יש תכונות נהדרות שהייתי שמחה שיהיה יותר
ויש תכונות שפשוט אין לי.
כמו יכולת לזכור בעל פה דברים (שאין להם משמעות., שורת מספרים, רשימת שמות ... ) גם טקסטים שקראתי מאות פעמים - אני לא זוכרת בעל פה מילה במילה. זוכרת תוכן, זוכרת אסוסיאציות, זוכרת במה המדובר - לא יכולה לדקלם.
בהחלט מקנאה במי שיש את היכולת הזו.
מכירה כמה כאלה שמצטיינים בזה. אך לרוב, אני לא יודעת אם זה קשור או אם זה קונטרסת - אך הם די סתומים. כלומר עם יכולת הסקת מסקנה והבנה כוללת די שואפת לאפס.
כנראה שיש מחיר לכל דבר...
וכמה שזה ישמע מצחיק, או דוגמא צדדית - זה נכון לכל התכונות.
כי אם ניקח תכונה מקסימה ונהדרת, נניח מה שאמרו קודמיי - נדיבות ורוחב לב. באמת משהו נפלא. שאני מכבדת, מעריכה ובטח שאשמח שיהיה לי יותר ... אבל איך אפשר להתקדם אם אתה רק חושב על לתת לזולת? אם אתה שוכח לגמרי את עצמך?
אני לדוגמא תמיד מעריכה במיוחד את אלה שהם ה"מסמר" של הערב. מצחיקים, שנונים ששולפים את המילה הנכונה בזמן הנכון.... - כי באמת אני לא כזו. אין לי את זה.
אבל מצד שני, הכוח שלי, או הערך שלי - הוא דווקא בשקט שלי. בהיותי לא בולטת בשטח ובכל זאת עושה ומתקדמת ומקדמת דברים.... אם הייתי "פתאום" עם התכונה הנפלאה הזאת - כי בעיניי, אנשים שיודעים לדבר זה נפלא. אנשים שיודעים להצחיק ולהתחבר לאנשים בצורה עמוקה בקלות - זה נפלא. אך הם לא יכולים להיות אלה שעושים "עבודות מחקר" או שיושבים ומציירים בסבלנות אין קץ משהו שלוקח שלוש שנים....