יש לי בעיה... כמובן בעבודה
התחלתי לעבוד במקצוע שלי במשרד של קבלן בנין. נאמר לי בראיון כך: היתה מנהלת חשבונות עד אמצע אוקטובר שעשתה את העבודה, אולם הם לא היו מרוצים ממנה ולכן פיטרו אותה. יש פיגור שצריך להשלים, השעות הם מתשע בבוקר ועד שתיים בצהרים. (התחלתי לעבוד ב- 2/11/06), עלי לציין שבאותו זמן עבדתי בעבודה מזדמנת שהייתה יכולה להיות כחודש בלבד. באתי ליום ניסיון, וראיתי שיש פיגור רציני בהעברת החומר (בערך מאמצע אוקטובר), התחלתי להעביר את החומר, שילמתי בחמש עשרה לחודש מה שיצא לפי המחשב ו... התחלתי לנסות לעשות התאמות ו... גיליתי בלגן גדול ממש ענקי (זה עוד יתגבר בהמשך). התחלתי להשאר שעות נוספות (שעליהם הם לא מוכנים לשלם כסף, אלא ימי חופשה) בעל הבית הבין שיש בעיה אולם לדעתי הוא עדיין לא הבין מה גודל הקטסטרופה (גם אני עדיין לא הבנתי כי אם הייתי מבינה לא הייתי לוקחת את העבודה הזאת אז)... בהתחלה הכל היה נחמד, אני מתקנת ומתקנת ומתקנת ועדיין מתקנת דברים אולם כיום הם רואים שאין להם את התוצאות שהם קיוו להגיע אליהם (בסך הכל חודשיים) ועכשיו הם מתחילים כבר להאשים אותי בנזק שהקודמת עשתה, אי אפשר לדבר איתם, ניסיתי, באמת שניסיתי, הדיעה שלהם היא שהם שילמו לי כדי להגיע למצב שהמערכת תעבוד כמו שהם רוצים. וחוץ מזה הפקידה שאמורה לעזור לי התחילה לשלוף ציפורניים. הם הביאו מנהלת חשבונות שעבדה לפני כשנה במקום (והיא באמת מקצועית) ישבנו והתחלנו לתקן דברים, וגם נכון, למדתי דברים שלא עשיתי עד אז. ואז נכנסת הפקידה ולא פחות ולא יותר אומרת לה שצריך לבדוק גם מה שאני עשיתי, כי עשיתי כל מיני דברים והעברות שלא הראיתי לבעל הבית (דבר שהוא די קשה לעשות כי הוא בין טלפונים לפגישות ומיליון דברים שהוא עושה). ואז, אחרי היום הזה קיבלתי טלפון מבעלת הבית, שעשתה לי ממש תחקיר בטחוני (עלק): והשאלה שכל הזמן עלתה היא: כמה טעויות אני עשיתי, וכדאי לי להגיד את האמת, ומדוע אני עושה טעויות (תבינו יום שישי בצהרים, לא הפריע לה שהיא שומעת ברקע את המשפחה שלי צועקת לי שצריך לשבת כבר לאכול ושהם התעכבו רק בגלל שאני עבדתי ביום שישי). הרגשה שלי השתנתה מהקצה לקצה בעקבות כל זה, אני עדיין חושבת שאם אצליח לייצב את המערכת אני יוכל לעשות את העבודה בצורה טובה, אולם לא בטוח שבא לי לעשות את זה. יצא מאוד ארוך, אני מצטערת, אבל מה דעתכם?
התחלתי לעבוד במקצוע שלי במשרד של קבלן בנין. נאמר לי בראיון כך: היתה מנהלת חשבונות עד אמצע אוקטובר שעשתה את העבודה, אולם הם לא היו מרוצים ממנה ולכן פיטרו אותה. יש פיגור שצריך להשלים, השעות הם מתשע בבוקר ועד שתיים בצהרים. (התחלתי לעבוד ב- 2/11/06), עלי לציין שבאותו זמן עבדתי בעבודה מזדמנת שהייתה יכולה להיות כחודש בלבד. באתי ליום ניסיון, וראיתי שיש פיגור רציני בהעברת החומר (בערך מאמצע אוקטובר), התחלתי להעביר את החומר, שילמתי בחמש עשרה לחודש מה שיצא לפי המחשב ו... התחלתי לנסות לעשות התאמות ו... גיליתי בלגן גדול ממש ענקי (זה עוד יתגבר בהמשך). התחלתי להשאר שעות נוספות (שעליהם הם לא מוכנים לשלם כסף, אלא ימי חופשה) בעל הבית הבין שיש בעיה אולם לדעתי הוא עדיין לא הבין מה גודל הקטסטרופה (גם אני עדיין לא הבנתי כי אם הייתי מבינה לא הייתי לוקחת את העבודה הזאת אז)... בהתחלה הכל היה נחמד, אני מתקנת ומתקנת ומתקנת ועדיין מתקנת דברים אולם כיום הם רואים שאין להם את התוצאות שהם קיוו להגיע אליהם (בסך הכל חודשיים) ועכשיו הם מתחילים כבר להאשים אותי בנזק שהקודמת עשתה, אי אפשר לדבר איתם, ניסיתי, באמת שניסיתי, הדיעה שלהם היא שהם שילמו לי כדי להגיע למצב שהמערכת תעבוד כמו שהם רוצים. וחוץ מזה הפקידה שאמורה לעזור לי התחילה לשלוף ציפורניים. הם הביאו מנהלת חשבונות שעבדה לפני כשנה במקום (והיא באמת מקצועית) ישבנו והתחלנו לתקן דברים, וגם נכון, למדתי דברים שלא עשיתי עד אז. ואז נכנסת הפקידה ולא פחות ולא יותר אומרת לה שצריך לבדוק גם מה שאני עשיתי, כי עשיתי כל מיני דברים והעברות שלא הראיתי לבעל הבית (דבר שהוא די קשה לעשות כי הוא בין טלפונים לפגישות ומיליון דברים שהוא עושה). ואז, אחרי היום הזה קיבלתי טלפון מבעלת הבית, שעשתה לי ממש תחקיר בטחוני (עלק): והשאלה שכל הזמן עלתה היא: כמה טעויות אני עשיתי, וכדאי לי להגיד את האמת, ומדוע אני עושה טעויות (תבינו יום שישי בצהרים, לא הפריע לה שהיא שומעת ברקע את המשפחה שלי צועקת לי שצריך לשבת כבר לאכול ושהם התעכבו רק בגלל שאני עבדתי ביום שישי). הרגשה שלי השתנתה מהקצה לקצה בעקבות כל זה, אני עדיין חושבת שאם אצליח לייצב את המערכת אני יוכל לעשות את העבודה בצורה טובה, אולם לא בטוח שבא לי לעשות את זה. יצא מאוד ארוך, אני מצטערת, אבל מה דעתכם?