יש חדש...רוצה לשתף.
הייתי היום בסדנת חרדה. סדנא מטעם הקורס שאני לוקחת. אני קצת במתח לקראת הפגישה הבאה, כי המרצה, בחור מקסים סטודנט לתואר שני לפסיכולגיה, הביא נקודה למחשבה. נקודה שמאוד מעסיקה אותי. בכלל, קיבלתי פרספקטיבה על החוויות שאני עוברת עכשיו. הוא דיבר על להאשים גורמים חיצוניים ופנימיים בכשלונות שלנו. זה כל כך התחבר עם הדברים שסער אמרו לי אתמול. זוכרים את הטלפון שאני אמורה לקבל? אז כדיברתי על זה עם המטפלת שלי, נמנעתי מלהתעסק בזה..אולי העדפתי להתעלם מן הפחד, לדמיין שהוא לא קיים. אך דיברנו בקורס על ביצוע ופחד, ועל כך שהתעלמות מהפחד הוא נמצא באותו מקום כמו השתלטות הפחד, ההצפות, שניהם מביאים לאותה התוצאה. לכישלון. זה כל כך נכון. אני מעדיפה לחשוב על גורמים חיצוניים כאשמים בחוסר ריכוז שלי, בשל הקושי בלחשוב על הדברים הכואבים, ובכך אני בעצם מגבירה את רמת החששות שלי. זה מתבטא אלי בכל המישורים. היום ניזכרתי במשהו נוסף שרציתי לשתף בו. ניזכרתי בפעם מאוד כואבת שבה התבטא הפחד. הייתי בת 10 והייתי אצל דוד שלי, ובדיוק חטפו ילד, שאני לא זוכרת את שמו, והלכתי למכולת, וראיתי מכונית, כמו מונית שרות, והדלת הייתה פתוחה, וחשתי פחד איימים, וברחתי משם בריצה, והאשל שקניתי נשפך לי על הבגדים. לא יודעת למה ניזכרתי בזה היום, אך זה קרה לי היום פעמיים. רוצה להודות על החיבוקים והתמיכה מהבוקר. באהבה. שם ים
הייתי היום בסדנת חרדה. סדנא מטעם הקורס שאני לוקחת. אני קצת במתח לקראת הפגישה הבאה, כי המרצה, בחור מקסים סטודנט לתואר שני לפסיכולגיה, הביא נקודה למחשבה. נקודה שמאוד מעסיקה אותי. בכלל, קיבלתי פרספקטיבה על החוויות שאני עוברת עכשיו. הוא דיבר על להאשים גורמים חיצוניים ופנימיים בכשלונות שלנו. זה כל כך התחבר עם הדברים שסער אמרו לי אתמול. זוכרים את הטלפון שאני אמורה לקבל? אז כדיברתי על זה עם המטפלת שלי, נמנעתי מלהתעסק בזה..אולי העדפתי להתעלם מן הפחד, לדמיין שהוא לא קיים. אך דיברנו בקורס על ביצוע ופחד, ועל כך שהתעלמות מהפחד הוא נמצא באותו מקום כמו השתלטות הפחד, ההצפות, שניהם מביאים לאותה התוצאה. לכישלון. זה כל כך נכון. אני מעדיפה לחשוב על גורמים חיצוניים כאשמים בחוסר ריכוז שלי, בשל הקושי בלחשוב על הדברים הכואבים, ובכך אני בעצם מגבירה את רמת החששות שלי. זה מתבטא אלי בכל המישורים. היום ניזכרתי במשהו נוסף שרציתי לשתף בו. ניזכרתי בפעם מאוד כואבת שבה התבטא הפחד. הייתי בת 10 והייתי אצל דוד שלי, ובדיוק חטפו ילד, שאני לא זוכרת את שמו, והלכתי למכולת, וראיתי מכונית, כמו מונית שרות, והדלת הייתה פתוחה, וחשתי פחד איימים, וברחתי משם בריצה, והאשל שקניתי נשפך לי על הבגדים. לא יודעת למה ניזכרתי בזה היום, אך זה קרה לי היום פעמיים. רוצה להודות על החיבוקים והתמיכה מהבוקר. באהבה. שם ים