עוולות חברתיות
כא אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים. כב כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם. כג שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא-יָבוֹא אֲלֵיהֶם. ישעיהו (וכך גם נביאים אחרים כגון עמוס ומיכה) מוכיח את העם, מנהיגיו ושופטיו על עיוות המשפט, על בצע כסף, נטילת שוחד ושאר עוולות חברתיות. בפסוקים אחרים בפרק הוא מוכיח אותם על חוסר הטעם שבהקרבת קרבנות בזמן ש"יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ" (פס' יד), ואפשר לפרש את "דמים" באופן דו משמעי - דמים ממש, כלומר רצח, או דמים=כסף. כלומר נטילת שוחד או גזל.
