"ירידת אשתר לשאול"- מאמר חדש ב"חומריו העתיקים

[DHallow]

"ירידת אשתר לשאול"- מאמר חדש ב"חומריו העתיקים

העלילה של "חומריו האפלים" מכילה בתוכה מוטיבים רבים מסיפורי הפיריון הקדומים- ממוטיב גן העדן, דרך אכילת הפרי האסור ועד ל.... ירידה לשאול! ומה בין סיור מודרך בארץ המתים לסיפורי פיריון? ובכן, על כך אני מקווה שהשבתי במאמר. אשמח לתגובות. תהנו.

 

[הועדה הרוחנית]

לרטינה הקבועה שלי

על כך שלא אוזכר המיתוס הנוצרי של ירידת ישוע לשאול ושחרור נשמות הצדיקים נוספת גם אחת על כך שלא אוזכר המיתוס היווני המקביל על ירידת פרספוני לשאול. המקורות הקלאסיים מוכרים ונפוצים במערב יותר מאגדות בבליות או שומריות (וכמובן שהמקורות הנוצריים מוכרים שם). יש גם סיפור על הרקולס שירד לשאול לחלץ חבר שלו שהחליט לקפוץ לבקר שם והושיבו אותו על כיסא שהטיל עליו שיכחה.

 

[DHallow]

אבל מה המקור, עמוס?

ירידת פרספונה לשאול מבוסס על ירידת אשתר לשאול, שמבוסס על ירידת איננה לשאול....המקורות שאתה מכנה קלאסיים (טוב, הם באמת נחשבים קלאסיים) נכתבו בהשראה קדומה יותר. היוונים העתיקו מהמצרים, הנוצרים הראשונים העתיקו מן הרומים שהעתיקו מהיוונים וכן הלאה. אין לזה סוף. אותי מעננינת דווקא ההתחלה! אגב, בירידת ישוע לשאול נעדר מוטיב הפיריון, כמדומני? ואז זה לא ממש מתאים. אצל פרספונה יש את עיניין הפיריון, זה נכון. ובקשר לרטינה- ומה אתה תעשה אילו אני הייתי מכסה את כל הסיפורים? בוא נחליט שאני המחלקה למזרח קדום ואתה המחלקה ליוון והנצרות המוקדמת. הולך?

 

[הועדה הרוחנית]

האמת שגם בסיפור הזה

עניין הפריון לא ממש קשור לירידה לשאול, הוא קשור לתיקון העניין הזה של אדם וחווה. וויל וליירה הם על סף הבשלות המינית והם מופרדים זה מזו בסוף הסיפור. וזה מוטיב שקיים בירידת ישוע ולא במיתוסים אחרים. לגבי מקורות - אני מחפש את המקורות הישירים, הקרובים והנגישים יותר לסופר. זה שלהם היו מקורות זו השפעה עקיפה יותר והיא נעשית עקיפה יותר ויותר ככל שהמקור מתרחק. לגבי המקורות של היוונים - אני לא יודע אם לא היו להם סיפורים משל עצמם ובכל מקרה חטיפת פרספוני הוא סיפור שונה מזה הבבלי, למרות מאפיינים דומים. השפעות ספרותיות הן עניין מורכב כמעט כמו רקיחת שיקויים, תשאלי את טולקין (למרות שהדוגמה שלו היא מרק). ואני כבר אמצא על מה לרטון.

 

[DHallow]

אני לא מנסה להתחקות אחר

המקור של פולמן. אני סתם מכוונת זרקור לעבר סיפור קדום שמתקשר, אפילו אם רק באסוציאציות הפרועות שלי, לסדרה. רק במאמרים ספורים טענתי שהמקור המצויין שימש השראה לפולמן (כמו למשל ספר חנוך). כל השאר הוא שעשוע, התחקות אחר סיפור קדום שעשוי היה להיות מקור השראה, ואולי היה כזה, בעקיפין.

 

[נועה ob1k4]

אסוציאציות זה דבר נחמד

אבל אז מגיעים לסיפור המפורסם על עגנון, שעזר לנכדתו להכין שיעורים (על סיפור שלו), והמורה לא קיבלה את התשובה... אותי מסקרן יותר לנסות ולאתר מקור המתקשר לעולמו התרבותי של הסופר - גם מתוך הנחה שסופר כותב לקהל יעד כלשהו, ולכן הוא ישתמש ב"רמזים תרבותיים" המתאימים לקהלו. אני משערת שפולמן ראה לנגד עיניו ילדים אנגליים - או מערביים באופן כללי- ולכן יש להניח שחשב על המיתולוגיה הרומית/ יוונית/ נוצרית ולא על המזרח הקדום. אחד ה"מדדים" שלי לספר פנטסיה/מד"ב מוצלח : אם במהלך הקריאה (או אחריה, אם ממש אי אפשר להפסיק באמצע) אני מוצאת את עצמי מחפשת פרטים בספרי עזר (אוקיי, גם בוויקיפדיה!) על נושאים והערות שסיקרנו אותי במהלך הקריאה. לכן אני חושבת שבמקרה הזה יתכן בהחלט שפולמן הכיר גם את המיתולוגיות של אכד, שומר ובבל - אבל רמז לפרספוני, ולא לאישתר.

 

[בראנדון סטארק]

שכחתם את אורפיאוס

שירד לשאול על מנת להציל את אהובתו אורידקה. אני בטוח שפולמן חשב גם על זה.

 

[הועדה הרוחנית]

וגם אודיסאוס ואיניאס סידרו לעצמם ירידה לשאול

אם כי בהקשר שלהם ממה שזכור לי זה היה יותר לקבל נבואות כיצד להתמודד עם הצרות הצפויות להם. אבל זה נעשה חלק מהמסלול שגיבור צריך לעבור.

 

[בראנדון סטארק]

אבל אין כאן את אלמנט ההצלה

שקיים אצל אורפיאוס ואורידקי כמו אצל ליירה ורוג'ר.