ירושלמי מבקר בבתים מספרים בתל אביב
ירושלמי מבקר בבתים מספרים בתל אביב הסיור החל במגדלי האופרה , במקום שבעבר, עמד בית האופרה הישן והקזינו הישן וממולו עמד גשר העץ לקזינו שעמד בתוך הים על כלונסאות ומעין אי קטן , כמובן מקום התצפית מלמטה לנערי תל אביב לנשים בשמלות שעברו על הגשר בדרכם לקזינו שובבים היו. בעיקרון הסיור היה בעקבות המשורר אלתרמן וסיפור חיו המשובצים בבתי הקפה,לא להאמין אגלה לכם סוד : הברנז'ה קפה לא שתתה שם . כמו שנאמר על אלתרמן שפעם מהלו לו יין במים ותלונתו הייתה מדוע מקלקלים שני דברים, או באחד מביקוריו התכופים בבתי הקפה שאל אותו המלצר מה ישתה : יין,ויסקי,וודקה או קוניאק השיב אלתרמן הסדר לא חשוב . מעט על אלתרמן : אלתרמן באות ת ,למרות שעל קברו של אביו כתוב אלטרמן באות ט ,הגיע מבית ציוני תרבותי ,משפחתו נמלטה במלחמת העולם הראשונה לרוסייה עד העיר קישנייב ,בשנת 1925 עלתה המשפחה לישראל אביו החל ללמד והוא הגיע לגימנסיה הרצליה, ילד מופנם ושקט שלאחר לימודיו נשלח לפריז ללמוד רפואה אך עקב דרישת אביו למד להיות אגרונום חקלאי, באוניה לפריז ובמגוריו בפריז חבר וחלק את דירתו לחיים גמזו אשר בהמשך חייו גמז אותו בביקורתו על שיריו ועבודתו בישראל. בשנת 1931 חזר אלתרמן ובעבודתו כאגרונום ומורה במקווה ישראל החזיק יומיים אולי פחות, עבר לחיפה כמתרגם שפות ,כיוון שדיבר חמש שפות, חזר לאחר חודשים לתל אביב ולכבודו נפתח בעיתון דבר הטור השביעי כיוון שבעיתון שישה טורים- עמודות, בעיתון פרסם למעלה מאלף שירים בטור השביעי מדי יום ,רב שיריו היו הגיגיו על העיר תל אביב,למרות שהיה אדם שאינו דתי ניתן לראות במילות שיריו מוטיבים תנכיים שונים,אולי מלימודיו בצעירותו אצל סבו הרב החבדניק ובית הספר החבדניק בקישנייב. יזכרו לטוב מוסדות הבליינים ,שלג לבנון ברחוב אידלסון 1, שבו נכתב השיר שני שושנים ,על פי הסיפור שאלתרמן ואישתו עם זעירא חברם ישבו בבית הקפה ונכנסה מוכרת ורדים – שושנים וזעירא חברו קנה אחד לאשת אלתרמן ומיד אחרה אלתרמן וקנה גם אחד לאשתו , קניית שני השושנים גרם לכתיבת השיר הנודע שני שושנים בשילוב זעירא והולנדר. בתי קפה נוספים שימשו את הבליינים והקנייה בעיקר בהקפה ותשלום משירווח, בית קפה כסית,אררט פינתי מגדלור,בית הקפה היהודי, ארמון, בתי הקפה בכניסה לשכונת התקווה , בתי הקפה ברחוב אלנבי בואך בן יהודה ועוד קצרה היד מלזכור את כולם . המסלול החל ברחוב הירקון ,לרחוב הירדן, אידלמן,בן יהודה פינת אידלסון שבו עמד עד לפני תקופה קצרה חנות העופות פאק עוף האגדית , המשך לבית הקברות טרומפלדור, לראות את קברו של המחנך יצחק אלתרמן אביו של אלתרמן , אלתרמן עצמו קבור בקריית שאול , ביקור בקברה של שושנה דמרי והמשך לרחוב חברון, חוזרים לאידלסון לרחוב פינסקר 10 שבו חיי אלתרמן עם אשתו השחקנית רחל מרכוס אשר הייתה שחקנית בתיאטרון הקאמרי, ואשר בבית זה הסופרת תרצה עטר בתם , מצאה את מותה הטרגי . תרצה עטר בנישואיה הראשונים הייתה נשואה לעודד קוטלר, אך התגרשה ממנו ונסעה ללמוד באמריקה. לאחר שאביה החזיר אותה לארץ בהבטחתו שלא ילגום שוב,דבר שכמובן לא עמד בו ,התחתנה שוב עם סטלור נתן ,כתבה מספר ספרים ,המפורסם הוא אהבה עד מוות וסיימה את חייה בטרגיות בגיל צעיר מעט מעל לגיל 30 שנה . המשך לכוון רחוב לרחוב ביאליק ולכיכר ביאליק שבה נבנתה בית העירייה החדשה בתל אביב של פעם ,לידו בית סקורה ששימש כבית משכנה השני של העירייה עד שנת 1971 שאז נפתח בו מוזיאון לתולדות תל אביב עד שנת 2002 , לאחר שנסגר יפתח בתקופה הקרובה מוזיאון העיר תל אביב . במרכז הכיכר היה קיר ציורי פסיפס של נחום גוטמן ,כיום ממוקמת בריכת מים עם צמחי מים ודגי זהב. במדרגות מכיכר ביאליק ברחוב ביאליק 28 לכוון רחוב טשרניחובסקי ממוקמים משרדי תיאטרון האידיש ראה תצלום של השחקנים עצמון ובודו בעת יציאתם מהמשרדים . לגן מאיר דיזנגוף שהוקם לזיכרון ראש העיר תל אביב, הגן מחבר את רחוב טשרניחובסקי עם רחוב קינג גורג,בשנת 1936 הוחלט על רעיון המחווה אך רק בשנת 1938 כאשר הנציב העליון בארץ ישראל רכש את החלקות הסמוכות ויצר שטח ראוי להקמת הגן,הגן תוכנן בצורה שאינה טובה והפך בכל חורף לביצה שבלעג נקרא המקום ביצת דיזינגוף,הגן היה נסגר ונפתח מצאת החמה ועד שקיעתה על פי החוק הבריטי לנעילת גנים ופארקים אך שערים והוראה זאת הוסרו בשנת 1949, שאז ארעה בו הרצח העברי הראשון ואנשים במשך שנים רבות נמנעו להיכנס אליו ולכן נהרס אט אט . בשנים האחרונות עבר הגן שיפוץ ושדרוג וטופלה בעיית הניקוז ,נטעו עצים מבוגרים ושדרת העצים מלבלבת , בחלק מהגן הוקם פארק מגודר להולכים על ארבעה ובעליהם עם שולחנות וספסלים ,פינות התפנות ומקווי מים להרוות את צימאונם, ממש חוויה לראות את כולם משתעשעים עם כולם .בקרבת מקום גן השקמים מהשיר הידוע . המשך הסיור לרחוב קינג גורג החמישי שבעבר שמו היה רחוב כרמל ,עד שמותו של המלך גורג שינה את שמו בידי הבריטים ששלטו בארץ, ליד תחילת רחוב קינג גורג בחיבורו לרחוב אלנבי ,מול רחוב הפלאפל הלא הוא שוק בצלאל וממול הכניסה לסמטאות פלונית אלמונית . ביקור בסמטאות פלונית אלמונית, סמטאות אלו היו נחלתו של האמיד היהודי געצל שפירא שעלה מאמריקה לאחר שנמאס לו מהתעלקות בני משפחתו על כספו ,כאן רכש חלקה גדולה מתושב ערבי באזור רחובות אלנבי ומזרחה לכוון הים והקים בה שכונת מגורים ובעיקר נחלה לעצמו . סמטת פלונית וסמטת אלמונית ממוקמות לצד רחוב המלך גורג , בשנת 1922 רכש היזם מאיר. געצל שפירא חלקת אדמה והקים בה שכונת מגורים. השכונה נבנתה בפאר רב, כולל רכישת שתי סמטאות ובקצה אחת הסמטה בנה ארמון לאהובתו אשתו סוניה ,ריצף את הדרך לשוק בעבורה , ופסל אריה מאבן שבעיניו נקבעו פנסים אדומים לתאורה ,בתחילת הסמטה זוג עמודי שער אובליסקים ששמשו כעמודים לשער הכניסה לסמטה, למרות הכל עקב היותו אדם מבוגר חיפשה אשתו ומצאה נחמה בזרועות אחר. אחותה סמטה אלמונית ,מקבילה לסמטה הזאת , ראש העיר מאיר דיזינגוף ,שלא הסכים לתליית שלטי שם הרחוב של געצל כרחוב סוניה שפירא למען אשתו ,ואת השמטה השנייה קרא על שמו, ראש העיר דיזינגוף נתן הוראה להסירם , אך געצל תלה שוב, עד אשר בישיבה במועצת העיר קבע מאיר דיננגוף את שם הרחובות כסמטת אלמונית וסמטת אלמונית לדרעון עולם ואף הוסיף חקיקה עירונית שלא תינתן הזכות לעולם בעיריית תל אביב לשנות את שם הסמטאות. חזרה לאלנבי וסיום בנקודת ההתחלה.
