יש לי בעייה

[תירושית]

יש לי בעייה

אני חולה על ריקודיי עם. אבל בעלי היקר,חוץ מריקודים סלוניים וגם זה לעיתים רחוקות, לא מתעניין בנושא. בתקופת החיזורים אחרי דווקא עשה עצמו כאילו מתעניין. אבל היום? גורנישט !!! הנה לדוגמא,לא בא לו לנסוע איתי לכרמיאל. מה עלי לעשות כדי לגרות אותו לנושא?

 

[1אוהב אותך]

תגידי לו שאת רוקדת איתי

אם הוא לא בא (וגם תספרי לו איך קוראים לי)

 

[עזרא כרמל]

לתירושית-זכותו של בעלך לא לנסוע,הוא

יכול לעשות ולא לעשות בחייו מה שהוא רוצה בתנאי שלא יפגע בחיי המשפחה. השאלה היא אם את יכולה או מוכנה לנסוע לכרמיאל בלעדיו בלי לפגוע בזוגיות.

 

[מאירוש]

הממממ... אין דרך אחרת!!!

גירושים

 

[זקנמוךקרח]

אשתי מעולם לא רקדה איתי.

רעיתי שתחיה לאורך ימים טובים, מעולם לא רקדה איתי. היא רקדה הרבה שנים, ואף כשביקשתי ממנה לא הסכימה. היא טענה (ובצדק) שאיננו מתאימים. שנים רבות רקדתי עם בת זוג קבועה וזה לא הפריע לאשתי. כיום אשתי אינה רוקדת יותר בגלל תאונת דרכים שעברה, אך אין זה מפריע לה שאני רוקד. יתירה מזו, לאחר פעם אחת בה הכריחה אותי ללכת איתה לסרט "אמנותי", הכריזה שגם לאירועים "תרבותיים" היא לא תלך איתי, הספיקה לה פעם אחת בה התביישה בגלל הנחירות שלי. אני לא אוהב ללכת למשחקי כדורגל או כדורסל, אבל רבים מחברי אוהבים, ואינם מכריחים את נשותיהם לבוא עימם. לסרטי פעולה (מטומטמים כאלה) אני הולך עם הילדים, עם הנכדים או עם חברים. לא מכריח את אשתי לבוא איתי ולסבול. פעם פגשתי מכר שרקד יפה עם אשתו, הבעתי את קנאתי שאשתו רוקדת איתו כל כך יפה. השיב לי - "אל תקנא, בכל יתר הדברים אנחנו לא מסתדרים..." כשמתחתנים אין זה אומר שעליבם לוותר על "העצמיות" שלכם. תמשיכו לכבד עת העדפותיו של האחר. ואם בעלך לא אוהב לרקוד, כבדי את זה. גם אם הוא לא ירקוד איתך, אין זה אומר שהוא לא אוהב אותך. ועוד משהו, רוב חברי שכל השנים היו "אחד בתחת של השני", כל הזמן הלכו יחד ועשו כל דבר יחד, כבר התגרשו מזמן...

 

[זקנמוךקרח]

יש לנו מספיק נושאים ...

שכחתי להדגיש, תתפלאי, אבל יש חיים גם מחוץ לריקדי עם, אינטרנט ו"אירועי תרבות". לרעיתי ולי יש מספיק נושאים משותפים בהם אנו נהנים להיות יחד.

 

[MosheFromNY]

שנינו ביחד וכל אחד לחוד

תמשיכי לפתח את כל התחבבים שלך עם או בלי בעלך תוך היתחשבות בצרכי המשפחה והזוגיות . אם בעלך לא מעוניין בריקוד זה לא אומר שאת צריכה לותר לכל אחד יש צורך במרחב אישי בו הוא טוען את המצברים למען אחדות המשפחה אם בעלך מאפשר לך לצאת לכרמיאל ז"א שגם הוא כניראה זקוק לחופשה אז נצלי את האפשרות זוגיות צריכה להיתבסס על אמון הדדי רק אל תנצלי את החופש והאמון שבעלך מעניק לך

 

[הרקדנית הירושלמית]

תירושית יקרה!

לי יש את אותה בעייה בדיוק: מאז ומתמיד ניסיתי לעניין את בעלי בריקודי העם ואפילו גררתי אותו איתי לכמה הרקדות עוד כשהיינו חברים אבל - כלום. הבן אדם לא אוהב ריקודי עם, וזהו! אז מאחר וריקודי העם הם רק תחביב ולא יותר נישאנו, ואנחנו חיים יחד באושר כבר שנים רבות, אבל - לריקודי העם אני הולכת לבדי. גם לכרמיאל יכולתי לנסוע לו רק רציתי - בלעדיו, אבל עם כמה חברות שרצו שאבוא איתן (ושגם להן, אגב, יש את אותה בעייה בדיוק...). וכבר קרה בעבר לא אחת שנסעתי למספר ימים בלעדיו. ותאמיני לי שהגעגועים והפרידה הקצרה עושים משהו לזוגיות... בקיצור, תרדי מהנושא. אם בעלך לא אוהב ריקודי עם השאירי אותו בבית ולכי לך לרקוד. אני בטוחה שלא חסרים דברים אחרים שיעניינו את שניכם: סרט טוב, הופעה, ארוחה רומנטית במסעדה ועוד (המשיכי את את הרשימה) ב י ל ו י נ ע י ם !

 

[חבר של כולם]

תירושית - קשה לתת עצה מבחוץ

יש פתגם רומני: "קומציה שטרן נא שה דורם" . כלומר : כמו שאתה מציע את המיטה כך אתה ישן. את חיה עם בעלך לא רק בריקודי עם, כמו שאמרו לך חברים, יש עוד חוויות משותפות. צריך למדוד את הבעיה , שנוצרה באספקט רחב יותר. איך אתם מתיחסים ליציאה אישית נפרדת לפעילויות שונות. האם את או הוא נדבקים אחד לשני , או שיש מירווח וחופש. יש גיל מסוים , ששמחים לקבל מעט חופש. כרמיאל הוא כמו נייר לקמוס למערכת היחסים שביניכם. אם יש אמון וביטחון הדדיים - מה איכפת לך או לו , אם תצאו לבד - איש לעינינו. תבדקו , עקב כך, אם אתם באמת עוד אוהבים. או שהכל פלאורה - כמו שהוא , עשה את עצמו בהתחלה - יעני , אוהב ריקודי עם.