יש לאדם השפעה על "תעבורתו" ?

[A Day In The Life]

יש לאדם השפעה על "תעבורתו" ?

יש לאדם השפעה על "תעבורתו" ?
לדעתי הרבה אנשים נמצאים במצבים של חיפוש מתמיד אחר נסיון בריחה מכאבם. לעתים הם מוצאים איך להצדיק ולהשתעבד לדברים שנראים להם כמציבים אותם הכי רחוק מהתמודדות עם הכאב, כי דברים אלה משמשים את הבריחה מהכאב האמיתי. רק אפילו מודעות עמומה במיוחד לכאב, כבר מעוררת אצלהם חרדה ייחודית מהכאב. חרדה זו שמיד גורמת לחרדה מהחרדה הייחודית הזאת כמו כמות של מראות הניצבות ומשתקפות אחת בתוך השניה, גורמת להסתכלות דמיונית ("בעיניים הנפשיות") שמחייבת הסתכלות שמתעלמת מחלקים קריטיים של המציאות. ההתעלמות תופסת כסות של הפרעות קשב חזותיות. ההרגלים לדברים הופכים לאובססיביים במקצת עד כי "הדברים" הייחודיים לו לאדם מקבלים כסות של גירויים שקמים על יוצרם במצבי מודעות נמוכים במיוחד כשעולם הרגש מעיז לומר את שלו במיוחד לפעמים בחלימה בלילה. כל התהליך מייגע, מכביד על התיפקודים הקוגניטיביים שעייפו מלקדד דברים חדשים ולשלוף את מה שנשמר, מלהקשיב לדברים חדשים וישנים ולתפוס דברים שמזכירים את הכאב. לכאורה היה נראה שהמוח ירצה דווקא לשפר את תיפקודיו הקוגניטיביים כנסיון מוצלח לברוח. אך הבריחה נותבה לכיוונים אחרים והמוח (התמודדות הנפש עם הכאב) מדכא את תיפקודיו הקוגניטיביים מלהיפתח לדברים שהמוטיבציה הרבה רוצה ללמוד. האם למוטיבציה אין שליטה בניתוב המתואר לעיל ?

 

[SHIKUMTA]

תגובה

יש לאדם השפעה על "תעבורתו" ?
לדעתי הרבה אנשים נמצאים במצבים של חיפוש מתמיד אחר נסיון בריחה מכאבם. לעתים הם מוצאים איך להצדיק ולהשתעבד לדברים שנראים להם כמציבים אותם הכי רחוק מהתמודדות עם הכאב, כי דברים אלה משמשים את הבריחה מהכאב האמיתי. רק אפילו מודעות עמומה במיוחד לכאב, כבר מעוררת אצלהם חרדה ייחודית מהכאב. חרדה זו שמיד גורמת לחרדה מהחרדה הייחודית הזאת כמו כמות של מראות הניצבות ומשתקפות אחת בתוך השניה, גורמת להסתכלות דמיונית ("בעיניים הנפשיות") שמחייבת הסתכלות שמתעלמת מחלקים קריטיים של המציאות. ההתעלמות תופסת כסות של הפרעות קשב חזותיות. ההרגלים לדברים הופכים לאובססיביים במקצת עד כי "הדברים" הייחודיים לו לאדם מקבלים כסות של גירויים שקמים על יוצרם במצבי מודעות נמוכים במיוחד כשעולם הרגש מעיז לומר את שלו במיוחד לפעמים בחלימה בלילה. כל התהליך מייגע, מכביד על התיפקודים הקוגניטיביים שעייפו מלקדד דברים חדשים ולשלוף את מה שנשמר, מלהקשיב לדברים חדשים וישנים ולתפוס דברים שמזכירים את הכאב. לכאורה היה נראה שהמוח ירצה דווקא לשפר את תיפקודיו הקוגניטיביים כנסיון מוצלח לברוח. אך הבריחה נותבה לכיוונים אחרים והמוח (התמודדות הנפש עם הכאב) מדכא את תיפקודיו הקוגניטיביים מלהיפתח לדברים שהמוטיבציה הרבה רוצה ללמוד. האם למוטיבציה אין שליטה בניתוב המתואר לעיל ?

תגובה
לאדם יש השפעה על תעבורתו, בהחלט, אולם לא פעם צריך לאמן את האדם לשלוט על "תעבורתו", החלקים הקוגניטיביים היו שמחים לשלוט ביתר הצלחה על תפקודינו, אבל החלקים הרגשיים במוח, החלקים ההישרדותיים, חזקים מאוד, הם "היסטורית" הרבה יותר בסיססים ואיתנים, החלקים הקוגניטיביים הם מאוחרים התפתחותית ופחות חזקים - למרות שבחברה שלנו יש נטייה לחשוב שהם אלה החזקים. מוטיבציה יכולה לסייע המון, אבל זה לא כל הסיפור, צריך שיטות - כמו השיטה הקוגניטיבית - בכדי לנסות ולשנות מחשבות ולאחר מכן רגשות. זהו אימון שלוקח זמן וכדאי שייעשה בפיקוח של איש מקצוע. בברכה פביאן ב.

 

[A Day In The Life]

שאלה

תגובה
לאדם יש השפעה על תעבורתו, בהחלט, אולם לא פעם צריך לאמן את האדם לשלוט על "תעבורתו", החלקים הקוגניטיביים היו שמחים לשלוט ביתר הצלחה על תפקודינו, אבל החלקים הרגשיים במוח, החלקים ההישרדותיים, חזקים מאוד, הם "היסטורית" הרבה יותר בסיססים ואיתנים, החלקים הקוגניטיביים הם מאוחרים התפתחותית ופחות חזקים - למרות שבחברה שלנו יש נטייה לחשוב שהם אלה החזקים. מוטיבציה יכולה לסייע המון, אבל זה לא כל הסיפור, צריך שיטות - כמו השיטה הקוגניטיבית - בכדי לנסות ולשנות מחשבות ולאחר מכן רגשות. זהו אימון שלוקח זמן וכדאי שייעשה בפיקוח של איש מקצוע. בברכה פביאן ב.

שאלה
איזה עוד שיטות חוץ מהשיטה הקוגניטיבית יכולות לסייע ?

 

[SHIKUMTA]

עוד

שאלה
איזה עוד שיטות חוץ מהשיטה הקוגניטיבית יכולות לסייע ?

עוד
שיטות התנהגותיות, שיטות אקלקטיות - ערבוב של שיטות שונות, כולל דינאמית ועוד ועוד. יש לזכור כי לא מעט מההצלחה שבטיפול נמצאת במוטיבציה של האדם הפונה ובקשר הנוצר בין המטופל למטפל. פביאן ב.