יש לי בעיה

[Shprintzak]

יש לי בעיה../images/Emo123.gif

אני רוצה להעלות משהו שמאוד מפריע לי בפורום הזה... אני תוהה, על אף התקנון ושאר מיני החוקים שקיימים כאן, איפה נמתח הגבול? אם אני כהורה מאוד מתוסכלת ממצבו של יואבי, בין אם זה מחוסר שינה, בעיות גזים או אולי שיניים, מי "יכול להגיד" לי היכן הגבול? האם את זה אסור לומר בפורום, בעוד שדברים אחרים מותרים? אני מאוד שמחה על קיומו של הפורום הזה, כמו הפורומים האחרים שהיוו לי מעקה ביטחון משמעותי בזמן ההריון והלידה, אבל למה כשאני מעלה מכתב התנצלות על היעדרותי ומוסיפה תמונה של יואבי, כי החברות לא ראו אותו מזה שלושה חודשים, "נשלח" לי התקנון של הפורום? מדוע כשאם מעלה את בעיות השיניים של בנה ואיך זה משפיע עליה, גם אליה נשלח התקנון? הילדים שלנו הם חלק נפרד מאיתנו? אנחנו אמורות לנתב את בעיותינו הבלעדיות לתוך הפורום הזה מבלי להתייחס להקשר שממנו הם נובעים? ובנימה "אופטימית" זו אני מוחה על "סתימת הפיות" בהקשר לנושאים מסויימים.

 

[ענתש]

אני חושבת שהקו הוא מאד דק

באמת אבל שירשורים על בעיות שלנו שנגרמות בגלל הילדים יש כל הזמן בפורומים אחרים (כמו הורים לתינוקות למשל). פה זה יותר מקום, אני חושבת לפחות, לדיונים שהם יותר ברמת העקרון - מה עשה לנו השינוי לאמהות כנשים. הקשיים שלנו כאמהות ולא הבעיות הקטנות של יום יום שכל אמא חווה. גם לבעיות האלו יש מקום, אבל בהמון פורומים אחרים.

 

[ילדונט]

אל תכעסי

זה הפורום, ואלה כלליו. הרציונל העומד מאחוריו הוא, שאנחנו יכולות להשוויץ בילדים שלנו בפורום הורים לתינוקת, פורום להיות הורים, וכד', ושם גם אנחנו יכולות להתייעץ לגבי בעיות שלהם. בניגוד לענת, אני לא חושבת שהפורום הוא רק לדיונים עקרוניים. ראי את השרשור של אמא של איתן ולהב לגבי העבודה שלה, ראי את השרשור של יעלי ס בעניין הדימום לחר לידה. זה פורום שלנו ובשבילנו, שמתמקד בבעיות שלנו, עם דגש לבעיות שייחודיות לנשים לאחר לידה. אם יואבי סובל מגזים ואת רוצה להקל עליו, לא זה המקום. אם יואבי סובל מגזים וזה גורם לך להרגיש כך וכך, מעורר בך תחושות כאלו ואחרות, מונע ממך תפקוד, זה המקום. כך לפחות אני מבינה. ואגב, יש גלריה של ילדי הפורום, ואפשר להעלות תמונות לשם באופן עצמאי. גלריה מקסימה

 

[Arfilit]

מאוד מדויק בעיני

את צריכה להיות עו"ד...

ואגב - ציפי - הילדים הם בהחלט חלק נפרד מאיתנו. אהובים ככל שיהיו, חשובים ככל שיהיו - מרגע הלידה הם חלק נפרד מאיתנו. ולדעתי דווקא בגלל שאנו נוטות לשכוח זאת לעתים - טוב שהוקם הפורום הזה.

 

[אפרת12]

אז יש הפנמה...

הקו הוא אכן דק, וילדונט הגדירה יפה מאוד - אז נותר לי רק

ולקוות שתמשיך ההבנה ונמשיך לקדם את הפורום

 

[פשושולה]

גם לי קשה לפעמים לדעת מה זה מה,

ולכן, אני מעדיפה לפעמים אפילו לא לכתוב מה שאני מרגישה או חושבת. אני גם לא יכולה להיות חברה פעילה ביותר מפורום אחד - אין לי זמן, ואני גם מטבעי כזו - נוח לי במקום שאני מכירה...אז יוצא שהרבה דברים (לגבי שיניים/הנקה/שינה בלילה/צפי להתפתחות/האם נורמלי שעדן עושה כך או אחרת/אוכל ועוד) אני פשוט לא שואלת, וזה נשאר ככה תקוע אצלי. סתם עצוב.

 

[משוש30]

אני לא מבינה בשביל מה יש לך בת דודה

...(וכן אני יודעת שזה אחרת בפורומים...מצד שני יש את השרשור "ילדים זה כאן...)

 

[פשושולה]

ואכן אני משתמשת בשירותיה הנאמנים!!

 

[בימבילי]

להיפך. תכתכבי. מקסימום לא יענו לך

או שתקבלי נזיפה קלה. אבל ככה את מפספסת את הסיכוי שאולי זה כן קשור.

 

[1איתן ולהב שלנו]

היי ציפי,

לפני כמה שבועות התקיים כאן דיון בנושא,כי כולנו אוהבות להשוויץ בילדים שלנו,וכולנו לפעמים צריכות לשאול איזו שאלה בנוגע לזאטוטים. סוכם שאחת לכמה ימים ייפתח "שרשור ילדים" עבור אלה שלא גולשות בפורום אחר,ותוכלי למצא שרשור כזה כאן,בהמשך הדף, סוכם שהשוויצים ייכנסו כתמונות בגלריה. לי,וכנראה גם לאחרות כאן,זה נהדר ומתאים. מוזמנת להשאר,ומקווה שתתחילי בקרוב קרוב להרגיש כאן בנוח.

 

[cookie1]

אני דווקא מאד בעד

סוף סוף יש פורום בו העיקר הוא לא הילדים, אלא אנחנו.לי באופן אישי לא התאים להמצא כל היום בתוך השווצות, קקי ושיניים, גם ככה יש לי את זה כל היום וכל הלילה ולכן הלכתי לאיבוד גם מבחינת העניין בפורומים שכאלו. בכל מקרה לכל פורום חוקים משלו, וגם אם לעיתים הם לא הכי מתאימים בעולם יש לכבד אותם. אני חושבת שיש כאן כל כך הרבה דברים חיובים שלילדים מותר להשאר רגע בצד בלעדנו

אני גם לא רואה בשרשור ילדים מרוכז "סתימת פיות" אלא דרך לעשות סדר ולשמור על ענייניות.

 

[מעיןבר]

אני מבינה שיש לך בעיה

כמו שהיתה לעוד נשים שהעלו אותה. אז אני חושבת שהגיע הזמן לחדד כמה דברים שלא יצא לי להבהיר בזמנו: הפורום הזה לא הוקם עבור בוגרות פורום "הריון ולידה" שלא מצליחות להשתלב באחד מפורומי ההורים כגון "להיות הורים" (149) או "הורים לתינוקות" (747). גם אפרת וגם אני חברות ותיקות בהורים לתינוקות ובהחלט מוצאות שם את מקומנו אז למעשה לא היתה לנו סיבה לפתוח פורום אחר. בזמנו (לפני כשנה) היתה בעיה אמיתית של השתלבות בפורומי הורים אחרים שלא נתנו מענה הולם להורים לתינוקות אך מאז נפתרה הבעיה עם פתיחת פורום 747. ידוע לנו שקשה להשתלב בפורומים ותיקים ופעילים מאוד וזה לא פשוט (ואני רואה זאת יום יום גם אצל בנות "לקראת הריון" שמתקשות לעבור ל"הריון ולידה") ונכון שקל יותר להשתלב בפורום חדש, קטן יותר ואינטימי כמו שלנו, אבל מה לעשות שלא זה המקום. בחרנו לפתוח את הפורום הזה כי כמו שכתוב במכתב הפתיחה שלנו הרגשנו שפורומי ההורים מאוד ממוקדים בטיפול בילד, חינוכו והשווצות למינהן אבל אין שום מקום שנותן מענה לבעיות הייחודיות שיש לנשים לאחר הלידה ושאינן קשורות ישירות בבעיות הטיפול בתינוק. הרגשנו שנושאים כמו דיכאון לאחר הלידה, המשבר הפיזי שנשים חוות, המשבר בזוגיות, הקשיים בקרירה - כל אלה נדחקים הצידה מפני בואו של הבוס הקטן אל חיינו. אישה לאחר לידה, לאחר שכל ההריון היתה במרכז תשומת הלב, פתאום מוצאת עצמה שולית ביותר מבחינת התעניינות הסביבה וזהו מצב לא פשוט. לכן חשנו שיש מקום לתת פורקן לכל הצרכים הללו, מקום שבו מותר לנו להיות "אגואיסטיות" ולחשוב על עצמינו קצת ועל מה שעובר עלינו, ממש "פורום קיטורים"

למרות מה שכתבת הילדים שלנו הם בהחלט חלק נפרד מאיתנו, ולא רק זאת הם ממשיכים בתהליך פרידה מתמשך מרגע שהם נולדים (פרידה ראשונה) ועד מותינו... מצד שני אנחנו ממשיכות להיות בני אדם "סוברניים" למרות שהפכנו לאמהות. אני אישית הרגשתי בכך מאוד בזמן חופשת הלידה - ככל שעבר הזמן הרגשתי שאני נמחקת ורציתי לחזור מאוד לעבודה ולהמשיך להתקיים גם בתור עצמי ולא רק כאמא של אדוה. נכון, הגבול הוא דק. גם אני נמנעת לא פעם לכתוב מה שלא ברור לי שיתאים לרוח הפורום ולתקנון שניסחנו. אני גם מוצאת לא פעם שהודעות ברוח "אני לא ישנה וקשה לי כי התינוק עושה ABC או מרגיש XYZ" מתפתחות לשירשורי טיפול ואז אני בוחרת לשרשר אותן לשרשור הילדים למרות שבמקור לא היתה "עבירה" על תקנון הפורום. אני מוחה על הביטוי "סתימת פיות" בו את משתמשת. אני חושבת שאנחנו מאוד אדיבות בבקשתינו שנשים תכבדנה את הפורום. הפניית תשומת ליבה של הכותבת לתקנון הפורום איננה סתימת פיות, גם לא שירשורה לשרשור אחר. אנחנו אפילו נמנענו ממחיקת הודעות שגלשו לכדי עלבונות אישיים בשרשור מסויים על מנת שאף אחת לא תרגיש ש"סתמנו את פיה".

 

[yaelia]

יפה אמרת ../images/Emo45.gif

אני מאוד אוהבת להיות כאן. טוב לי לדעת שיש עוד נשים בעולם שמחפשות את השילוב האידאלי בין האימהות המושלמת והאוטונומיה על הגוף ועל הנפש. הדברים מן הסתם שלובים זה בזה.

 

[בזזזזזזז]

../images/Emo45.gif ועוד משהו:

שמתי לב שרק אחרי שמיצינו את הנושא הזה והגדרנו במדוייק (לפחות לטעמי) מה כן ומה לא - גם אני הצלחתי להגדיר לעצמי טוב יותר איפה אני מתחילה ונגמרת ואיפה מתחיל כל היתר (משפחה, עבודה, בעל, ילדים, תינוקת וכו' - לאו דוקא בסדר הזה) - וכאן החשיבות האמיתי לדעתי - ההגדרה בפורום עזרה ליצור את ההגדרה בחיים - ואפילו אם לא היה עוד מעבר לכך - דיינו (ביחיד: דיי).