יש לי בעיה סוציאלית?...רגשית ...

[מלאך2]

יש לי בעיה סוציאלית?...רגשית ...

אימי נמצאת בבית אבות כשהיא מטופלת עם החלפות חיתולים ומתניידת בעזרת כיסא גלגלים. היא עברה 2 אירועים מוחיים. מהאירוע האחרון היא נלקחה לבית אבות. עכשיו יש לה אחות שגם נמצאת בבית אבות באיזור המרכז (אנו חיפאים) והיא נכנסה לבית חולים לטיפול נמרץ. היא מונשמת ולא ויש לה קריסת מערכות. הרופאים לא נותנים לה הרבה זמן לחיות. השאלה היא איך וכיצד לספר לאימי על כך? האם זה רצוי לקחת אותה להלוייה אם תהיה כזו? בהתחשב במגבלותיה ומצבה הרגשי? לא יודע בדיוק מה הכי טוב. מבקש ייעוץ. תודה רבה.

 

[האיילות בלילות]

שלום לך מלאך

קודם כל צר לי על הדברים הקשים שאתה נאלץ להתמודד עימם וכל הכבוד על הרצון והנכונות לעשות את "הדבר הנכון". ציינת שאמך עברה שני אירועים מוחיים, אך לא ציינת מה מצבה המנטלי כיום. האם היא צלולה? האם מתמצאת בזמן ומקום?, יוצרת קשר, מזהה אתכם? מבינה מה קורה סביבה? אם היא לא צלולה, אני לא יודעת כמה רלוונטי יהיה עבורה נושא המוות של אחותה ולכן לא בטוח שכדאי להסתבך ולספר לה. לאנשים דמנטים בדר"כ גם יש הרבה חרדות הקשורות בבלבול שהם חשים ובהתערערות הבנתם את העולם שסביבם ולכן לתת לה להתמודד עם אינפורמציה כזו עלול להיות בעייתי עבורה. מצד שני, במקרה שהיא כן צלולה ומבינה מה קורה, כאן ישנה דילמה. כשעבדתי עם קשישים שמעתי הרבה משפחות שנמנעו מלספר לקשיש בשורות קשות מסוג זה וקשה לשפוט אותם. זו בחירה של המשפחה וזה נכון שלאדם בגילה יהיה קשה להתמודד עם הבשורה. מצד שני, אני גם חושבת שהמוות הוא חלק מהחיים ובטיפול בזקנים אנחנו לפעמים שוכחים את זה. תהליך הזקנה שבסופו יש מוות, מורכב גם מאובדנים וכאב, גם של תפקודים שהיו בעבר וגם של אנשים משמעותיים. דעתי האישית היא, שאל לנו לשלול מאדם בעל שיקול דעת את הזכות להתאבל, אבל שוב, זה מאוד אישי ומאוד תלוי במצב של אמא וכמובן בכם כמשפחה. לסיכום, זה תלוי כמה זה חשוב לאמא לדעת. אם אמא עדיין מבינה, יכול להיות שיהיה לה חשוב לדעת ולהתאבל. אבל אם לא, אז אין טעם להעמיס עליה ועל עצמכם. בכל אופן, יש בבית האבות שלה עובד/ת סוציאלי/ת, כדאי לך לפנות אליו/ה לשתף בהתלבטות ולהתייעץ. בשביל זה הם שם. ליבי איתך

 

[יפיתוש של הים]

דילמה לא פשוטה

נכון, העובדות הסוציאליות בבתי אבות מתפקידן להתערב בדיוק במצבים רגישים אלו ולספק מנסיונן. כשעבדתי עם קשישים, עלתה הדילמה הזו רבות, אבל אצלנו לרוב לא ניתן היה להסתיר ודווקא ההתמודדות של הקשיש עם אבל, היוותה תהליך בעל ערך עבורו ועבור סביבתו. אולי אימך גם תרצה לראות את אחותה, אם תהיה מודעת למצבה הקשה ואם תסתירו ממנה היא תצבור טינה וכעסים על כך. שוב כאמור, תלוי מאד במצבה הנפשי רגשי של אימך. לא כדאי לגרום לה נזק נוסף. אם אתם מחליטים שכן לספר, דאגו כמובן לתמיכה נפשית והמשיכו לגלות רגישות.

 

[מלאך2]

זהו קיבלתי הודעה שדודתי נפטרה..מחר

תהיה הלוייתה. אימי אשה צלולה בדעתה והחלטתי לקחת את הצ'נס ולספר לה ולקח אותה להלויה לבית הקברות בלבד ומיד להחזירה לבית האבות. התייעצתי עם העובדת הסוציאלית בבית האבות וקבענו לדבר מחר אך מחר כבר בשעות הבוקר אני אצא עם אימי ללויה. אבקש מהאחיות שיתנו לה כדור הרגעה ואז אספר לה לאט לאט. זהו אין לי ברירה אני לא יכול להעלים את זה ממנה. היא תבכה ותבכה אבל היא בסוף תרגע. אקבל עצות האחיות לפני שאסע או שאפילו אקח עוד גלולת הרגעה לפי הצורך. הכל בידי שמיים ומה שיהיה יהיה, צריך לקחת הכל בפרופורציות הנכונות, אני לא אוכל להעלים ממנה דבר כזה , אחר כך היא לא תסלח לי לעולם. ועם כל הכאב שיכאב לה היא תסלח לי בסוף על כך שהודעתי לה על דבר מות אחותה.

 

[יפיתוש של הים]

חזק ואמץ!

וקבל את תנחומיי.

 

[האיילות בלילות]

תנחומי מלאך, אתה מלאך אמיתי

ואל תשכח אתה לא אשם בכלום שכל הדילמה הזו לא תעסיק אותך בשאלה איך היא תכעס עליך פחות אלא מה הכי נכון בשבילה. נראה לי שאתה מאוד קשוב לצורך שלה. שיהיה בהצלחה

 

[MIRUSH8]

תנחומיי

ההתמודדות וההחלטה באמת לא היו קלות. היה צריך המון כוח וחוזק כדי להתמודד עם המצב כפי שעשית ועל כך מגיעה לך כל ההערכה שיש. עשית את המיטב במצב בו היית נתון - אל תשכח את זה! בהערכה...