יש לי בעיה..

[טל ברק]

יש לי בעיה..

אולי זה לא בדיקו הפורום המתאים למה שיש לי לומר אבל בכל זאת.. כבר מלא זמן אני קוראת את הדברים שנכתבים כאן בפורום.. אבל בחיים לא הגבתי לשום דבר.. אז הפעם אני אכתוב על בעיה שלי. אז ככה, קוראים לי טל. אני בכיתה ח. בת 13 וחצי. אני גרה בקיבוץ רחוק מכל מקום.. ממש חור.. לצערי הרב. ויש בית ספר מאוד קטן ומעט מאוד אפשרויות בבנים. אני באמת נראית ממש לא רע. אני 171. יפה וגוף יפה. וציונים טובים. אז יש שתי בעיות. כאן בקיבוץ אף אחד לא מתחיל איתי. ונגיד גם הבנים בכיתה שלי אני ידידה של כולם אבל הם כמו אחים בשבילי, אז איתם כבר אין סיכוי.. ותמיד אם אני יוצאת מחוץ לקיבוץ מ-ל-א בנים מתחילים איתי, וזה ברור שאין איתם כל כך סיכוי כי בכל זאת הם ממקומות רחוקים וככה אי אפשר לבנות קשר נורמלי. בגלל הבעיה החברתית הזאת אני כל הזמן באינטרנט מדברת עם בנים. אבל זה סתם תחליף.. זה לא הדבר האמיתי.. בעקבות האינטרנט אני רוצה להיפגש עם בנים מה שמוביל לעוד בעיה- ההורים שלי שלא נותנים לי להיפגש כי זה מסוכן.. זה באמת מסוכן, אבל כל החיים מסוכנים.. אחרת שישמרו אותי בכלוב ואני אחיה עד מאה ועשרים. אבל החיים יהיו מאוד משעממים. שלא תבינו אותי לא נכון, אני אוהבת תחים שלי ולא מרגישה זנוחה או משהו כזה. רק חסרים לי עוד חיי חברה, אני מקובלת והכל אבל חסר בכל זאת משהו. לפני בערך חודשיים התחלתי להתיידד עם מישהו חמוד מכיתה י``ב. אמנם הוא גדול אבל הוא ממש חמוד, הוא לא מהקיבוץ שלי אלא מיישוב קרוב לכאן. הוא אבל לומד בקיבוץ. אני כמובן מאוד התרגשתי מהקשר איתו.. למרות שלא ממש היה קשר אבל היה משהו שאני בעצמי לא יודעת איך להגדיר את זה, ועוד כמה ימים אני מתכוונת לבוא ליישוב שלו ומה קורה.. כבר דיברנו הרבה פעמים עלינו.. ואז הוא אמר לי שהוא החליט שאני באמת חמודה והכל אבל אני קטנה מדי.. אני חושבת שזה קשור לקטע של הסקס, שאני רק בת 13 וחצי, ואני לא מאשימה אותו.. אבל בכל זאת.. איזה ``מין`` דבר זה ? והיום.. הוא התנהג והיה כל כך שונה.. כשדיברנו ואז הוא אמר לי.. תיכנסי לצ`אט ותכירי את חברה שלי.. ואמרתי מה?? וממש כעסתי עליו.. בקיצור.. הוא מצא לו חברה אמנם בגיל שלו אבל היא מחיפה !! שזה אומר ארבע שעות נסיעה ממנו אליה.. איך בכלל אפשר להיות חברים ככה אני לא מבינה.. בקיצור אני לא יודעת מה הוא רוצה? מה אני רוצה? מה הקטע כאן בכלל? טוב, בטח אתם לא ממש יכולים להגדיר את הבעיה כמו שאני לא יודעת.. רק סיפרתי לכם בפתיחות רבה על החיים שלי.. ומקווה שתגידו לפחות את דעתכם.. מה אתם חושבים ובכלל מה שבא לכם תודה רבה רבה ו- נ.ב. לדעתכם זה מומלץ להיפגש עם בנים מהאינטרנט?? מסוכן? כדאי?

 

[קרני]

בעיה... ;-p

אני שמחה שהחלטת לכתוב לנו ולשתף אותנו בבעיה שלך. בטח שזה הפורום המתאים לכתוב בו... ) ואת בהחלט מתקבלת בברכה!!! העלית הרבה נושאים שמציקים לך, בצדק, ואנסה להתייחס אל כל אחד מהדברים בנפרד, למרות שאני לא רואה את עצמי כמושיעה פותרת הבעיות... לא מוצלחת במיוחד... אבל אנסה... ) קודם כל, אני שמחה שאת מעריכה את עצמך לא רק על פי המראה החיצוני, אלא גם על פי האישיות וההישגים שלך, ונראה שאת מאוד בוגרת ומאוד מודעת למה שקורה סביבך (רק קצת הולכת לאיבוד עכשיו...) וזה גם דבר זמני... אני לא כל כך יודעת איך זה לגדול בקיבוץ... אבל זה בטח מתסכל לדעת שכל מה שאת רואה סביבך - זה מה יש... מצד שני, היי, יש לך מלא חברים טובים שאת יכולה לסמוך עליהם, ולצאת איתם ולהיות איתם כשאת מרגישה לבד (זה דבר שלא כל אחד זוכה לו - מבטיחה!) מניסיון של חברים קיבוצניקים שלי, זה אפשרי להכיר את בני המין השני ואלו דברים שדווקא קורים... אני מבינה את ההורים שלך שמתנגדים לכל מיני פגישות עם בנים (במיוחד מהצ`ט, זר וכל כך שונה...)את יודעת, זה לא דבר כל כך מקובל לעשות בגיל שלך. אי אפשר לדעת מי מדבר איתך בצד השני. אני חושבת שזה מוקדם מדי בשבילך לפנות לפגישות עם אנשים דרך הצ`ט. כן, יש בזה סיכון מסויים. אני חושבת שיכולות להיות דרכים אחרות ובריאות יותר בשבילך להכיר בנים חדשים. מה עם תנועת נוער, מסיבות, חוגים, סרטים וכ``ו?! אולי תפגשי מישהו שימצא חן בעינייך... תוכלי לראות אותו במסגרת התנועה, החוג, מפגשים וכ``ו. אם הוא גר רחוק, אז אולי תוכלי להביא חברה (הוא כמובן יביא חבר... ולאט לאט ההורים גם יתחילו להתרגל לרעיון ולהבין שיש כאן משהו רציני. אם תתני להם סיבות לבטוח בך, אני בטוחה שיתנו לך יותר מרחב וביטחון... בנוגע ליודבטניק, חמודה, זה אולי קצת גדול עלייך, ופער הגילאים, למרות שאת נהדרת ובוגרת, די מציק... (מניסיון... גם לי זה קרה, ורק היום אני מבינה שכן יש פער גילאים כזה שלא הצלחתי להבין ולהסכים אז...) כן, בטח שיש התרגשות ועניין במיוחד כשסוף סוף מצאת מישהו שמוצא חן בעינייך, אבל אני לא בטוחה שזה יקח אותך למקומות שאת רוצה להגיע אליהם. זאת ממש פנטזיה כזאת... (אני מבינה את זה לגמרי!!!) וגם אם תהיו ידידים, זה לא ממש יעזור לך לשמוע איך הם אוהבים ומה הם עושים כשהם ביחד, או מה הבעיות שלהם.... בשביל מה לך?!?! (אני חייבת לציין שזה היה ממש ניבזי מצידו להגיד לך שיש לו חברה בצורה שהוא אמר לך) המרחק ביניהם, הוא כנראה משהו שהם יסתדרו איתו (או לא...) אבל זה באמת לא משהו שצריך לבזבז לך אנרגיות, זה המרחק שלהם, לא שלך... חבל שתתאמצי להבין ולפתור להם את הבעיות... פשוט חבל על האנרגיה, תשקיעי אותה במקומות הנכונים, כמו לדוגמא למצוא כל מיני מסגרות כאלו בהן מתאספים בנים ובנות בגילך... הרבה יותר יעיל... אני בטוחה שאולי קצת קשה לך עם המרחק של הקיבוץ ועם חברה חדשה ובכלל עם בנים וההורים, ואולי מה שאגיד לך עכשיו יהיה ממש דבר שלא יעזור לך בכלל, ואולי רק יעצבן אותך (...?!?) אבל אני מבטיחה לך שזאת מין תקופה כזאת לא ממש מוצלחת וקלה, אבל היא עוברת, ורואים ימים טובים יותר... אם תזכרי את זה ותחייכי, היא תעבור לך בצורה הרבה יותר נחמדה... זהו. מקווה שעזרתי לך בקצת אפילו... בעיה רצינית העלית ואני מאחלת לך שיהיה לך טוב יותר, ושתמצאי את המקום שלך... ובעיקר את האהבה ) אשמח לשמוע התפתחויות, דיעות, מחשבות, רגשות וכ``ו. יום טוב חמודה @ @ J U

 

[שני16]

לא כל כך נורא לנו....

טוב,קודם אני אענה על מה שקרני כתבה,ואחרי זה אגיע אל טל..... אני מסכימה איתך ברוב הננקודות,אבל,קרני,יקירה,על שני דברים אני לא ממש מסכימה. א)פער גילאים זה דבר שאכן,יכול להיות מעיק,מציק וקשה,אבל בהחלט לא דבר שלא ניתן להתגבר עליו....כנראה שזה תלוי בכח הרצון.אני בת 16,חבר שלי בן 20.אנחנו חברים כבר שנתיים, מגיל 14,ובמשך כל השנתיים,התגברנו ועודנו מצליחים להתגבר על הפער,ככה שזה לא בלתי אפשרי,וגם לא כל כך קשה....מתגברים על הקשיים,על התגובות,על הכל....(ההורים עדיין מציקים,לא מרפים,אבל מה לעשות.....) ב)ופה אני גם מתייחסת לטל. התקופה הזאת,שתינו נמצאות בה,היא תקופה מדהימה...קצת קשה,קצת כואבת,והרבה הרבה נפלאה....לא כדאי שהיא תעבור.הפוך ממה שקרני אומרת,בהתקופה הזאת מאוד מוצלחת,והימים בה מצוינים...ואני מאד מקווה שהיא תעבור לך בצורה יותר מנחמדה.... בכל אופן,הזכרת במכתב שלך הרבה קשיים.מה שיש לי להגיד,זה שאף פעם אל תוותרי כשיש קשיים,כי יש כל כך הרבה הנאות,וחבל שקשיים יהרסו לנו אותן...צריך להתגבר עליהם....לא משנה איזה קשיים,לא משנה איזה הנאות....יש כל כך הרבה בתקופה הזאת,ויש כל כך הרבה לעשות ולחוות....פשוט ה-מ-ו-ן!!!!!! כל כך הרבה דברים..... להנות ולאהוב,לבכות ולכאוב,להיות שמח,להיות עצוב,לעשות המון,לא לעשות כלום,להיות עם כולם,להיות לבד....אני יכולה להמשיך ככה המון,אבל בטח כבר הבנתם למה אני מכוונת... יש כל כך הרבה,אל נא לבזבז את התקופה הנפלאה הזאת בתסכולים,וכמו שקרני אמרה,אנרגיות מיותרות,ולבכות על מה שאין לנו...ולפי מיטב הבנתי,דווקא יש לך לא מעט... בכל אופן,יש לך עוד כמה שנים טובות מהתקופה היפה הזאת...תהני מהן,ותרימי את הראש....זה מה שיעזור לך להנות ולראות את היופי,דבר שכולנו צריכים לעשות... בסוף יהיה טוב.... בנימה שונה,אבל עדיין-גמר חתימה טובה לכולם,וצום קל.... נ.ב,אני יודעת שההודעה הזו אפטימית עד מחרידה,ובזמנים קשים אלה,אופטימיות זה דבר לא כל כך מובן,ובטח שלא כל כך מצויה,ואני יודעת שלכולנו קשה עם כל מה שקורה....אני מאחלת לכולנו לנתגבר עלזה,ושבכל יעבור בשלום.....(שחבר שלי יחזור הבייתה מהצבא בשלום..........).באמת שיהיה לכולנו טוב...

 

[קרני]

אופטימיות נפלאה!

תודה שהשלמת והוספת קצת צבעים... היינו זקוקים לזה דווקא במצב היום במדינה... מאחלת גם לך צום קל וגמר חתימה טובה, ומקווה שהחבר שלך יחזור מהצבא בריא ושלם (ואם אתם מסתדרים ומצליחים לגשר על פער הגילאים, זה נהדר!!!) ממני, שמקווה לימים טובים יותר בהרבה! @ @ J U

 

[nuritush]

קרני היקרה!

קראתי עכשיו מספר הודעות שלך ושל זה שאת מתכתבת איתו כאן (סלחי לי על כך שאינני זוכרת את שמו) ואני רוצה לומר לך שאני חושבת שזה ממש יפה! אני מניחה שאתם מכירים רק מהנט אבל נשמע כאילו ממש התחברתם.... אין לי מושג בת כמה את אבל זה לא ממש חשוב לי. אני נמצאת במצב דומה, ואני פונה אליך בתקווה שתוכלי לעזור לי. הכרתי מישהו בצ`ט, התכתבנו מדי יום במשך כחודש וחצי. סיפרתי לו ה-כ-ל עליי וגם הוא סיפר לי הרבה דברים אישיים עליו (אני לא יודעת אם את הכל).... אני בטוחה ויודעת שמה שהוא סיפר לי זה נכון. הקיצר, ממש התחברנו, סיפרתי לו את הבעיות שלו, והוא סיפר לי את שלו. זה היה קל כי אנחנו הרי לא ממש מכירים... ובכל זאת, לשנינו נדמה שההכירות ביננו עלתה שלב בסולם והוא רוצה שנמשיך עם זה הלאה ונפגש. דיברנו גם בטלפון מספר פעמים. הבעייה היא, שאני פוחדת. גם משום שהאינטרנט נראה לי דבר מסוכן וגם משום שנוח לי ככה ואני מפחדת שברגע שנפגש, אחד מאיתנו יתאכזב והכל ייהרס! מצד שני, אני רוצה לתת לזה צ`אנס כי אני באמת חושבת שיצרנו משהו מיוחד במשך החודש וחצי האלו... אנא ממך, תאמרי לי מה את חושבת על העניין. ואם מישהו אחר רוצה להגיב, הוא מוזמן גם כן! וסליחה שאני מטרידה אותך אם הבעיות שלי.... דרך אגב, את חושבת שתפגשי עם הבחור שאת מתכתבת איתו כאן?

 

[קרני]

מחכה לך הודעה במעלה הדף, שלא תפספסי חמודה

 

[libertad]

טל

אני מתארת לעצמי שזה ממש לא מה שבא לך לשמוע עכשיו. את מעסיקה את עצמך בבעיה ובאה איזו אחת (ועוד שאת לא מכירה) ואומרת לך שאין לך בכלל בעיה. ובכ``ז. את רק בת 13 וחצי. יש לך עוד הרבה זמן להכיר אינסוף בחורים. יש לך עוד ימבה זמן להתאהב ים פעמים. חכי קצת, הכל עוד יגיע. ואני יודעת, כבר הבנתי שאת בוגרת לגילך ומקדימה את זמנך. תני לדברים לקרות מעצמם. בגילך יש המון התחלות של רומנים והמון בחורים שמתחילים ואת בעצמך אומרת שברגע שאת מוציאה קצת את האף מהקיבוץ מתחילים איתך בלי סוף. אז מרחק לא כ``כ משנה לאנשים מאוהבים. (כשיש עצמאות לנסוע - וזה רק אחרי גיל 13 ....) והאמת שגם פערים בגיל זה דבר שניתן להתגבר עליו אם באמת מעוניינים. וזה שהוא לא נלחם למענך מעיד על כך שלא מגיע לו לקבל אותך. ובתיכון, ובצבא.... ואוו!!! כמה חגיגות עוד מחכות לך... אל תדאגי, אמנם ההתחלה היא קשה אבל תאמיני לי חמודה, עוד יעמדו אצלך בתור. עוד מעט (ברבע לצ`יק צ`ק).

 

[1איב]

לטל

משום מה אני מרגישה נוח לדבר כאן ולהפתח אז ככה: דבר ראשון אני לא ממליצה לך להסתובב עם זה מכיתה י``ב ואני מדברת מניסיון. אמנם אני לא כול כך גדולה (כולה בת 22) אבל עברתי הרבה בחיים. רוב הדברים שעברתי נבעו מזה שתמיד הייתי עם מבוגרים. בגיל 11 הסתובבתי עם בני 16-17. לא משנה כמה שההורים אמרו לי שזה לא טוב ושזה יזיק לי בעתיד לא הקשבתי אבל זה כן הזיק. כשאת בחברת מבוגרים את מתנהגת כמוהם ואז את מפסידה את החוויה של להיות ילדה. את סך הכול בת 13 עוד יהיה לך חבר - כול החיים לפנייך. מניסיון אל תטעי כמוני. לי לא היתה הזדמנות להיות ילדה ולך עדיין יש. אולי קראת כמה הודעות שלי אז את קצת מבינה מה עבר עליי בחיים. שנית בקשר לפגישות עם אנשים מהאינטרנט - אני ממש לא מציעה לך. את לא יודעת עם מי את מדברת. הוא אומר שהוא בן 15 וייתכן הוא סוטה בן 60. את אף פעם לא יודעת מי נמצא מולך אז לדעתי תיזהרי עם זה ואל תסתכני. את צודקת כול העולם מסוכן וכול דבר מסוכן אבל זה יותר מסוכן. תסכימי איתי שללכת ברחוב בשכונה שלך זה מסוכן אבל לא כמו ללכת בהארלם למשל. אז למה לך להכניס ראש בריא למיטה חולה?! מקווה שעזרתי ואם לא - לא משנה. אם תרצי לדבר את יודעת איפה למצוא אותי. איב

 

[טל ברק]

תגובה לתגובות שלכם..

באמת תודה רבה על התגובות.. רק כמה דברים חשוב לי להבהיר.. כי שלא תחשבו אחרת בטעות.. אני ילדה מאושרת, שמחה בחיים, שמחה בחלקי, וממש טוב לי באיך שאני. רק הרגשתי שאני צריכה לשתף אתכם בחיים שלי, ממש על קצה במזלג ורציתי לדעת מה אחרים שלא מכירים אותי יחשבו על זה. בקשר ליודבטניק הזה.. אנחנו מדברים כל יום בטלפון איזה שעה מינימום.. וטוב לי שזה יישאר ככה.. כי זה נחמד לדבר איתו.. הוא מעניין, וסתם אנחנו ידידים. והשמלתי עם זה שלא נוכל להיות מעבר לזה.. אז.. יאאלה ביי ביי thanks טלטל

 

[marinka]

לטל וגם לאיב1

שילבתי 2 תגובות כי האינטרנט ממש איטי. קודם כל אני הייתי במצב שלך, טל. בגילך הייתי גבוהה, רזה ובוגרת לגילי. לצערי לא היו לי חברים בנים, אלא רק ידידים. בגלל הגובה שלי התחילו איתי רק מבוגרים. בגיל 15 הכרתי בחור בן 21 התחלנו לצאת, דבר אחד הוביל למשנהו התאהבנו והמשכנו לצאת. את מבינה בעצמך מה הייתה התגובה של ההורים והסביבה. אבל אני גרתי ביישוב קטן בלי תחבורה ציבורית והוא היה עם אוטו... בקיצור, אנחנו נשואים היום באושר (בינתיים לא כל כך בעושר) והורים לתינוק בן 7 חודשים. אני רק בת 21 ותחשבי עם אילו בעיות אני צריכה להתמודד. עצתי לך: אל תמהרי לחיות כי כל החיים לפנייך. אם את מתכוונת להיפגש עם מישהו מהאינטרנט, חשוב שתיידעי מישהו ותקחי איתך חברה (ראי פרק של אלי מקביל לפני שבועיים) אולי קודם תדברו גם בטלפון. לאיב1 : אם את באמת בהריון, חשוב שתחשבי המון אם את רוצה להשאיר את התינוק. תינוק הוא שמחה גדולה ואושר עצום, אבל מרגע שיש לך תינוק אין לך חיים משלך.את כולך שייכת לו והוא השיקול הראשון והבלעדי בכל ההחלטות שלך. אם תרצי לשמור אותו, חשוב שהוא יבוא לבית מלא אהבה ולא תסכולים ואווירה דכאונית, כי את לא רוצה להביא לעולם עוד אדם אומלל ומתוסבך. תזכרי שמדובר בבן אדם!!! תשאלי את עצמך, האם את בשלה מספיק לקחת אחריות על עוד אדם. למרות שזה נשמע נורא, אבל אם לא, עדיף לעשות הפלה ולחכות לגיל המתאים.לפי דעתי תינוק צריך לגדול עם אמא ואבא שאוהבים אותו ולי לא מצטיירת תמונה כזו אצלך. בכל מקרה, בהצלחה לשתיכם, נשתמע בפורום.

 

[1איב]

למרינקה

בוודאי שאם אני אחליט להביא ילד לעולם הוא יוולד לסביבה תומכת ואוהבת. אני יודעת מה האחריות של לגדל ילד ואני לא חושבת שאני מוכנה לזה. בקשר למה שאמרת לטל - אני מאחלת לך המון הצלחה. אני הייתי ילדה בוגרת ומגיל קטן הסתובבתי עם מבוגרים ולי משום מה יצא רק רע. בכול אופן בהצלחה איב

 

[קרני]

טלטל

אני שמחה שרוקנת קצת מהלב ועוד יותר שמחה שאת מאושרת ושמחה בחייך!!! מאחלת לך עוד ימים רבים של אושר ואהבה!!! ובקשר ליודבטניק..., סומכת עלייך )