קרה לכם שראיתם מישהיא שמצאה חן בעיניכם, ופשוט לא יכולתם לגשת אליה ? בלי שום סיבה נורמלית. אני לא מדבר על ביישנות או משהו כזה, אלא על איזשהוא מחסום שהוא כנראה מנטלי. אני יודע שזה נשמע טיפשי, אבל זו פאקינג בעיה גדולה.
ואני לגמרי מודע לזה. אתה יודע בדיוק מה אתה צריך לעשות,אבל משום מה לא עושה. ולכן התסכול אתה אומר לעצמך: Just fucken do it! אבל נשאר משותק. ומרגיש כמו איזה חנן קטן שלא מסוגל להזיז את עצמו, למרות שאתה יודע שאתה מסוגל/יכול ואפילו צריך.
אני יכולה להגיד שאתם לא חייבים להרגיש דביליים חלילה,כי לרוב,רואים אם יש התעניינות מהצד השני וזה מקל על העניין והאי נוחות הרגעית והחסימה "נשברת". אם גם הבחורה זורמת,אז בכלל זה מוריד את הרגשת ה"מה יהיה עכשו?".. רמזים,עיניים,חצי רצינות חצי חיוך..וזה נותן "פוש" כשיודעים שיש מינימום התעניינות ולא אדישים אליך לגמריי..לכן זה מה שצריך להביא לנוחות מסוימת ובביטול הרגשת "וואי,אני לוקח על עצמי סיכון...מה אני אגיד לה עכשו?"..