אין אחיזה במציאות, לא ראלי
50%-50% - פתרון שאינו משקף את היחס באוכלוסיה, לא שיוויוני מבחינת הפלשתינים/ערביי ישראל,הם לא יקבלו אותו, כמו שחלוקה לקנטונים היא לא ראלית מאחר ואנחנו מדינה קטנה ופתרון זה שהוא פתרון אזרחי יחייב את שינוי חוק האזרחות ומימוש "זכות השיבה", כלומר הצפת חלקים מסויימים מהמדינה ב4 מיליון פלשתינים מבחינה פוטנציאלית. מה שאתה עושה במצב כזה זה בעצם מעביר את ישראל לחלוקה שניה, פנימית, מה תעשה באיזורים מעורבים כמו הגליל?, תמשיך לרכז את כל המדינה בגוש דן? עד שכל האיזור הזה יהרס אקולוגית? (לצפיפות ועיור יש מחיר סביבתי שמשפיע על התושבים). אין פתרון מושלם, אין פתרון אוטופי שירצה את כולם, הפתרון היחידי הוא לחתוך, זה לא "גזעני", זה לא שום דבר אחר, כן זה קשה למדי עבור אוכלוסיות כאלה או אחרות אך אין כאן ברירה, הפתרון היחידי הוא הפרדה עד כמה שיותר מלאה בין יהודים-הלאום היהודי-ישראלי לפלשתינים/ערביי ישראל-הלאום הפלשתיני וזה אומר גם פינוי רב של הרבה מאד יהודים מביתם ויישיבם במקומות אחרים וזה אומר הזזת גבולות מערבית לוואדי ערה והמשולש, קשה? אין ספק, אפשרי? מאד, אין ברירה אחרת, הפרדה, מינימום חיכוך. רק מתוך הפרדה יכול להיות דו קיום, רק מתוך הפרדה יכול להיות מצב של שלום, ואם הצד הפלשתיני עדיין ישאף לחזון 48', אז רק ממצב כזה ניתן לבצע הכרעה צבאית מלאה, לא כאשר שני הצדדים מעורבבים אחד בתוך השני, קווי 67' הם אינם קווים מפרידים אלא קווים פוליטיים שרירותיים למדי.