מה נועה מה???
איפה את היית??? היה כל כך כיף... והכל בזכות אסנת שבלעדיה, לא היינו זוכים למקומות כאלה. היא החליטה שאנחנו נהיה מול הבמה, והיינו מול הבמה. בדיעבד מצטבר שישבנו איפה שאנשים ששילמו כסף על כרטיסים ישבו. ולא סתם ישבנו, גם בשורה הראשונה באמצע.
. לא רק שהגענו ב-5 ל-9 (כ-5דקות לפני ששלומי עלה) ראינו מיליון אנשים מצטופפים על הדשא וזיהינו גם מתחם של כסאות שישבו שם בחירים ואנשים ששילמו כרטיס. אסנת החליטה שלשם פנינו מועמדות. אז התחלנו להיכנס לתוך האנשים... עד שהגענו לגדר. כל אותו זמן, אני והיא, כמו גוש אחד. לא ניתן להפרדה. כל השאר (הבנות והבעלים) מאחורינו. ואז קרה נס. אסנת קראה לאחד השומרים ואמרה לו שהיא צריכה להיות שם. שם, זה במתחם של הכסאות. והוא, בלי לשאול שאלות, אמר לה לבוא מסביב. שתינו, יד ביד, הלכנו מסביב. על הגדר שתחם את מתחם הכסאות, הצטופפו אנשים שרצו להיכנס וכמות השוטרים שעמדה שם הייתה בערך ככמות הקהל. כשראו את אסנת, ביקשו מהאנשים לפנות לה דרך כי היא צריכה להיכנס. וכך עשו. וכך ישבנו מול הבמה על כסאות.. אחר כך, באלגנטיות, היא דאגה להכניס את כל חבר'ה הפורום. וכל השאר היסטוריה... אז יש תמונות, שלומי ראה אותנו והתייחס אלינו בלי סוף. לא היו הדרנים, כי כך התנהל האירוע כולו - ללא הדרנים. היו שירים... ברגיל. לא משהו מיוחד או חדש. לא היו עוגיות
כולם בדיאטה) שלומי לבש חליפה יפה ואת התמונות נעלה בקרוב. פשוט המחשב שלי על סף קריסה מרוב תוכנות פתוחות. אז רחמים!!!