יריב או חבר?? זאת השאלה

יריב או חבר?? זאת השאלה../images/Emo57.gif

עלתה כאן שאלה חביבה..... הנכם מתאמנים רבות, וכבר מרגישים עם כל החברה בקבוצה כמעין"משפחה" אתם חולקים איתם ריגושים כגון:חברים משותפים שמתחרים, בחינות לדרגות, אירועים משותפים, וכו.. יצא מצב ונאצלתם לפגוש את אותו החבר בזירה, או בקרב תחרותי וכו.... ואתם יודעים שכאשר עולים לקרב המטרה לנצח!! הגביע קוסם לכם ומנצנץ על השולחן... מה תעשו אל מול החבר שכבר עומד מולכם בעמידת קרב, עניו מסתכלות עליכם בעיני עגל..בתהייה, ועוד שניה הפעמון מצלצל.... האם החברות תפריע לכם להרביץ? האם אתם הולכים על ניצחון ולא משנה התוצאות.? תנו דעתכם יניב
 
נו באמת,

כפי שאומרים אצלנו בפולנייה. אצלנו,בדוג'ו לא בפולין,עם חברים עובדים הכי אינטנסיבי שאפשר.כי רק כך תדע שכל מה שעשית מגיע לך בזכות ולא בחסד.היינו,בהתאם למקרה עובדים הכי טוב שאפשר,כי לא היינו רוצים שהצד השני יעשה לנו הנחות.לכן גם אנו לא נעשה הנחות. מעין גרסה לוחמנית לאמרה של הלל הזקן:"מאו דשניא עליך,לית תעשי לחברך" או:מה ששנואי עליך,על תעשה לחברך.
 
../images/Emo6.gif לי יצא בתחרות.....

להתחרות עם חבר.... אומנם אני מהמכון בראשון לציון והוא מהמכון שבמכפר שמריהו אבל.... בשביל לנצח צריך לעלות עם רוע בעינים, ולא היה לי הרוע כי לא יכלתי לחשוב עליו משהו רע... כמובן שהוא הרביץ ובטירוף...וניצח....
יניב
 

eladי

New member
לא רוע - ריכוז ונחישות

המונח bad לא תמיד מתייחס ל"רוע" במובן של להכאיב מתוך הנאה (בשביל זה יש את מועדון ה דנג'ן)...
 

eladי

New member
אוו... שאלה טובה

לא פשוט. אבל עיני עגל ? לא הגזמת קצת ?
בד"כ המבט הוא משהו בסגנון - "חכה חכה אני מראה לך מאיפה משתין הדג". מה שבטוח, אצלנו אין קרבות לנוקאאוט. המטרה היא לשפר ולהעלות, ונותנים קרב קשה וכואב, אבל לא מחסלים אף אחד בתוך הקבוצה. אם זה מול מועדון אחר ?... סיפור אחר.
 

nimiz

New member
מצטרף! מצב לא פשוט בכלל.

אפשר עוד להתאגרב ולבעוט אבל עדיין,אם הוא ממש חבר,למרות שזה קרב אתה לא "משוחרר" ואני לפחות חוסך בברכיות,או כל מיני מצבים שאתה יודע שהיית יכול לתת או להיכנס וכו.(למשל אתה קולט שהוא הולך לפתוח את הפה לקחת אויר,זה בדיוק הזמן לגמור את הקרב,מה? תשבור לחבר שלך את הלסת?) לא פשוט
 
עוד לא קרה לי שהצלחתי "להשחיל" מכה

בקרב אימון, ולא התכווץ לי משהו בבטן מדאגה לחבר שבו פגעתי. יצא לי להשכיב חברים במכות/בעיטות, וזה תמיד מבהיל אותי: "הוא בסדר? פגעתי בו?" לא שאני לא שמח על זה שלא אני חטפתי, אבל אף-פעם לא הרגשתי טוב עם זה שאחרים חטפי ממני. לגבי זירה תחרותית, אין לי ניסיון; קרבות עשיתי רק באימון.
 

Be Real

New member
מאוד פשוט

אתה עולה לזירה עם רצח בעיניים וגומר את החבר שלך כמה שיותר מהר.
 

Be Real

New member
יניב, זה בסה"כ ספורט

ספורט קצר אגרסיבי, אבל ספורט. גם אם עולה חבר מולך אתה חייב להיכנס בו בכל הכח כי בזירה אין חברים. שמע, בחיים לא הייתי במצב הזה אבל אני מתאר לעצמי שזה לא קל. ושוב, בזירה אין חברים ואם אתה לא תכנס בכל הכח אז החבר שלך יכנס בך בכל הכח וחבל.
 

Be Real

New member
אימון זה משהו אחר

דוד, איך אתה משווה בכלל בין אימון לקרב ? האנשים שמתאמנים באימונים גם אם זה ספארינג וגם אם זה סתם תרגול של המכות צריכים להתאים את עצמם לחבר שעומד מולם. אם אני עובד עם מישהו חדש אז אעבוד איתו לאט יותר וחלש יותר. לא כי אני יותר חזק ממנו והוא לא מבין כלום. ההפך, המטרה כאן היא להבין. והוא ילמד טוב יותר לאט מאשר לקבל פיצוצים מכל הכיוונים ולא להבין כלום. ואם אני עובד עם מישהו מנוסה וחזק ממני אין לי בעיה להרגיש משוחרר עם המכות שלי ולעבוד חזק יותר (בהסכמה שלו כמובן). באימון כולם חברים, חזקים, חלשים, ותיקים, חדשים אין בעיה עם זה בעיה. אם יוצא שבזוג מסוים יש פערים של חוזק ונסיון, אז ה"חזק" צריך ללמוד לעבוד בקצב המתאים ל"חלש". ואין קשר בין תחרות בזירה (שרוצים לנצח תמיד) לבין אימון הרי מטרת האימון העיקרית היא להתאמן להשתפר וללמוד ומטרת הקרב היא בראש ובראשונה לנצח. אני לא צריך לעלות עם רצחב עיניים לאימון כדי לנצח - כי זו לא המטרה.
 
למעלה