יש דרך לקרב "נפילת אסימונים" |פר

[michal24]

יש דרך לקרב "נפילת אסימונים" ../images/Emo35.gif|פר

היי לכולם חדשה בפורום, הגעתי דרך ההודעה שיש בעמוד הראשי של תפוז "בחירה בין המוכר והידוע ללא ידוע", מאוד התחברתי לנושא בעקבות מצבי הנוכחי בחיים וגם כי בכלל - כל תחום המודעות העצמית מאוד מעניין אותי. אנ נמצאת במצב שבו אין לי מושג מה אני רוצה. כטיפוס מאוד יציב, מאוד מתוכנן ומאוד מאמין ב "צריך לכוון כדי לפגוע במטרה ", זו פעם ראשונה מזה שנים רבות שאני מוצאת את עצמי במצב של " לא יודעת מה אני רוצה". כרקע : נפרדתי מבן זוגי ב 6 שנים האחרונות (לא היינו נשואים) אחרי שידעתי בדיוק מה אני רוצה (הייתה לי מן תוכנית ל 3-5 שנים הקרובות) והבנתי שאנחנו לא מחפשים את אותו הדבר בכלל, אחרי שנפרדנו גיליתי שעכשיו כשאני לבד אני רוצה בכלל דברים אחרים, והתחלתי לתכנן מה ואיך, ואז הוא בא ואמר שהוא כן רוצה מה שאני רוצה אחרי שהוא חשב על זה הרבה, וחזרנו. ועכשיו - אני לא מרגישה שאני רוצה מה שרציתי לפני הפרידה, וגם לא מה שרציתי אחרי הפרידה, שום דבר מכל זה לא " מדגדג לי בבטן" וגם לא שום דבר אחר ... אז אני איתו, אבל מרגישה אבודה, מרגישה שאין לי מסלול ומטרה ודרך, ואני מרגישה שאני צריכה לחכות, לראות "מה יבוא", "מה יעלה". אני גם מרגישה מאוד לא מחוברת ריגשית, בקושי שיכלית, לעצמי כרגע, לא אוהבת, לא כועסת, לא כואבת, כלום... יש דרך לזרז את התהליך ? שיהיה לכולם שבוע טוב מיכל

 

[michal24]

אולי אני לא בפורום המתאים ../images/Emo2.gif

או שאולי השאלה שלי לא נוסחה נכון : איך מתחברים לרגשות בתקופה שבה הם מודחקים עמוק פנימה ? ואולי זה בכל זאת לא המקום, לאור העובדה שאף אחד לא רצה להגיב ...

 

[האם של איתי]

מיכל אין דבר כזה שמישהו בפורום הזה

ישאל שאלה ולא יקבל מבול של עצות. לפעמים השאלה נופלת בזמן שכולם עסוקים,וחוץ מזה, איפה שיש בני אדם, ולא משנה באיזה פורום, הם ינסו להבין מה את רוצה ולדבר איתך. משום שכתבתי ממש המון על הרוח החופשית, אני מציעה לך לקרוא את התגובה שלי ולחסוך ממני את ההתנסחות מחדש אם תרצי לשאול שאלה נוספת אל תתביישי או תרגישי לא נוח יש לנו מנהלת פורום הכי שווה שיש, נדמה לי שהיא היום ביום חופשה

 

[האם של איתי]

מיכל קראי את התוגבה שלי לעיגולית

חמודה סליחה ששכחתי לרשום זאת קודם לכן

 

[יעל ארבל]

את במקום הנכון יקירתי,

קורה שאנשים לא מגיבים מיד, אבל נדיר שיש כאן הודעה שנשארת ללא תגובה. לילה טוב,

 

[shushu10]

יש לי בעיה לענות על שאלתך!

אומר לך מדוע. השאלה עצמה טומנת פח לעצמה. למה אני מתכוונת? את עצמך משיבה על השאלה וקובעת כי יש לזרז את התהליך! יתכן וכדאי דווקא לעצור את כל התהליכים לשם שנוי וסתם לנוח מתכנונים ותכניות. בכל זאת אנסה למצוא בעזרתך תשובה ולו בקצרה. יכול להיות שהמצב הזה של חוסר תכניות, גורם לך למעין "שיתוק רגשי" ומשאיר אותך קצת "ערומה", ללא מחסה? לפי המשוואה תכניות לעתיד = בטחון לעתיד! ראי עד כמה המשוואה הזו מתנפצת עם כל שנוי שאינו תלוי בך. רצוי גם לבדוק מדוע 4 המלים - אני רוצה ו- אני צריכה חוזרות על עצמן די הרבה פעמים? ומה זה אומר? אלו הנחות שחוסמות אותנו מלהתאים את עצמנו למצב חדש. ואנחנו, מה לעשות, בשביל להיות קצת מאושרים יותר - חייבים מידה של גמישות. האם יש משהו בזה כדי להאיר קצת את התמונה?

 

[shushu10]

כבר אור בחוץ ורואים טוב יותר

קראתי שנית מה שכתבתי ומצאתי אי בהירות מסוימת בדברי. אפשר קצת לתקן או להרחיב, ברשותך??? התייחסתי בדברי לאמירותיך החוזרות ונישנות - אני רוצה וקצת גם אני צריכה. כלומר - שימת הדגש על רצונך וצרכיך היא חשובה מאד אלא מאי? תמיד יש גורמים חיצוניים המשתתפים במשחק החיים שלנו, בין אם זה בן-זוג, חברים, בוסים ומשפחה מעל לכל. הצעתי לך למעשה לבדוק מה קורה לך בדרך כלל כאשר אינך יכולה להגשים את מטרותיך, האם את "הולכת על כל הקופה"? האם זה עשוי לגרום למשבר או אפילו משברון כפי שאת מתארת את מצבך הנוכחי?? מקווה שהישירות שלי אינה בוטה מדי. כדי שתוכלי לברר זאת לעצמך - צריך לעתים לקחת פסק זמן מתכניות לעתיד ולא להתרגש מהתקיעות הזאת. היא באה רק לטובה. שולחת לך קרני אור בהירות ומקווה שתחזרי במהרה למצב שכולו טוב.

 

[יעל ארבל]

מיכל ברוכה הבאה לפורום שלנו

בעיקר הבנתי מהדברים שלך שאת לא רוצה דברים שרצית פעם, וגם שאת לא יודעת מה בדיוק את רוצה. אז רציתי לשאול אם את יכולה לנסות לכתוב על משהו שאת כן רוצה? משהו שיעשה לך להרגיש שיש תוכן לחיים שלך ולא שאת מסתובבת בלי מסלול ומטרה? ועוד משהו, לא הייתי ממליצה לך לשבת ולחכות, כי הדברים לא יקרו כך סתם. כדי שמשהו יקרה, צריך להניע את הגלגלים שלו. נדמה לי שעשייה יומיומית בכיוונים רצויים, מציאת מטרה ומסלול ועשייה למען השגתם, יגרמו לזירוז העניינים. לילה טוב,

 

[א ס י ת]

michal24 לגעתי, עליך לנסות שוב

להפרד ממנו, לפחות ל3 חודשים. בכדי לראות האם הבלבול לא נובע מזה שהחבר חזר לחייך. אם הבלבלול נמשך למרות הכל, איםן מניעה לחזור להיות ביחד אבל אני חושבת שלא תחזרי אליו.