prankenstein
New member
ירמי קפלן ודנה ברגר בקמלוט, 19/5/07
אני אגיד את זה שוב, ושוב, ושוב. ושוב. ירמי קפלן הוא הפרופורמר הכי טוב בארץ (בתחום שלו). אין מילים... כבר הייתי במספר הופעות מכובד שלו, ומדהים שאני מתרגש בכל פעם מחדש, ותמיד אני גם איכשהו מעז להצהיר ש"זו הייתה ההופעה הכי טובה שלו". לא הרבה השתנה מההופעה הקודמת שהייתי בה, אולי הפעם השירים החדשים תפסו חלק יותר מרכזי בהופעה. הדיסק שיגיע נשמע לי כמו הבטחה לקיץ טוב (בתקווה שהוא אכן יצא בקרוב), וירמי כבר לא מתבייש להעלות את רובו בהופעה. שירים נפלאים כמו "כמה את יפה", "מעבר לגדר" וגם "חשק", ועוד שלושה לפי דעתי, נשמעים טוב וכבר צרובים לי עמוק במוח. בן-קנז הקלידן מוסיף קסם להופעה, ארז פראנק על הבאס מוסיף רעננות, עידו אגמון בעל הניסיון תמיד יודע להוסיף איפה שצריך ורן שמעוני פשוט מתופף ענק, הוא תמיד נראה כל כך מחובר רגשית להופעה ומרגישים שהוא מנגן מהלב. במיוחד בסולו תופים המדהים (במיוחד הפעם) שהוא וירמי הפציצו ב"דפוק הזה". נותרתי בהלם
. השירים הכי מיוחדים, שבדר"כ הם לא חלק מהפלייליסט וחבל, היו "מה שתחשוב" ו"במוקדם או מאוחר". פשוט שירים ענקיים. ירמי החליט לטייל בין השולחנות גם ב"הרבה דברים", חוץ מב"דפוק הזה", והפעם הוא אפילו העז להעיף במו ידיו עשרות כוסות אל הרצפה בלי רחמים, וגם העז (!!!) לשפוך על החולצה שלי שאריות אלכוהול. עוד לא סלחתי ירמי רחמים על הקמלוט.... ואז הגיעה דנה. ת'אמת, את דנה ברגר אף פעם לא אהבתי. תמיד היא הייתה האמן הכי מיותר ברוק עצמאות, תמיד היא הביאה כוראוגרפיה מוזרה ביותר לשירים שלה והיא הייתה כמעט בלתי נסבלת בשבילי. אבל בתקופה האחרונה נראה לי שהיא השתנתה לטובה, קצת חזרה לבמות אחרי תהליך בשלות שהגיע בזמן. הם חשפו המון סודות מהחיים האישיים שלהם, על ההיסטוריה שלהם, על כך שדנה הייתה נערה בת 19 שהתלהבה מזה שירמי מופיע ברוקסן, והעקיצות ההדדיות (בעיקר מהצד של ירמי) הביכו גם את אחרוני הרומנטיקניים בקהל. שלא לדבר על זוג הכלות הטריות שהגיעו לחגוג בהופעה, שלפי דעתי חושבות פעמיים על החתונה בעקבות ההטפות של ירמי נגד אהבה מתמשכת. נקווה שהוא לא עשה להן יותר מדי נזק. הביצועים החזקים ביותר לדעתי בחלק הזה היו "תוך כדי תנועה" (שיר שאני בדר"כ לא אוהב, אבל ירמי שר אותו באופן מאוד מעניין והלהקה הוסיפה פן חדש ויפה), וגם "מדוע לא באת" (אותו שרה דנה). ולענייני הזמנים. המילה הטובה היא, שההופעה הייתה מאוד ארוכה. כמו שצריך. קצת יותר משעתיים, מה שמראה שירמי בא לדפוק הופעה ולא לעשות חלטורה ולטוס הביתה. המילה הפחות טובה היא למועדון. למה לפרסם שההופעה תתחיל בשעה 20:30 אם עד 22:20 אין זכר לאמן על הבמה? זה מוגזם, לא ראוי וסתם מיותר, חבל מאוד להתחיל את הערב ברגל שמאל. למי שעוד לא היה - שירוץ, למי שהיה ונהנה - שיטוס לראות שוב איך מפגישים בין מוסיקה לרגש.
אני אגיד את זה שוב, ושוב, ושוב. ושוב. ירמי קפלן הוא הפרופורמר הכי טוב בארץ (בתחום שלו). אין מילים... כבר הייתי במספר הופעות מכובד שלו, ומדהים שאני מתרגש בכל פעם מחדש, ותמיד אני גם איכשהו מעז להצהיר ש"זו הייתה ההופעה הכי טובה שלו". לא הרבה השתנה מההופעה הקודמת שהייתי בה, אולי הפעם השירים החדשים תפסו חלק יותר מרכזי בהופעה. הדיסק שיגיע נשמע לי כמו הבטחה לקיץ טוב (בתקווה שהוא אכן יצא בקרוב), וירמי כבר לא מתבייש להעלות את רובו בהופעה. שירים נפלאים כמו "כמה את יפה", "מעבר לגדר" וגם "חשק", ועוד שלושה לפי דעתי, נשמעים טוב וכבר צרובים לי עמוק במוח. בן-קנז הקלידן מוסיף קסם להופעה, ארז פראנק על הבאס מוסיף רעננות, עידו אגמון בעל הניסיון תמיד יודע להוסיף איפה שצריך ורן שמעוני פשוט מתופף ענק, הוא תמיד נראה כל כך מחובר רגשית להופעה ומרגישים שהוא מנגן מהלב. במיוחד בסולו תופים המדהים (במיוחד הפעם) שהוא וירמי הפציצו ב"דפוק הזה". נותרתי בהלם
. השירים הכי מיוחדים, שבדר"כ הם לא חלק מהפלייליסט וחבל, היו "מה שתחשוב" ו"במוקדם או מאוחר". פשוט שירים ענקיים. ירמי החליט לטייל בין השולחנות גם ב"הרבה דברים", חוץ מב"דפוק הזה", והפעם הוא אפילו העז להעיף במו ידיו עשרות כוסות אל הרצפה בלי רחמים, וגם העז (!!!) לשפוך על החולצה שלי שאריות אלכוהול. עוד לא סלחתי ירמי רחמים על הקמלוט.... ואז הגיעה דנה. ת'אמת, את דנה ברגר אף פעם לא אהבתי. תמיד היא הייתה האמן הכי מיותר ברוק עצמאות, תמיד היא הביאה כוראוגרפיה מוזרה ביותר לשירים שלה והיא הייתה כמעט בלתי נסבלת בשבילי. אבל בתקופה האחרונה נראה לי שהיא השתנתה לטובה, קצת חזרה לבמות אחרי תהליך בשלות שהגיע בזמן. הם חשפו המון סודות מהחיים האישיים שלהם, על ההיסטוריה שלהם, על כך שדנה הייתה נערה בת 19 שהתלהבה מזה שירמי מופיע ברוקסן, והעקיצות ההדדיות (בעיקר מהצד של ירמי) הביכו גם את אחרוני הרומנטיקניים בקהל. שלא לדבר על זוג הכלות הטריות שהגיעו לחגוג בהופעה, שלפי דעתי חושבות פעמיים על החתונה בעקבות ההטפות של ירמי נגד אהבה מתמשכת. נקווה שהוא לא עשה להן יותר מדי נזק. הביצועים החזקים ביותר לדעתי בחלק הזה היו "תוך כדי תנועה" (שיר שאני בדר"כ לא אוהב, אבל ירמי שר אותו באופן מאוד מעניין והלהקה הוסיפה פן חדש ויפה), וגם "מדוע לא באת" (אותו שרה דנה). ולענייני הזמנים. המילה הטובה היא, שההופעה הייתה מאוד ארוכה. כמו שצריך. קצת יותר משעתיים, מה שמראה שירמי בא לדפוק הופעה ולא לעשות חלטורה ולטוס הביתה. המילה הפחות טובה היא למועדון. למה לפרסם שההופעה תתחיל בשעה 20:30 אם עד 22:20 אין זכר לאמן על הבמה? זה מוגזם, לא ראוי וסתם מיותר, חבל מאוד להתחיל את הערב ברגל שמאל. למי שעוד לא היה - שירוץ, למי שהיה ונהנה - שיטוס לראות שוב איך מפגישים בין מוסיקה לרגש.
