לאצבעוני הגלילי - תודה מקרב לב
תראו איני יודעת מה קורה לאנשים? חזרתי עם מצב רוח מאד מרומם מהרקדה נהדרת אצל דודו ומישאל ברזילי, לימדו שם את תקוותי ועוד ריקוד מעגל מאד נחמד (שכחתי את שמו) של רוני סימן טוב, ובכלל גיוונו שם מאד הערב והיה מאד נחמד ומלהיב. אני נכנסת לפורום - רואה את הסיגנון - ומתקשה להאמין למראה עיני! מה קרה שוב? איך נוצרה שוב האוירה העכורה? איני אשמה אם יש תגובות שמגינות כביכול על עמדותי ואיני מוכנה אפילו להצטדק בפני כל אלה שהחליטו להאשים אותי. אני בחורה אמיתית ואף פעם לא מתחזה וההוכחה, פרטי מאד מדוייקים, יש לי תמונה בפורום (אם כי חלקכם מצאו שאני מכוערת - וגם זה בסדר - זכותכם) אך לבוא אלי בטענות על לא עוול בכפי? איני מכירה אישית את נוצר או רויטל כפי שהוזכר - זכותה של נוצר להביע כאן דיעה. אך מכאן ולבוא ולומר שאני עומדת מאחורי כל התכתובת? נו באמת! אתם הרי הספקתם להכירני, איני זקוקה לתומכים או תומכות או בכלל לכל תגבורת שהיא, אני עונה עניינית לכל מתקיף או רוקד/ת המפנה אלי את דבריו/ה ולכן מיותר לבוא ולצאת באמירות שוא כאלה. כידוע לכם - אני מצידי הפסקתי להגיב אל מירי לוי ואני אפילו לא טורחת לקרוא את תגובותיה, אך קראתי מעט ממה שאחרים כתבו והגיבו ונדהמתי - פשוט הלכתי אחרי התגובה של פושיק (שכתב לא במקום הנכון והגיב לנוצר והזכיר את שמי) וכך הגעתי למעגל ההתכתבויות והאשמות כלפי. יש לי דבר אחד להוסיף - תחשבו מה שאתם רוצים אין לי עניין אפילו להצטדק או להפריך את הנאמר. ולך אצבעוני הגליל - תודה מקרב לב על דבריך. שיהיה לכולם ערב נעים ביותר. (יותר נכון כבר בוקר) ואיך אומרים - יום חדש אולי הראש יהיה חדש!