ירידה בתפקוד

ירידה בתפקוד

לילה טוב חברות/חברים יקרים. בכאב לב חזרתי מקודם הביתה ובעלי מספר לי שהוא לא הצליח להתקשר אלי. זה לא קרה עד עתה. בנוכחותי הוא ניסה ולא הצליח. לא זכר כמה מספרים לחץ. רק לפני מספר ימים הוא חייג אלי לנייד. בכל מקרה כבר עכשיו הכנסתי לאחד הטלפונים את הנייד שלי לזכרון ושמתי לו מדבקות על הלחצנים ואני מקווה שהוא יצליח ללמוד להשתמש בזה. יכול להיות שמחר יהיה יותר טוב כי היום הוא פשוט מרגיש בודד ונטוש. ביליתי את רוב היום עם הורי. אמי נפלה בפורים בבית וקיבלה מכה כואבת בשוק הרגל. היא פוחדת מבתי חולים ולכן לא הלכה לרופא. המצב כמובן לא נשאר סטטי והיום בילית איתם בחדר מיון ושמו לה גבס. עכשיו הם בבית לבד עם כסא גלגלים ועם הליכון ובנוסף נסעתי לקנות להם כסא מחשב על גלגלים כדי שהיא תוכל להכנס לחדר האמבטיה. אבי ואני הרכבנו יחד את הכסא וברוך השם , אני מקווה שהם יסתדרו. אז נוסף לכך שאני צריכה לדאוג לבעלי , עכשיו אני צריכה גם לעזור להם ואני לא יודעת אם מגיעה להם עזרה מבטוח לאומי ועד שהיא תגיע , הגבס כבר יורד. אני חושבת שגם בזמן האחרון הוא פחות נכנס לאינטרנט אך עדיין צופה בטלויזיה. הוא די מתוסכל מכך שהוא לבד בבית ומביע את זה. אך אם אני אציע לו שמישהו יבוא , הוא בטח יתנגד. מלכוד... קיבלנו מבטוח לאומי אישור ל 100% אי כושר ו 70% על בריאות. בקצב הזה נראה לי שעוד מעט אצטרך לבקש החמרה. מתפללת שיהיה לי כח לטפל בכולם , לילה טוב, טובה
 
../images/Emo24.gifטובה 'לה כן ההדרדרות היא לאט

לאט, המחלה נמשכת שנים והמצב ילך ויחמיר ,אך אנו צריכות להתעודד ולא להכנס ללחץ זהו תפקידנו וזאת זכות שבא ליידינו לעשות חסד של אמת דקה דקה שעה שעה לאסוף הרבה מצוות גם בבית אך כך הגורל רצה ואין לברוח מפניו, גם בן זוגי יש לו מפתחות של הבית בכיס והוא עמד ליד הדלת ולא פותח את הדלת עד שאני אפתח. אני אומרת לו תפתח הוא עונה לי אין לי מפתחות, נו , זהו להמשיך הלאה ויאלה לעבודה.כחי הכל באיזי, תקראי את הסיפור של מר גרשון,לזרום עם החיים ועם המצב.
 

נילי41

New member
../images/Emo20.gif טובה יקירתי

צר לי כל כך לשמוע על הירידה בתפקוד של בעלך. זה מתבטא בדברים קטנים אבל כואבים. חוסר היכולת לשמור על תקשורת ביניכם זה דבר מאוד מלחיץ. אצלנו, בעלי הפסיק להשתמש בטלפון די בהתחלת המחלה. בהתחלה הוא עוד היה עונה לצלצולים אבל אחרי זמן קצר גם זה לא. אני הדבקתי על דלת הכניסה מבפנים במגנטים דף גדול ועליו מודפסים באותיות שחורות גדולות מספרי הטלפון שלי ושל הילדים ומד"א וחירום. עד היום הדף הזה עדיין מודבק במגנטים לדלת אבל לא נראה לי שבעלי בכלל יידע להשתמש בו. בעצם, הוא כבר לא נשאר אף רגע לבד והדף הזה משמש עכשיו את כולם, ילדים, נכדים או כל מי שנמצא איתו בבית. אני מקווה שאמך תתגבר במהרה על המכה ושלא תצטרכי לדאוג גם לה. הדאגה לבעלך היא נטל כבד מאוד עליך. חשבתי שלמרות שהוא מתנגד להכנסת מטפל הביתה, צריך בכל פעם לנסות לדבר על זה מחדש כי יש סיכוי שההתנגדות שלו תפחת, שהוא עצמו יבין שקשה לו להיות לבד כל היום ולתפקד טוב, אולי לשכנע אותו לעשות ניסיון פעם אחת ולראות איך זה היה. אולי לנסות להתחכם ולקרוא לזה משהו אחר, כמו אולי עזרה בבית בשבילך או משהו דומה. בכל אופן, במחלה הזו החולים תמיד מתנגדים לכל הצעה. מגיע שלב שכבר אי אפשר להתחשב בהתנגדות שלהם וצריך לקבל החלטות בשבילם. אתם אולי עוד לא במצב הזה, אבל כדאי לך מפעם לפעם לחזור ולדבר על הנושא ולהרגיל אותו למחשבה ואפילו לעשות ניסיון... אני מקווה שתמצאי כל דרך כדי להקל עליך ועליו... שולחת לך חיבוק אמיץ וחם ומאחלת לך הרבה כוחות נפש וסבלנות רבה
 
נילי , את ממש אוצר

נילי יקרה , את כל כך מבינה ויודעת לתת עצות ורעיונות , אריאלה נותנת לנו כוחות ותפילות ומקשרת אותנו למצגות יפות , מצחיקות ומהנות. כיף לפורום שאתן כל כך פעילות בו ומשתפות את כולנו. אולי נלחצתי אתמול יותר מדי אך יכול להיות שהוא כבר נרתע משימוש בטלפון כי הוא לא תמיד מבין מה שאומרים וצריך לחזור כמה פעמים. היום הוא הפתיע אותי והלך לבקר את הורי בצהריים. הם שמחו שהוא בא לביקור. ז"א שהוא זכר שאמי בגבס וצריך לבקר אותה. מצב רוחו היום היה רגוע יותר. אכן , אני חושבת על האפשרות שמישהו יהיה איתו אך אני אמתין אחרי פסח וגם נשמע את האבחנה של הרופאה בעוד שבועיים על מצבו. בעוד שבוע כבר יהיו הילדים בבית ויהיה מי שידאג לו לאוכל וגם לשיחה וגם ישתפו אותו בנקיון לפסח. תודה על האיחולים , אכן צריך המון כוחות וסבלנות..... והלואי שתהיה לי תמיד. היום אני כבר מרגישה רגועה יותר כי אני רואה שגם הורי ברוך השם מסתדרים וגם מצב רוחם טוב למרות הקושי וזה עשה לי מצב רוח טוב , אני גאה בהם. חיבוק ממני אלייך ולכל החברות הנפלאות כאן בפורום שדואגות זו לזו וגם לחברים(לא לקפח אף אחד). האם מישהו שמע מאסתר ושלמה החמודים? לילה טוב, טובה
 

נילי41

New member
../images/Emo20.gif תודה לאל שנרגעתם

במחלה הזו יש ימים יותר טובים וימים יותר גרועים. יש פעמים שחושבים שהנה הירידה בתפקוד היא משמעותית ולמחרת יכול להיות מצב הרבה יותר טוב. אבל זה הכל רק שלבים בהתדרדרות ובסופו של דבר הירידה בתפקוד תהיה משמעותית יותר ויותר. אז אולי באותו רגע הוא לא הסתדר עם הטלפון והיום הוא חזר לעצמו והצליח אבל זה רק זמני, לאט לאט הוא יצליח לתפקד פחות ופחות.טוב שהילדים יהיו בקרוב בחופשת הפסח והם יארחו לו לחברה ויעסיקו אותו בהכנות לחג ובניקיונות ובינתיים אפשר לדחות את ההחלטות ואת מציאת הפתרונות ל"אחרי החגים". באמת חשוב גם שתשמעי את האבחנה הרפואית על מצבו והרופאה תוכל להגיד לך בהתאם לתוצאות שלו מה מצבו. חיבוק אמיץ וחם ממני אליך ומאחלת לך הרבה כוחות נפש וסבלנות. אני יודעת שקשה. אני עצמי עומדת לפעמים במצבים שאיני יודעת איך להתמודד איתם ובלית ברירה ממשיכים ומוצאים את הכוחות. אין לנו ברירה. בקשר לאסתר ושלמה, הפעם האחרונה ששמענו היתה ששלמה מאושפז בבית רבקה וכבר עשה 10 צעדים בכוחות עצמו. זה היה כבר לפני שבוע בערך. אני מקווה שהוא יתאושש ויוכל לחזור הביתה בקרוב. נאחל להם רפואה שלמה והחלמה מהירה.
 
נילי , תודה על העידוד

למרות שסידרתי לו חיוג מהיר באחד הקווים והראתי לו , הוא עדיין לא התקשר אלי ואני לא רוצה ללחוץ עליו. גם ככה יש דברים שגורמים לו הרגשה של אי מסוגלות ואני לא רוצה להוסיף על כך. כמו שאריאלה כותבת , רק לתת הרבה אהבה וחיבוקים כי אנו לא יודעות באמת הם מרגישים וכמה הם תלויים בנו וזה מאד קשה להם. מקווה שהמצב יישאר כך כמה שיותר, יום טוב, טובה
 
../images/Emo24.gifליאורלילי היקרה

הם תלויים בנו כל כך הרבה, חזרנו לגיל הילדות הגדול, יש השגחה יש החלפה יש לעזור להתקלח ויש גם טיטולים. צריך רק להרים אותם שיעשו גרפס אחרי האוכל. שיהיה לך שמח כל החיים.
 
../images/Emo24.gifטובה'לה בקשר לטלפון

המחלה כל פעם נותנת לחולים להיות באיפוס לפעמים יש קטעים שהגברים שלנו באווט ויש שנהדר לשוחח איתם אז למשל בן זוגי מיום שחלה הוא לו מרים טלפון בבית שמצלצל, הבאתי לו פלפון הוא סוגר אותו. הוא לא עונה לאף אחד.היום הוא הצחיק אותי כשחיכתי איתו לבואה של ההסעה למועדון, הוא רואה בחורה הולכת לעבודה הוא מחקה אותה איך שהיא הולכת,אח"כ החל לספר בדיחה, נו, לפעמים המצב רוח שלהם משתנה מקצה לקצה, לא להיבהל, התקונני לדברים יותר קשים חלילה, המחלה היא איטית ואכזרית, אך אין מה לעשות רק סבלנות, אהבה, ועידוד. אז יאלה לעבודה.
 
תודה אריאלה , את תמיד מצליחה להצחיק

אריאלה יקרה , איך את מצליחה תמיד למצוא את האופטימיות בכל רגע? הלואי עליי. אני צריכה ללמוד ממך ומנילי איך להמשיך הלאה ולשמוח במה שיש. את צודקת בכל ואני מקווה שאמצא בי את הסבלנות בכל מצב. חיבוק ממני , טובה
 

טיקו1

New member
להתמצאות בטלפון

יש חברה או חברות שמוכרות טלפונים מיוחדים למתקשים בחיוג מספרים. יש תמונה של הנמען ובלחיצה על התמונה מתחייג המספר המתאים. כל טוב רותי
 

zs1957

New member
שלום טובה יקירתי

לא נכנסתי לפורום מספר ימים כי הייתי עסוקה בעניני. ראשית אני מקווה שאמא שלך מרגישה טוב. את בת נפלאה שדואגת מטפלת בהורייך ובאהרון לתפארת. מזל שאבא לך עדיין מתפקד והוא יכול לסייע לאמא. שניהם ראשם צלול והם מתפקדים וזה טוב. צר לי לשמוע שבאמת יש ירידה בתפקוד אצל אהרון. אני חושבת שאת חייבת למצוא משהו שיכנס ויהיה אתו מספר שעות. עדיף שיגיע גמלאי צעיר שיעסיק אותו , בקריאה, במשחקי קופסה בטיול,בגלישה באינטרנט, בשיחת חולין. "לא טוב היות האדם לבדו". חשוב שיהיה לו סדר יום קבוע עם פעילות. צפיה בטלויזיה מרבית שעות היום מנוונת את המוח. אל תבני הרבה על ילדייך, גם להם יש את חייהם ולא תמיד יש להם את הסבלנות לטפל בחולה דמנטי. הם מקמסימום ישבו אתו שעה וזהו אח"כ ילכו לעיסוקיהם וזה נורמאלי. אני עדיין חושבת שצריך לדבר עם גרי על הקמת מעון יום לחולים צעירים. הם כנראה אינם מודעים די לבעיה. אם פעם זו הייתה מחלה של זקנים היום לדאבוני יש הרבה צעירים בגילאי חמישים פלוס החולים במחלה. החלמה מהירה לאמא. מקווה שתמצאי מהר סידור לאהרון שיהיה טוב לו וירגיע אותך. שולחת לך חיבוק גדול
חברתך זהבה שחם
 
למעלה