יש כאן מישהו ש"נולד" לגירושים?

[טלילה היחידה1]

יש כאן מישהו ש"נולד" לגירושים?

כלומר שהיה ממש תינוק שההורים התגרשו? אני אמא, שדואגת לבתה...

 

[ענת אדרת]

בת כמה הבת שלך?

אני הייתי בת 4 כשהוריי התגרשו.

 

[טלילה היחידה1]

מה שרציתי לדעת זה...

הבת שלי בת שנתיים ומאוד מתקשה במעברים: כשצריכה ללכת לגן ובמיוחד כשהולכת להביא. הרבה משפטים של "לא רוצה" ובכי..ובכל זאת הפרידות קיימות שוב ושוב.. אני לא יודעת מה באמת עובר על הבן שלי מה הוא מרגיש או חושב, אם כי אני מאוד מעודדת אותו לדבר-אבל קיימות מגבלות הגיל והשפה... מעניין אותי לשמוע כיצד עברה עליכם ילדותכם.. איך הסתגלתם לשני הבתים והאם יש לכם עיצות בשבילי רוצה את הטוב ביותר לבתי... תודה לכם..

 

[הגיטריסט המהולל]

חרדת נטישה, לדעתי.

את צריכה לתת לה ביטחון, זה המפתח. זה לא הפורום הנכון, לדעתי. יש פורומים בנושא הורות שיוכלו לעזור לך יותר

. בהצלחה

 

[הדסו^ש]

קשה לדעת מתוך ההתנהגות של בתך

אני לא יודעת לומר לך האם זו התנהגות שנובעת מהגירושין, או שפשוט ילדים בגילה מתנהגים כך לפעמים. חשבת פעם להתייעץ עם פסיכולוג בנושא?

 

[הגיטריסט המהולל]

בגיל 3 חודשים התגרשו הוריי,

כך שאפשר לומר שנולדתי למציאות הזו.

 

[א ש לי]

איזה תגובה את בדיוק רוצה?

של תינוק בן שלושה חודשים? בן חצי שנה? האם הם זוכרים ויכולים לתת עיצה? לא הבנתי בדיוק את שאלתך. יכולה להגיד לך ממה שאני יודעת גירושים תמיד נוגעים בכל הילדים ובכל גיל חלקם לוקחים זאת קשה יותר חלקם פחות הם לא פחות מאושרים ומוצלחים אם זאת השאלה אין לך מה לדאוג ילדים בגדול אוהבים אבא ואמא מאושרים

 

[הדסו^ש]

השאלה היתה כללית יותר

כמובן שהיא לא שאלה על זכרונות של תינוק בן שלושה חודשים, אלא על איך אלה שהוריהם התגרשו בשלב מוקדם כזה זוכרים את ילדותם - חוויות מיוחדות, קשיים וכו'.

 

[העלמה שוקולדה]

דעתי

אני חושבת שילדים סובלים מהגירושים גם אם הם "נולדים" לתוכם. הרי באופן טבעי- ילד אמור לגדול עם אמא ואבא מאושרים, במשפחה נורמלית כיביכול. יכול להיות שיש להם את ההתלבטות בחגים- ללכת למשפחה של אבא או אמא? ומתי לבקר את הצד השני (כל שבת שנייה, גם באמצע שבוע?) וכו'.

 

[ny22]

מיד אחרי שנולדתי ההורים התגרשו...

 

[ny22]

אני אנסה להסביר משהו

כשההורים מתגרשים ברגע שהילד נולד [עד גיל כמה חודשים] (כמו שקרה במקרה שלי), זה משפיע עליו לכל אורך הדרך, תחשבי על הדבר הבא - אותו הילד לא ידע בחיים איך זה לחיות בתוך משפחה שלמה עם אמא, אבא, אח ואחות (וכו'...). תחשבי שאצלי נוצר מצב אבסורדי שבו כשאני רואה את ההורים שלי ביחד זה נראה לי קצת מוזר. הסיבה לכך היא שבאף שלב בחיים שלי ההורים לא היו ביחד. עוד נקודה שהייתי מציע לך לחשוב עליה זה שזה יכול ליצור המון בילבולים אצל הילד מכיוון שכל החיים שלו הם כפולים (מהרגע שהוא זוכר את עצמו), מצד אחד יש את המשפחה של אמא ומצד שני יש את המשפחה של אבא, אבל אין לו משפחה אחת שלמה. אם הינך דואגת לביתך, מה שהייתי ממליץ לך לעשות זה ללכת עם בעלך (או בעלך לשעבר) לייעוץ, שמה יגידו לכם מה כדאי לכם לעשות כדי לא לא ליצור בלבול אצל הילדה, או כדי שהיא לא ח"ו תפגע או משהו כזה. גם המון פעמים ילדים בגילאים צעירים נחשפים לוויכוחים של ההורים בשלב שהם עוד לא מוכנים בכלל להתמודד עם זה, בייעוץ יסבירו לכם בדיוק איך להתווכח ואיך לדאוג שהילדה לא תחשף וכו'... מקווה שעזרתי במשהו, נתאי.