יש לי אחות טסה ללונדון ושחכה לחזור

  • פותח הנושא 2a2a
  • פורסם בתאריך

2a2a

New member
יש לי אחות טסה ללונדון ושחכה לחזור

בגיל 13 בערך אחותיט הגדולה עברה לחיות בניו-זילנד. מאותו רגע (שהיה לפני בערך 6 וחצי שנים) היא הגיע לביקור רק פעם אחת,הסיבה לכך היא סיבה מאוד מעורבת ומסובכת אבל בעיקר בגלל שהנסיעה שלה היתה צעד מאוד קשה וטראומטי לה ולכל המשפחה. אני,אני עד אותו הרגע שבו היא התחילה לארוז את כל הדברים שלה לא האמנתי (הייתי גם יחסית קטנה),אבל כאשר כבר קיבלתי את זה זה היה מאוד מאוד קשה לי ,פתאום היתה חסרה לי הדמות של האחות הגדולה שבדיוק באותו הזמן (גיל ההתבגרות שלי-וזה לא קלישאה) הייתי צריכה אותה הכי בעולם. עכשיו הקשר שלנו הוא קשר די מורכב,אנחנו מדברות מדי פעם בטלפון אבל אני לא אוהבת את השיחות הללו,אני מרגישה שהיא לא מבינה אותיולא באמת מספרת לי מה קורה איתה ומה היא מרגישה (היא מדברת איתי אבל זה מן דיבור יבש...) אני ממש ממש מתגעגעת אליה אבל אין שום סיכון שבעולם שאני אסע אליה עכשיו (אני גם חיילת,גם מבחינת ההורים שלי וגם מבחינה כספית זה לא יכול לקרות ,לפחות לא עכשיו). יש לי חולם ,חלום שאותו אני חולמת כבר המון זמן ואני ממש מכווה שהוא יקרה, אני חולמת שהיא חוזרת ואנחנו משלימות את כל הפערים של כל השנים,כל אחת מדברת בכל הכנות והפתיחות בעולם. תעזרו לי להתמודד עם זה אחרי כלכך הרבה זמן
 

eris1515

New member
בגיל 13 היא טסה לבד?

לחיות בלונדון?!? אגב-למה את לא אומרת לה מה שמרת לנו הרגע? למה את לא אומרת לה שאת מתגעגעת אליה? שאת צריכה אותה-שהיא חסרה לך?!?
 
אני חושבת שהיא התכוונה

בגיל 13 שלה, אחותה החליטה לעבור, היא הייתה בת 13 אחותה יותר גדולה...
 
מילה קטנה

תראי, את כרגע חיילת זה אומר שהמקסימום זמן שבו תסיימי זה שנתיים נכון? ואני מניחה שלא התגייסת אתמול ככה שבטח לא נותר הרבה זמן לשחרור , ואז, תעשי את אותו מסלול שכל משוחרר ישראלי עושה ותטוסי לחו"ל רק שבמקום טראקים תסעי לאחותך, תיהי אצלה כמה זמן שאפשר (לא הבנתי אם היא בלונדון או ניו זילנד) , אולי בעצם תטיילו יחד, והזמן ירפא הכל, אולי זה יהיה קשה בהתחלה אבל בסוף תלמדו להתחבר מחדש , אולי היא אפילו תסכים לחזור בעקבות הקשר שיהיה לכן, או לפחות לבקר יותר בארץ. בנתיים, הצעה שלי זה שכדאי שתדברי איתה בטלפון ביותר פתיחות, תאמרי לה על הגעגועים, על זה שאת רוצה לנסוע אליה אולי היא תבין שכרגע את לא יכולה והיא תסכים לבוא לפה. את חייבת לנסות , לתת את הצעד הראשון . זה מסע קשה אבל בסוף תביני שהוא שווה את זה.
 
למעלה