למעשה את שואלת שתי שאלות שונות, נפרדות, ואולי אפילו הפוכות
1. איך אפשר לשפר את היחסים?
2. איך אפשר לשפר את החשק המיני?
ולא בטוח שהתשובה היא אותה תשובה, ואולי התשובה אפילו הפוכה, ואני אסביר.
ברור שאילו היה יורד מלאך משמיים, מעלה לך את החשק המיני בשלוש דרגות, הבעייה הייתה נעלמת. מהמשאלה הזאת נובע החיבור שלך בין שתי השאלות.
אלא שמלאכים לא עובדים בדומינוס פיצה, והם לא יורדים לעשות שליחויות על פי הזמנה. ובכלל, העסק לא עובד ככה.
אז בואי נתחיל מהשאלה השניה: איך אני מעלה את החשק המיני שלי?
התשובה הפשוטה ביותר לכך היא שימוש באמצעים כימיים: תוספת הורמונלית כזו או אחרת (אולי טסטוסטרון? אני לא רופא...) עשויים לעשות את העבודה במקומך.
ובואי נגיד לצורך הדיון שכדור כלשהו (או מדבקות או אדי קסם) יעשו את זה.
השאלה הראשונה: האם אין תופעות לוואי? האם אין סיכון בריאותי בתוספת הורמונים?
התשובה לשתי השאלות היא כן וכן (בהתאמה).
וגם נשאלת השאלה: אוקיי, ולכמה זמן תקחי את החומרים האלה? ומה יקרה ביום שאחרי?
אז קודם כל, כמו שאת רואה, גם אם הכימיה הייתה עושה את זה, זה לא פשוט.
שנית, יש גם ספק כמה אנחנו כבני אדם רוצה להיות מתוכנתים כימית.
אפשר להתווכח פילוסופית בשאלה שאולי אנחנו ממילא מתוכנתים כימית, ואולי יאין לנו בכלל בחירה חופשית? בנושא הזה יש דעות לכאן ולכאן, אבל הויכוח הזה (שממילא לעולם לא מסתיים) לא יעזור לנו עכשיו. כי בכל מקרה, גם אם כך, זה לא אומר שאנחנו צריכים להוסיף עוד חומרים ועוד תיכנות.
שאלה אחרת: אולי אפשר להעלות את החשק המיני ללא כימיה?
פה כבר יש סתירה פנימית, כי אם אין לך חשק, זה בגלל שאין לך חשק. אז למה שיהיה לך חשק שיהיה לך חשק, כשבעצם אין לך חשק?
במלים אחרות, לא דין הרצון לרצות את בעלך ולהקטין את החיכוך (וזה הרצון האמיתי שלך!!!) כדין הרצון (התאורטי) ביותר סקס. רצון ביותר סקס אין לך. עובדה. אם כבר, יש לך רצון בפחות סקס, ולא ביותר. אז אם אין לך רצון אמיתי ביותר סקס, איך תעשי פעולות שיגיברו את הרצון בסקס? העסק הוא סתירה עצמית ועבודה עצמית בעיניים.
לסיכום כל הפלסף הזה: את לא באמת רוצה יותר סקס. נקודה. את רוצה שקט מהחיכוכים עם בעלך, ולא רוצה להרגיש שאת אונסת את עצמך לשכב איתו.
---
וזה בדיוק המעבר לחלק השני: איך לשפר את היחסים איתו.
לעניות דעתי, הדרך לשיפור היחסים לא תעבור בהגברת המיניות שלך בצורות מפוקפקות ולא כנות, אלא דווקא בלשים את הדברים על השולחן ולמצוא פתרונות חדשים.
לדעתי, את בהחלט אונסת את עצמך לסקס שאת לא באמת רוצה, והתוצאה של זה היא בדיוק ירידה נוספת וחמורה בחשק המיני הפחות שעדיין יש לך.
כלומר, כל אקט של סקס שנעשה על ידיך שלא לשם האהבה והסקס, פוגע בך חמורות.
- הוא פוגע בחשק המיני שלך
- הוא פוגע בכבודך כאדם
- הוא פוגע באהבה ובכבוד שלך לבעלך
- וכתוצאה מכל אלו, הוא מדרדר את כל החבילה הזוגית, האישית והבין אישית.
לכן אני במקומך (וגם במקום בעלך, אם יש לו שכל בראש), הייתי מפסיק עם הנוהג הזה עכשיו ומיד: אין יותר סקס אלא אם כן ממש ממש בא לך.
את זה הייתי שם על השולחן.
הא הוא יאהב את זה? לא. הוא לא.
אבל זאת המציאות, ולא נוכל לטייח אותה, בלי לשלם מחירים יקרים בהרבה.
ואז מגיעים לשאלה: אוקיי, מה הלאה?
אז יש כל מיני אפשרויות, ובראשן האפשרות שיסתדר עם עצמו חלק מהזמן. אני לא מתכוון "עם עצמו ועוד מישהי", אלא עם עצמו. הוא יכול לאונן, ואת אמורה לפרגן לכך מכל הלב. זה אחד.
שתיים, יש תקווה אמיתית שאם הלחץ ממך ירד, והוא יהיה נחמד אליך ולא יראה בך אובייקט בלעדי לסיפוק צרכיו, והיחסים שלך יהיו טובים ומלבלבים (וזאת בהנחה שאתם מצליחים להתמודד עם הבעיות הזוגיות האחרות) - אז בסופו של יום החשק המיני שלך יעלה מעצמו.
כמה הוא יעלה? הרבה או מעט? אני לא יודע.
אבל עליה כזאת היא העליה היחידה שבעיניי שווה משהו.
כל השאר אלו טריקים זולים שמשיגים תוצאה הפוכה.
---
איך הגענו עד הלום, והאם ניתן היה להמנע מכך?
לדעתי, לא.
יש בעייה מובנית במערכת של גידול ילדים בחברה המערבית, שקשורה גם למבנה נפשי וגופני של גברים ונשים (וילדים...), שמזמינה את ההסתבכות הזאת.
שאם לא כן, מי יודע אם בכלל הייתם מתחתנים, לוקחים משכנתא וכולי? אולי הייתם חיים במערה ומלקטים תותי בר וצדים ממוטות? אולי...
אבל בחברה שלנו, זו דילמה מובנית.
לחלק מהזוגות היא לא קורית בכלל, או קורית באופן מוחלש, מכל מיני סיבות שקשורות למבנה הנפשי והגופני שלהם.
אבל אלו שזה כן קורה להם - לא אשמים בזה. זה המבנה שלהם. אין תועלת בהאשמה עצמית או האשמה הדדית.
זו הייתה דעתי בקצרה (או שלא בקצרה... )
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
