יש בידי ספר
שרכשתי לפני מספר חודשים ביריד ספרים משומשים שמתקיים בטכניון פעם-פעמיים בשבוע (לטכניונים שבינינו). למה אני כותב זאת כאן? הספר, הנקרא "הצופן הגנטי" נכתב על ידי לא אחר מאשר אייזיק אסימוב, סופר המד"ב הידוע, שהיה במקצועו כימאי. הספר נכתב בשנת 1962 (ותורגם לעברית ב-1965), בתקופה בה הביולוגים שעסקו בביולוגיה מולקולרית היו יותר כימאים מביולוגים. מדהים לקרוא, איך אותו נביא העלה בשנת 1962 השערות, שלדידנו הן עובדה סופית ומוגמרת מזה שנים. "שישים שנה הן, כפי הנראה, משך הזמן הקבוע, החולף, כרגיל, מראשיתה של תגלית מדעית מהפכנית ועד להבשלתה הסופית. את החומר הידוע כ-דנא החלו מדענים לחקור בשנת 1944, ומאחר, שחומר זה חולל ללא ספק מהפכה במדעי החיים, אין לפקפק, על כן, שאם נשאר בחיים עד לשנת 2004, נראה את הביולוגיה המוליקולארית מגיעה לשיאים, שאין לתאר אותם. רבים מאיתנו יחיו עד אז ויהיו עדים לדבר. ואם נגיע לשנת 2004 בשלום, או אז ייתכן שהאדם יהיה כבר לבעל תבונה במידה כזאת, שידע להבטיח את קיומו שלו אפילו נגד האפשרות של הרס עצמי.". אסימוב לא חי כדי לשמוע על פענוח הגנום בשנת 2000. הוא גם לא חי דיו כדי לשמוע על דולי. לשיאים שהוא הבטיח, אנחנו מגיעים ועוד נכונו כאלה לפנינו. רק חבל שאת תקוותו עוד לא ממשנו.
שרכשתי לפני מספר חודשים ביריד ספרים משומשים שמתקיים בטכניון פעם-פעמיים בשבוע (לטכניונים שבינינו). למה אני כותב זאת כאן? הספר, הנקרא "הצופן הגנטי" נכתב על ידי לא אחר מאשר אייזיק אסימוב, סופר המד"ב הידוע, שהיה במקצועו כימאי. הספר נכתב בשנת 1962 (ותורגם לעברית ב-1965), בתקופה בה הביולוגים שעסקו בביולוגיה מולקולרית היו יותר כימאים מביולוגים. מדהים לקרוא, איך אותו נביא העלה בשנת 1962 השערות, שלדידנו הן עובדה סופית ומוגמרת מזה שנים. "שישים שנה הן, כפי הנראה, משך הזמן הקבוע, החולף, כרגיל, מראשיתה של תגלית מדעית מהפכנית ועד להבשלתה הסופית. את החומר הידוע כ-דנא החלו מדענים לחקור בשנת 1944, ומאחר, שחומר זה חולל ללא ספק מהפכה במדעי החיים, אין לפקפק, על כן, שאם נשאר בחיים עד לשנת 2004, נראה את הביולוגיה המוליקולארית מגיעה לשיאים, שאין לתאר אותם. רבים מאיתנו יחיו עד אז ויהיו עדים לדבר. ואם נגיע לשנת 2004 בשלום, או אז ייתכן שהאדם יהיה כבר לבעל תבונה במידה כזאת, שידע להבטיח את קיומו שלו אפילו נגד האפשרות של הרס עצמי.". אסימוב לא חי כדי לשמוע על פענוח הגנום בשנת 2000. הוא גם לא חי דיו כדי לשמוע על דולי. לשיאים שהוא הבטיח, אנחנו מגיעים ועוד נכונו כאלה לפנינו. רק חבל שאת תקוותו עוד לא ממשנו.
