אורי - כינויי חיבה
ראשית בתגובתי הקודמת קצת התלוצצתי, אני חושבת שזו נגיעה קצת כואבת במשפחה המורכבת, שאנחנו המבוגרים - כבני זוגם של האמא או האבא, מצפים לאיזה שהיא חיבה או אהבה והפרדוקס- ראבק משקיעים, מפרנסים, מסיעים, מאכילים, מגהצים, נותנים את הלב והנשמה. והילד של לא מוכן לתת מעצמו ולו במעט - לכבד את מקומו באותו בית. אז גם אי אפשר לצפות לכינויי חיבה, ובט ובטח לשם אבא או אמא. אני חושבת וככה מרגישה שלשם ולתפקיד " אבא" "אמא" יש משקל כבד בנפשו של ילד/ה וכל אחד אחר הוא נטע זר, הוא חבר, הוא קרוב משפחה, והוא סתם אחד שאמא או אבא הביאו הביתה או בחרו להינשא ולהביא עוד ילדים לעולם. ומה שנראה לי פשוט זה ליצור מערכת יחסים טובה, בחברות ואיכפתיות, בלי לצפות או בלי לחשוב בכלל שאנחנו תחליף לאבא ואמא, כי אין במקום. לדוגמא : "אך הוא מתנהג אלי ככה.... אני כמו אבא..... " אז אין " כמו ", זה או יש או אין. (איזה נחרצות) ולדעתי הדבר הנכון ביותר זה לקרוא בשמות הרישמיים. איזה פילוספיה יצאה לי היום !!!!!! עלמה.