ישראל כ"מקלט תקן"-קריאה לפעולה../images/Emo88.gif
ישראל כ"מקלט תקן" עולמי לניסויים בבעלי חיים על ההסכם שנחתם בין ישראל לאיחוד האירופי הסכם הכרה הדדית נחתם בשנת 1999 בין ממשלת ישראל לבין האיחוד האירופי. לפני מספר שבועות נכנס לתוקפו השלב השני של ההסכם, ומעתה קיימת הכרה הדדית בין ישראל לאיחוד האירופי במבדקים שנעשים במוצרי צריכה שונים (קוסמטיקה, חמרי ניקוי, חמרי הדברה וכו´) וכן בתרופות. ההסכם קובע כי האיחוד האירופי מכיר מעתה ברשות הלאומית להסמכת מעבדות (הכפופה למשרד התמ"ס) כגוף אשר מוסמך לאשר למוסדות ישראליים לבצע מבדקי בטיחות שתוצאותיהם יוכרו אוטומטית בכל מדינות האיחוד. חמישה מוסדות בישראל כבר אושרו רשמית ע"י הרשות, וביניהם מעבדות חברת ´הרלן´ שעוסקת באופן בלעדי בביצוע ניסויים בבעלי-חיים עבור לקוחות בארץ ובחו"ל. למרות שההסכם דורש מהמוסדות הישראליים לעמוד בתקני GLP - Good Laboratory Practice האירופיים לגבי דרכי ביצוע הבדיקות, אין הוא משתית עליהם באופן אוטומטי גם את הכללים האירופיים לנושא ביצוע ניסויים בבעלי-חיים. עניין זה הוא בעל משמעות רבה, שכן קיימים הבדלים גדולים מאד בין הסטנדרטים והכללים של מועצת אירופה לבין הכללים שקבעה המועצה הישראלית לניסויים בבעלי-חיים. השוני הקיים בין אירופה לישראל מתייחס להבדלים משמעותיים בתנאי החזקת החיות בבתי החיות, רשימה של ניסויים אכזריים במיוחד שאסור לבצע באירופה אך מותר לבצע בישראל, רשימת חלופות מחוייבות שימוש באירופה שאינן מאושרות בישראל, והבדלים בין אירופה לישראל מבחינת מנגנוני אישור הניסויים. הבדלים אלה ואחרים הופכים את מדינת ישראל למקום נוח וזול במיוחד לביצוע פרוצדורות שנאסרו בארצות אחרות, והם הופכים את ישראל ל"מקלט תקן" עולמי לצורך ביצוע ניסויים בבעלי-חיים. האל הרלן, מנהלה של חברת ´הרלן´ העולמית (גידול בע"ח לניסויים ושירותי ביצוע ניסויים), אף הצהיר במפורש כבר בשנה שעברה על כוונתו להפוך את מדינת ישראל למרכז הפעילות העולמי של החברה. באילו בדיקות בבעלי-חיים מדובר? בדיקות בטיחות למוצרי צריכה כוללות בדיקות רעילות של כל מרכיב במוצר הגמור, ובמקרה של תרופות גם בדיקות יעילות לתרופה. בדיקות הרעילות כוללות בין השאר את הפרוצדורות הבאות: ~ בדיקת רעילות חריפה, שהיא חשיפה חד-פעמית רבת עוצמה לבדיקת יכולת ההמתה של החומר, למשל בשיטת LD-50 הדורשת המתת מאות בעלי-חיים בכל פעם ואשר אסורה בחוק בכמה מדינות בעולם. ~ בדיקת רעילות תת-חריפה הדורשת מתן מינון נמוך של כל חומר למשך מספר שבועות. ~ בדיקת רעילות כרונית שנמשכת מספר חודשים. ~ בדיקת רעילות לאחר חשיפה לאור (Phototoxicity) היא בדיקת רעילות משתנה בעקבות חשיפה לאור. מבדק זה נאסר לביצוע בבעלי-חיים בכל האיחוד האירופי (אך לא בישראל) לאחר שבאירופה אושרה לו חלופה בדמות תרבית תאים. ~ בדיקת פוטנציאל מסרטן. ~ בדיקת פוטנציאל טרטוגני שנעשית בבעלי-חיים מעוברים. ~ בדיקת רגישות (לעור, לעיניים) שנעשית לעתים בשיטת Draize Test הכוללת החדרת חומר לעיניהן של ארנבות הנתונות בסד והחזקתן במצב זה במשך עד שלושה שבועות - שיטה אסורה בחוק בכמה מדינות בעולם (אך לא בישראל). כל חומר ממרכיבי המוצר נבדק על בין 2,000 ל-4,000 בעלי-חיים. המבדקים מכאיבים מאד וכוללים סדרות ארוכות של פרוצדורות פולשניות ובדיקות דם. בסוף המבדקים מומתים כל בעלי-החיים שלא מתו במהלכם. בפיתוח תרופות נהוגות גם בדיקות יעילות, שנעשות לאחר שהחומר הנבדק הוכח בבדיקות הרעילות כבלתי רעיל לבעלי-חיים. הבדיקות הללו כוללות החלאת בעלי-חיים במחלה מסוימת באמצעים המשתנים לפי סוג המחלה, ובדיקת יעילות התרופה בריפויים ממחלה זו. הבדיקה מתבצעת על כמה קבוצות של בע"ח כולל קבוצות ביקורת. ישראל כ"מקלט תקן" עולמי לניסויים בבעלי חיים: לאור חתימת הסכם הכרה הדדי בין ישראל והאיחוד האירופי, אשר מתיר למעבדות ניסויים בישראל לעבוד מעתה גם עבור מדינות האיחוד, נוצר צורך מיידי גם בהשוואת הנהלים ושיטות ביצוע הניסויים בבעלי חיים בין הנהוג בישראל לבין המקובל במדינות אירופה. בעקבות הלחץ הציבורי שנוצר לאחרונה, הביעה הנהלת משרד התמ"ס נכונות לבדוק אפשרויות לתיקון המצב שנוצר עקב החלת ההסכם עם האיחוד האירופי. קריאה לפעולה: אנא שלח/י פקס או מכתב (מנומס) לשרת התמ"ס, השרה דליה איציק, המעודד אותה לפעול בנושאים הבאים: 1. יישור קו עם כללי האיחוד האירופי בנושא תנאי החזקת חיות מעבדה 2. איסור ביצוע ניסויים בבעלי חיים ופרוצדורות ניסוי שאושרו להם חלופות באירופה ו/או שנאסרו לביצוע באירופה 3. העברת סמכות האישור והפיקוח על הניסויים מוועדות פנימיות של המוסדות לגורמים חיצוניים, כנהוג בכל מדינות אירופה כתובת למכתבים: לכבוד השרה דליה איציק לשכת שרת המסחר והתעשייה רח´ אגרון 30 ירושלים 94190 מספר לפקסים: 6243738-02
לכולם על הסיוע, האכפתיות ושיתוף הפעולה! אנא עיזרו להפיץ הלאה את המסר
ישראל כ"מקלט תקן" עולמי לניסויים בבעלי חיים על ההסכם שנחתם בין ישראל לאיחוד האירופי הסכם הכרה הדדית נחתם בשנת 1999 בין ממשלת ישראל לבין האיחוד האירופי. לפני מספר שבועות נכנס לתוקפו השלב השני של ההסכם, ומעתה קיימת הכרה הדדית בין ישראל לאיחוד האירופי במבדקים שנעשים במוצרי צריכה שונים (קוסמטיקה, חמרי ניקוי, חמרי הדברה וכו´) וכן בתרופות. ההסכם קובע כי האיחוד האירופי מכיר מעתה ברשות הלאומית להסמכת מעבדות (הכפופה למשרד התמ"ס) כגוף אשר מוסמך לאשר למוסדות ישראליים לבצע מבדקי בטיחות שתוצאותיהם יוכרו אוטומטית בכל מדינות האיחוד. חמישה מוסדות בישראל כבר אושרו רשמית ע"י הרשות, וביניהם מעבדות חברת ´הרלן´ שעוסקת באופן בלעדי בביצוע ניסויים בבעלי-חיים עבור לקוחות בארץ ובחו"ל. למרות שההסכם דורש מהמוסדות הישראליים לעמוד בתקני GLP - Good Laboratory Practice האירופיים לגבי דרכי ביצוע הבדיקות, אין הוא משתית עליהם באופן אוטומטי גם את הכללים האירופיים לנושא ביצוע ניסויים בבעלי-חיים. עניין זה הוא בעל משמעות רבה, שכן קיימים הבדלים גדולים מאד בין הסטנדרטים והכללים של מועצת אירופה לבין הכללים שקבעה המועצה הישראלית לניסויים בבעלי-חיים. השוני הקיים בין אירופה לישראל מתייחס להבדלים משמעותיים בתנאי החזקת החיות בבתי החיות, רשימה של ניסויים אכזריים במיוחד שאסור לבצע באירופה אך מותר לבצע בישראל, רשימת חלופות מחוייבות שימוש באירופה שאינן מאושרות בישראל, והבדלים בין אירופה לישראל מבחינת מנגנוני אישור הניסויים. הבדלים אלה ואחרים הופכים את מדינת ישראל למקום נוח וזול במיוחד לביצוע פרוצדורות שנאסרו בארצות אחרות, והם הופכים את ישראל ל"מקלט תקן" עולמי לצורך ביצוע ניסויים בבעלי-חיים. האל הרלן, מנהלה של חברת ´הרלן´ העולמית (גידול בע"ח לניסויים ושירותי ביצוע ניסויים), אף הצהיר במפורש כבר בשנה שעברה על כוונתו להפוך את מדינת ישראל למרכז הפעילות העולמי של החברה. באילו בדיקות בבעלי-חיים מדובר? בדיקות בטיחות למוצרי צריכה כוללות בדיקות רעילות של כל מרכיב במוצר הגמור, ובמקרה של תרופות גם בדיקות יעילות לתרופה. בדיקות הרעילות כוללות בין השאר את הפרוצדורות הבאות: ~ בדיקת רעילות חריפה, שהיא חשיפה חד-פעמית רבת עוצמה לבדיקת יכולת ההמתה של החומר, למשל בשיטת LD-50 הדורשת המתת מאות בעלי-חיים בכל פעם ואשר אסורה בחוק בכמה מדינות בעולם. ~ בדיקת רעילות תת-חריפה הדורשת מתן מינון נמוך של כל חומר למשך מספר שבועות. ~ בדיקת רעילות כרונית שנמשכת מספר חודשים. ~ בדיקת רעילות לאחר חשיפה לאור (Phototoxicity) היא בדיקת רעילות משתנה בעקבות חשיפה לאור. מבדק זה נאסר לביצוע בבעלי-חיים בכל האיחוד האירופי (אך לא בישראל) לאחר שבאירופה אושרה לו חלופה בדמות תרבית תאים. ~ בדיקת פוטנציאל מסרטן. ~ בדיקת פוטנציאל טרטוגני שנעשית בבעלי-חיים מעוברים. ~ בדיקת רגישות (לעור, לעיניים) שנעשית לעתים בשיטת Draize Test הכוללת החדרת חומר לעיניהן של ארנבות הנתונות בסד והחזקתן במצב זה במשך עד שלושה שבועות - שיטה אסורה בחוק בכמה מדינות בעולם (אך לא בישראל). כל חומר ממרכיבי המוצר נבדק על בין 2,000 ל-4,000 בעלי-חיים. המבדקים מכאיבים מאד וכוללים סדרות ארוכות של פרוצדורות פולשניות ובדיקות דם. בסוף המבדקים מומתים כל בעלי-החיים שלא מתו במהלכם. בפיתוח תרופות נהוגות גם בדיקות יעילות, שנעשות לאחר שהחומר הנבדק הוכח בבדיקות הרעילות כבלתי רעיל לבעלי-חיים. הבדיקות הללו כוללות החלאת בעלי-חיים במחלה מסוימת באמצעים המשתנים לפי סוג המחלה, ובדיקת יעילות התרופה בריפויים ממחלה זו. הבדיקה מתבצעת על כמה קבוצות של בע"ח כולל קבוצות ביקורת. ישראל כ"מקלט תקן" עולמי לניסויים בבעלי חיים: לאור חתימת הסכם הכרה הדדי בין ישראל והאיחוד האירופי, אשר מתיר למעבדות ניסויים בישראל לעבוד מעתה גם עבור מדינות האיחוד, נוצר צורך מיידי גם בהשוואת הנהלים ושיטות ביצוע הניסויים בבעלי חיים בין הנהוג בישראל לבין המקובל במדינות אירופה. בעקבות הלחץ הציבורי שנוצר לאחרונה, הביעה הנהלת משרד התמ"ס נכונות לבדוק אפשרויות לתיקון המצב שנוצר עקב החלת ההסכם עם האיחוד האירופי. קריאה לפעולה: אנא שלח/י פקס או מכתב (מנומס) לשרת התמ"ס, השרה דליה איציק, המעודד אותה לפעול בנושאים הבאים: 1. יישור קו עם כללי האיחוד האירופי בנושא תנאי החזקת חיות מעבדה 2. איסור ביצוע ניסויים בבעלי חיים ופרוצדורות ניסוי שאושרו להם חלופות באירופה ו/או שנאסרו לביצוע באירופה 3. העברת סמכות האישור והפיקוח על הניסויים מוועדות פנימיות של המוסדות לגורמים חיצוניים, כנהוג בכל מדינות אירופה כתובת למכתבים: לכבוד השרה דליה איציק לשכת שרת המסחר והתעשייה רח´ אגרון 30 ירושלים 94190 מספר לפקסים: 6243738-02
