יש אין הלך בא???

[רחלי27]

יש אין הלך בא???

כן..אני מתכוונת לאלוקים שאנחנו דנים בו הרבה בזמן האחרון... אז הוא אמנם ניכנס לכל מקום גם אם אנחנו לא בדיוק נותנים לו מקום... אבל לא חייבים להילחם את מילחמותיו הוא מספיק גדול בשביל להוכיח לנו את זה וגם מספיק רחמן בישביל לנחמנו בכפל כיפליים. ואל תישכחו שבדרך כלל מה שלא רואים מפה רואים מישם... שבוע נהדר לכולנו פה, ליקרים שלנו שם, למלאכים שמרחפים להם ולאלוקים.. שבוע טוב טוב טוב -(הניראה והניגלה והמורגש ככה ממש )

 

[מיכל@בר]

רחלי לי...

יודעת? מקנאה בך לא פעם על האמונה הזו שטבועה בך, שעוזרת לך ומנחמת אותך ברגעים הקשים שלך. כשיורם נפטר, היה בי כעס איום על העולם. אח"כ הוא התמקד באלוהים. אם כעסתי עליו, משמע שהוא היה קיים לגבי באיזושהי צורה.. כבר כתבתי כאן לפני כמה זמן, שבזמן האחרון (כמה חודשים) יש לי דיבור עם אלוהים, דיבור פרטי ואישי. אני מציצה לשמים ואומרת לו כל מיני דברים. תהיות, שאלות, ובכלל לא מחכה לתשובות, וגם לא יודעת בדיוק אל מי אני פונה שם, אולי אלוהימה בכלל, אבל זה שונה, בוודאי, ממה שאת מדברת עליו. לכן, הייתי רוצה לשמוע ממך, איך האמונה הזו שלך עוזרת לך, איך את מפוייסת כך..

 

[רחלי27]

מיכל היקרה..

קינאת סופרים תרבה חוכמה.... אז זהככה. יש דברים שמקבלים בבית. אמינה ככב שבאה מההורים, מעשים יום יומיים שמקיים ככה.....כי התרגלנו. ואז בא גיל שבוא אנחנו מתחילים לישאול שאלות, ולהמרד, ולנסות להבין..... חלק ממשיכים, חלק מפסיקים. חלק יוצאים מאמינים ומבינים יותר, חלק פחות, חלק-ביכלל לא.... וכשאני שאלתי וחקרתי התחלתי לילמוד ולהבין (את מה שאפשר..) ולהסכים עם עובדות בססיות שאני לא ככ מבינה..... זה לא מפריע לי אם קוראים לזה הליכה כמו עדר, עיורון, או תמימות וטיפשות. סגירות או כל מיני.. אני מיסתכלת על התוצאה הסופית. אני משתדלת להיות טובה יותר? הוגנת יותר?לעזור לעצמי ולאנשים אחרים? לאהוב יותר את העולם שמיסביבי (כן ,וגם את עצמי...)? זה מרגיע אותי??--אז כניראה זה טוב!! אם אין שום תוצאה שלילית מהאמונה הזו--[ועל זה יכולים להעיד חברי שכמעט כולם לא שומרי מצוות, או ביכלל לא יהודים....] אז כניראה אני בדרך הנכונה. זה לא אומר שאני מושלמת. שאני לא טועה(מליון פעמים..) שאני מסכימה עם הכל או מבצעת כל בדיוק כמו שכתוב.. גם לי יש את החלקים שקשה לי איתם ואני נותת לזמן לעשות את שלו..... האמונה הזו הביאה אותי להכרה והבנה שאין שום מיקרה! שאלוקים אוהב אותנו. ושהצרוף של שני הדברים ביחד הוא--בישבילי-לטובתי!! כן. זה אולי נישמע ברוטאלי....אבל אפשר להבין את זה עם זמן, מחשבה, העמקה, והאנשים הנכונים שיכולים להסביר את הדברים יותר ממני. את יודעת? אני עמדתי היום ליד הקברים של בעלי ובני שככ אוהבת. ואמרתי לאלוקים שלי: אני העשה הכל בישביל לישמור על הילדים, ואתה תעשה הכל בישביל לתת לי את האפשרות לעשות זאת הכי הכי טוב! קצת מוזר לי ליכתוב את הדברים האלו כי הם עוברים לי במהירות עצומה בראש וקשה לי לסדר אותם בכתב.. אבל יש לי תשובות לעצמי- ואני ממשיכה לחפש! ממשיכה לשוחח איתו ולבקש ממנו שאם נתן לי את הסיפור הזה בידיים, יתן לי גם את הכלים ליקרא אותו.... זהו.... אני מקוה שמשהוא הבנת מכל המילים הקטנות האלו שלי. חיבוק והמון המון תפילה(לאלוקים...)שיהיה לכולנו טוב!! [דרך אגב -אני בטוחה שהוא ממש לא מפלה בין המאמינים לשאינם כאלו....] שבוע מבורך רחלי.

 

[מיכל@בר]

רחלי , את מדהימה ממש בעיני...

לעמוד ליד הקברים של בנך ובעלך ולבקש לשמור על הילדים ואת היכולת לעשות את זה הכי טוב..... את ענקית. הדברים שאת כותבת מעניינים ממש, והרבה רוגע יש בהם.. תודה יקרה, שככה הסברת. גם לך, שבוע טוב טוב

 

[noor נור]

רחלי, באמת- הדברים שאת אומרת

כל כך מחזקים...מעוררים קינאה!!!אפשר להידבק ממך קצת? שתזכי רק לטוב!

 

[רחלי27]

מיכל ונור.

תודה על התגובה.... היא היתה חשובה לי היום יותר מיתמיד. תודה!!

 

[איילת*]

רחלי יקרה

כשקראתי את הדברים שכתבת, הרגשתי שאני פשוט מעריצה את היכולת שלך לחוש את התחושות האלה אחרי הכל. אני יודעת שאמונה אמורה לחזק מאוד דווקא במצבים קשים כאשר היא עצמה חזקה מספיק. אני, אחרי האובדן שלי הרגשתי שקשה לי מאוד עם האמונה שלי ויש לי כזו. אז זה לא שהיא נעלמה כלא היתה, אך קיבלה צורה אחרת. ואולי אם האמונה הזו לא חיזקה אותי, משמע שהיא לא היתה מספיק חזקה עבורי. הרבה פעמים חשבתי על כל הדברים שהאמנתי בהם עד אז, ושאלתי לאן הם נעלמו (ואני לא מתכוונת רק לאלוהים אלא לדברים נוספים מנגזרים מהאמונה הזו). מסכימה איתך וחושבת גם שהתוצאה היא שמכריעה, וכל עוד כל אדם עושה כרצונו וזה גורם לו בעיניו רק לטוב, זה הדבר החשוב ביותר. שמחה עבורך שיש מה שנותן לך כוחות. לילה טוב.