אין לדעת
shira היקרה, את צודקת. יצאת למסע ארוך ומפחיד, ייתכן שתסיימי אותו בידיים מלאות, אבל גם כמו שכתבת "הוא עלול למות או שאאלץ להרוג אותו". נדמה לי שכל מי שמגיעה לפורום הזה מגיעה עם ידיעה וודאית של שני הסופים האפשריים של ההריון, ובדיוק בגלל משא החרדה הזה יש לנו פורום משלנו, לא עם כל ההריוניות 'הרגילות' שרואות 2 פסים ומתקשרות לדודה השלישית מצד האמא באוזבקיסטן.
אני אנסה לעודד אותך בשתי דרכים.
הראשונה - תמיד אין לדעת. גם עבור כל הנשים שצובעות את החדר בכחול עתיק אחרי השקיפות. גם אצלן הריון יכול להסתיים כך או אחרת.
השניה - לגבי כל דבר אין לדעת. למעשה המציאות פתוחה לגמרי, תמיד, בכל ההקשרים. יכול להיות שאתה יוצא לבילוי הכי שגרתי ורגיל עם חברה שלך למסעדה, ואז מביאים לך כוס לימונדה, ואתה שותה אותה ושורף לך ואתה מקיא ואתה מסיים באשפוז בביה"ח עם כוויות בחלל הפה והלוע כי הברמן מזג לך בטעות מסיר שומנים. הזוי.
אני מנסה להגיד שהאפשרויות - גם הטובות וגם הרעות - פתוחות כל הזמן, ורובן לא בשליטתנו. המציאות תישאר פתוחה ללא קשר למחשבות שלך. אילו דאגה היתה יכולה להחזיק הריון נראה לי שאחוז ההפלות היה צונח פלאים.