכל יום, כי הייתי סומכת עלייך שתדעי לחצות איתם את הכביש בזהירות. לפעמים אני מתגעגעת פשוט לראות אותך יושבת ועושה עבודות יצירה בחדר, או מחזיקה לי את היד בלילה, או ישנה איתי צהריים ביום שבת. ולפעמים אני רוצה את הבת שאבדה לי כבר הרבה הרבה קודם - בת שתימרוד בי, שתרגיז, שתבקש עוד ועוד בגדים, שתצטרף אלי לביקורים בקניון ובבתי קפה. הלב שלי חצוי בין כל אלה, הייתי רוצה שהגעגועים אלייך יהיו פשוטים - געגועים לילדה שהיית באמת. הייתי רוצה להיזכר בך, ולבכות. אבל הדמעות לא מגיעות, במקומן יש רק מועקה גדולה, ומחנק בלתי נסבל. אני רוצה להתגעגע אלייך געגוע טהור, ובמקומו חוזרים אלי כמעט רק ההחייאה, האישפוזים, הבוקר בו הלכת מאיתנו בשקט. הפרחים כבר מוכנים, עוד מעט ניקנה גם פיה מיוחדת להיום, ובלונים שכל כך אהבת. ונבוא אלייך, לנסות להיות איתך ביום העצוב-שמח הזה - היום בו קיבלתי אותך לפני 12 שנים. מחבקת ומנשקת אותך, ומשתדלת לזכור לנשום תמיד אוהבת אמא
