היא מושכת לי באזניים, ומורטת את שערי, מדי פעם זנבי מוצא דרכו לפיה - ולמרות הכל ואף על פי כן, אני אוהבת אותה מאוד - וכשאבא ואמא הולכים לישון אני נשכבת לידה ושומרת עליה מכל משמר.
אצלינו שושה ושיר ממש קרובות. שיר מושכת לשושה בזנב וממש מענה אותה ושושה די מבליגה. כששיר מגזימה היא מנסה לברוח ממנה. במבה עדיין פוחדת נורא משיר. אם היא עולה על מיטה ורואה שם את שיר היא מיד יורדת. כנראה שיקח לה עוד הרבה זמן עד שתתן לשיר להתקרב אליה.
כ"כ חמוד שהחתולה אימצה את הילדיה ושומרת עליה (למרות שאם להודות על האמת סביר להניח שהיא מתייחסת לילדה בתור עוד חלק של הטריטוריה שלה וזה שהיא נמצאת איתה במיטה פשוט אומר "זה שלי").
2X שמאוד אוהבים את שגיא (בעיקר הקטנה). אנחנו מאוד מקפידים שהוא לא יציק להם יותר מדי וימשוך להם בשערות. הגדול יודע להבהיר לשגיא מתי הוא עובר את הגבול, הקטנה לא אומרת לו כלום וסופגת הכל בשקט (עד שאני מצילה אותה...).
אבל זו אהבה נכזבת בשלב זה! דייזי מתרחקת ממנו בכל פעם שהוא שועט לקראתה. נראה לי שההתלהבות שלו קצת מפחידה אותה, היא יודעת (מניסיון) שזה ייגמר בליטופים (?) לא נעימים. הוא צובט אותה ואפילו ניסה לטעום לה את הזנב...עכשיו אנחנו מלמדים אותו ללטף אותה בעדינות ולעשות לה "טובה".