יש לי בעיה קטנה

[לילי נמר]

יש לי בעיה קטנה

משום מה אני לא מצליחה לקורא את הספר אפילו לא מעבר לעמוד השלישי אחרי ההקדמה של המחבר וחברה שלי שמתה על הספר הזה הביאה לי אותו ואמרה לי שהוא יאיר את עיניי אני באמת רוצה- אבל לא מסוגלת. יש לי יותר מידי מטענים ריגשיים נגד אלוהים ונורא קשה לקרוא שהוא כביכול עונה לשאלות, אני מרגישה מעין נימה של עליונות שלו עליי, ואני שונאת את זה. אני פליטת בית ספר דתי (עד כיתה ח´) בו סבלתי בצורה מדהימה כפייה של מורים עליי את הדת הנורראית והמחמירה הזו, הייתי חוטפת ריתוקי כיתה אם כפרתי במה שהם אמרו לי (בסכה´´כ הבעתי דיעה). היו שולחים אותי לחיזוק רוחני אצל יועצת בית הספר כי לא האמנתי בתנ´´ך וטענתי שגם אני יכולה לכתוב ספר לקבור אותו ולהשיג לי מאמינים. בקיצור טירור. הייתי שמחה אילו הייתם מייעצים לי כיצד לגשת לספר בצורה שתקל עליי את הקריאה בו ותודה מראש לינוי

 

[gaia20]

הי לינוי.

בואי נתחיל מזה שאת לא חייבת לקרוא אם את לא ממש רוצה או אם קשה לך. אולי, שימי את הספר בצד, תחזרי אליו כשתרגישי שאתה מסוגלת לקרוא אותו, הספר לא יברח לך... דרך אגב- צר לי על שנאלצת לעבור את מה שעברת בשנים הכי יפות. צר לי על כך שלא נתנו לך לבטא את עצמך. אני מקווה שהמצב השתפר לאחר כיתה ח´. גאיה.

 

[ASHER789]

לילי

יש ספרים (לא שאני מומחה, פשוט מנסיון)שלפעמיים עדיף לשים בצד ואחרי שחוזרים אליהם קל יותר לקרוא אותם ומגלים שהם מעניינים(ותורמים). זאת הבעייה הגדולה בנוגע לדת (הכפייה) ,אני מקווה מקרים כאלה מבלבלים את האדם בענייני אמונה ואלוהות. נ.ב בזמן שאני כותב את המייל היה פיגוע ירי מתחת לבית שלי. חייב לסיים.

 

[ASHER789]

לילי תיקון.

כתבתי בטעות "אני מקווה", לא הייתי מרוכז עקב הפיגוע(המחשבות התבלבלו לי).

 

[Paul Even Paz]

היי לילי

מובן מאליו שאת מתנגדת לכפיה. המטען הריגשי כלל את נושאי הלימוד. האמונה הפנימית נשארה אבל יתומה. עשית חיץ בין הרצון לחופש לבין הרצון להמשיך להאמין. ברור גם שעצם הבאת אותו ספר לקריאה עשה לך תחושת לחץ "תקראי תקראי". כל דבר מגיע בזמנו הנכון. אם את חשה צורך לקרוא, תקראי. אם לא , המתיני. המשיכי להאמין במה שאת מאמינה.

 

[לילי נמר]

תודה רבה לכם, אבל

לצערי אני כרגע לא מאמינה בכלום, כי לא ממש מעסיק אותי העיניין, אבל אני מאוד מעוניינת לקרוא את הספר על מנת להבין מה כל כך הקסים בו את חברתי ואחיה ועוד רבים אחרים. אחרי כיתה י´ העיניינים הסתדרו מבחינת הכפייה הדתית והתחלתי ליישם את דרך חיי החדשה גם בבית המסורתי בהכרח שלי, וגררתי אחרי את אחי הצעיר. תגידו אתם חושבים שזה אומר עליי או על חיי משהו אם אני נאדם בלי אמונה?!?.... אני מקוווה שלא... לינוי

 

[gaia20]

לינוי יקירה

לינוי- לא כל אחד מאמין ב"אלוהים", אני למשל, לא מאמינה. אני לא חושבת שחיי שווים פחות או טובים פחות. אולי את לא מאמינה ב"אלוהים", אבל את בטוח מאמינה במשהו, נכון? אני למשל מאמינה בכוח הטבע, אני מאמינה באבולוציה. גאיה.

 

[wu-wei]

איך לקרוא

קודם כל, לינוי היקרה, כמו שאחרים כתבו: בזמן שזה יבוא זה יבוא. מה שכן, משהו מאוד אופייני -בעיניי- לספר הזה זה מה שאת מעלה; לי ולעוד כמה אנשים שדיברתי איתם על זה. בקיצור, בעיניי הכי ´קל´ ו´נכון´ לקרוא את הספר הזה ע"י פתיחה אקראית איפשהוא -איפה שיפתח לך- אפילו באמצע או בסוף הספר, ופשוט להתחיל לקרוא... מקסימום, אם זה מעניין לך את יכולה ללכת אחורה כמה עמודים או לתחילת הפרק. הרבה יותר קל וזורם כך- לי למשל... חוץ מזה שלספר הזה יש ´נטייה´ להיפתח בדיוק במקום ה´נכון´, בדיוק איפה שאת ´צריכה´, ואם לא על הפעם הראשונה, לסגור ולפתוח שוב אקראית... תנסי ותעדכני?... בהצלחה

 

[לילי נמר]

אני מאמינה רק בעצמי

זה כנראה מכל מה שעברתי וחוויתי בחיים-לא יודעת למה, ככה. אני אנסה מאוחר יותר לפתוח את הספר נראה מה יהיה... כל זאת ועוד בפרק הבא של.. סתם... לינוי

 

[BelKirill]

אמונה עצמית כדת.

שלום לכולם. שוב נפגשים הה לינוי? אמונה עצמית היא גם אמונה. והיא הרבה יותר קשה מכל דת אחרת. כל דת אומרת לך מה לעשות, איך לעשות, ומה יקרה לך אם תעשי את זה (ובמיוחד אם לא). אבל להאמין בעצמך, זה הרבה יותר מסובך. אין לך טקסים, אין לך חגים, ואין לך עוד אנשים ששותפים לאותה אמונה (בעצם אני חושב שככה נולדות כתות מסויימות). את לבד, לבד, לבד. את לא צריכה אף-אחד בעולם חוץ מעצמך. ואת יכולה לעשות הכל. כן, כן, אני אחד מאלו שמאמינים שניסים קורים כאשר אדם מאמין בהם מספיק. בין אם הוא חושב שזה נעשה ע"י כוח עליון או על ידי מאגיה שחורה או בגלל שהוא עצמו גרם לכך. זה יכול להסביר כמה דברים לא? הבעיה היא שכדי להאמין בעצמך את צריכה לאהוב את עצמך. זה החלק שרוב האנשים לא מסתדרים איתו. הרבה דתות למעשה גורמות לאדם לפקפק בעצמו, ובכך הוא חייב להאמין במשהו חוץ מעצמו, ובעקבות כך מאמין בדת. מעגל אין סופי של ספקות עצמיים. כך שאם את באמת מאמינה בעצמך, אין לך צורך בדת. אם את מאמינה בדת, את לא מאמינה בעצמך. אם את רוצה להאמין בדת את מפקפקת בעצמך. קרה לי, התגברתי, ועכשיו אני מאמין בעצמי יותר מתמיד. אני האדם המושלם, ורק תנסו להתווכח איתי, אז תזכו לדעת מה זה "חרון אף" (כן, אני יודע שזה נשמע כמו התנשאות. זה לא, אני יודע שיש בני אדם יותר טובים ממני, אך האמונה בעצמי גורמת לי לרצות להיות יותר טוב מהם. ובסופו של דבר אני אצליח). מקווה שזה עזר למישהוא, שלכם, -BelKirill

 

[שחר בן-פורת]

לגבי אמונה בעצמי ואהבה עצמית

אדם שאוהב את עצמו ומאמין בעצמו, לא שם את עצמו יותר או פחות מאנשים אחרים. אהבה עצמית ממוססת את הפן התחרותי באישיות שלנו. ואם אדם תחרותי, מנסה להוכיח משהו למישהו, ובכן, הוא לא אוהב את עצמו. שחר.

 

[BelKirill]

לא על זה דיברתי...

העניין הוא לא להוכיח למישהו, אלא לשאוף לשלמות רוחנית עם עצמי. ומה היא המטרה של דת? כל דת? להשיג את אותו הדבר. ביהדות זה נעשה ע"י שמירת מצוות. בנצרות גם. בבודהיזם המדיטציה היא הדרך לשלמות. האדם הוא חיה סוציו-כלכלית, אני הוא החיה הזאת שחושפת את שיניה. בעבר (ימי הביניים) מלכים נמדדו על ידי תרומתם לכנסיה לא פחות (ואפילו יותר) מאשר על ידי מעשיהם. יהודים נרדפו בגלל הצלחתם הכלכלית והעובדה שהם התחרו בכנסיה. מסדר שלם של פלאדינים אשר התחילו עם הבנקאות (אני מצטער, אני לא זוכר את שם המסדר, תכנית מרתקת בערוץ 8). הכסף הוא אמת המידה הקיימת היום, ואשר היתה קיימת תמיד. זוהי ה"דת" האמיתית. היום הכסף נמדד על פי ההצלחה. סופר או משורר אשר שמו שגורים בפה כל אדם שמעריך אומנות לא נחשב למצליח אלא אם הוא מראה את זה. סטיבן קינג (שיחסית לא סופר טוב) נחשב למצליח, ולמה? הדת המאורגנת היא כיסוי למה שאני ורבים אחרים עושים בנפרד. אבל גם זו לא היתה הכוונה, הכוונה היתה שניתן להשיג כל דבר באמצעות אמונה בעצמך. באמונה בבבודה הנזיר מתרומם מהרצפה בשעת מדיטציה. באמונה בישו מתרחשת תופעת הסטיגמטה. באמונה בעצמך יקרה כל דבר שירצה, הגבול היחיד זה הדמיון. מצטער על ההתפרצות, שלך, -BelKirill

 

[שחר בן-פורת]

מסכים. אבל איזו התפרצות?

 

[wolf18]

הבדלים

לינוי יקרה, את יודעת שאומרים שה´ הסתכל בתורה וברא את העולם. אח"כ נתן אותה לבני אדם. ותראי מה קרה. הענין הוא לא בתורה עצמה. היא טומנת בחובה דברים נפלאים וככל שהם מוסתרים טוב יותר הם נפלאים יותר. ההבדל הוא בגישה אליה. בגישה אלוקית היא בוראת עולמות. ובגישה אנושית המלאה ברצון לקבל בלבד אפשר להחריב עולמות בהבל פה. זה תלוי רק בנו.

 

[לילי נמר]

לא ידעתי את זה אבל

אני מאמינה שייקח לי המון זמן עד שאני אתגבר על האנטי שיש לי לדת היהודית. אני מאוד מעריכה את המסורת והחגים, אבל מה אני יעשה ממש קשה לי עם התורה והחוקיות הכפייתית. יום נפלא לינוי

 

[wolf18]

אין כפייה

תרי"ג המצוות נקראות גם תרי"ג עצות. בעצם עצות כיצד להגיע לאן שרוצים להגיע. לא מוכרחים. כל אחד כפי השגתו וכפי מדרגתו. יש זוכים יותר ויש זוכים פחות (או יותר לאט) כל אחד מקבל בדיוק את מה שהוא צריך (לא תמיד את מה שהוא חושב שהוא צריך או רוצה) כדי להתפתח ולקיים את מלוא הפוטנציאל שלו. הכל ניתן ואפשר לבחור. אין עונש אם לא עושים. פשוט נשארים במקום.

 

[נגה*]

לספר ניגשים בזמן המתאים , כאשר

מרגישים אותו, אין צורך לקרוא ב"כוח" או עפ"י הזמנה, או כי אחר/ת "דחפה" אותו לנו ליד.... אך רציתי לומר לך כי נסי להתעלות מעל לחוויות "שליליות" ולראות אותן כחוויות שמהן יוצאים יותר מחוזקים. ודאי ידוע לך כי הקורה אותנו, קורה רק לנו, כל אחד רואה את החוויה אחרת, כל אחד מפרש אותה אחרת. לכן, קחי את הזמן שלך, צאי מעניין חויות "שליליות" .. וחייכי אל העולם..... אך קודם כל אל עצמך !!

באור ואהבה נוגה.