יש לי דיליי (delay-?) רציני...

[just 20 f]

יש לי דיליי (delay-?) רציני...

נפרדנו לפני חודשיים ושבוע (בערך) ורק עכשיו אני מרגישה את הכל. כאילו הוא המפלט שלי, כאילו רק הוא בשבילי, כאילו כל אחד לא יכול להיות טוב לי ואני לא כמו שאנחנו. והכי הורג זה שהוא מושלם, באמת, אבל לי יש בעיות... יותר מדי. אף פעם אני לא יודעת מה אני רוצה, אפילו כשהייתי איתו זה היה ככה (והיינו שנתיים ביחד!). רק אלוהים יעזור לי בשלב הזה, אמן. אווווווווווווףףףףףףףףףףףףףף, אני אוהבת אותך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

[just 20 f]

סליחה (ולא מראש) על ההשתפכות...

סתם עצוב לי. ועוד כל מיני...

 

[just 20 f]

איזה מוזר, מצאתי שגיאת כתיב!

ואני לא=ואני לו. אני מקווה שזאת לא טעות פרוידיאנית או משהו, רק זה חסר לי... (ועוד זה פרויד- הגאון שלי).

 

[magenta73]

את יודעת שזה טבעי להרגיש ככה

אבל זה לא ממש נכון ולא ממש תופס מציאות. זה לא שהוא היחיד שיעשה לך או שיהיה לך טוב איתו, ואם נפרדתם כנראה שהיתה לזה סיבה טובה. את בשלבי הניתוק. עכשיו את מתחילה להוציא החוצה את הרגש... והגעגוע. זה לט כיף. פרידה. אף פעם. אבל תאמיני. יש גם אחרים. ויהיה לך טוב.

 

[just 20 f]

מי אמר שיהיה טוב? סתם קלישאה ../images/Emo4.gif

 

[orrin]

תראי, בסוף כולם מתים

אבל עד אז יש לנו את האפשרות לבחור איך לשחק עם הקלפים שלנו. ולא, לא תמיד אתה מקבל את כל מה שאתה רוצה, ולפעמים אתה פוגע ולפעמים אתה נפגע, ולפעמים אתה מאבד מישו חשוב ולפעמים לבד. אבל זו ההחלטה שלנו אם לתפוס את זה כ"לפעמים" או כ"תמיד", זו ההחלטה שלנו איך להתמודד עם כאב או דחייה או פחד וזו רק ההחלטה שלנו אם לשקוע או להמשיך לשחות אז הוא הלך. סבבה. כואב? בטוח. לבד? לפעמים..... ועדיין את נשארת את, ויש בך המון תכונות נהדרות שלא קשורות במילימטר לגבר שכן או לא תהיי איתו, ויש לך המון דברים שמעסיקים אותך (AKA חיים) ויש לך עולם שלא תלוי רק בו, נכון או לא? וחוצ מזה הכוח הכי גדול שלנו הוא בקטעים כאלו. הכוח הוא לא בלעבור את החיים בסבבה כשהכל טוב ורגוע, הכוח הוא לעבור את הקטעים הקשים והעצובים כי הם אלו שהופכים אותנו למי שאנחנו. הם אלו שמראים לנו למה אנחנו מסוגלים וכמה חזקים אנחנו- לטוב ולרע. אז הוא הלך. אבל האדם הכי חשוב נשאר. וזו את תחשבי על זה חיבוק ממני

 

[just 20 f]

חבל שאני לא חושבת כמוך ממש..

אני אענה לך לפי פסקאות:

בפסקה ה- 1 את צודקת לגמרי. אומנן הכל סיסמאות בשבילי ושום דבר מזה לא מיושם אצלי בחיים הפרטיים שלי אבל אין ספק שבריא ונכון, לפחות לפי דעתי, לחשוב ולפעול ככה. אז תמשיכי... בפסקה ה- 2 איבדת אותי. הבעיה היא שאני לא באמת יודעת מי אני, מה אני רוצה וצריכה (למרות שכרגע אני יודעת שאני צריכה לראות אותו ואנחנו באמת הולכים להיפגש בקרוב- ב"ה). הוא הרבה בשבילי, אם לא הכל... אני יודעת שזה לא בריא ונכון אבל זה ככה. ויש את כל הסיבות שזה יהיה ככה כי הוא פשוט מושלם!! לפחות בשבילי... הבעיה שאני לא מקבלת את זה וכמו תמיד- שום דבר לא מספיק לי. נורא... אני נוראה... בכל מקרה, תודה רבה על העידוד (במיוחד בשורה האחרונה). זה עושה טוב בלב, אפילו שזה רחוק ממני...

 

[just 20 f]

מה נסגר איתי? אומנן=אומנם (כמובן).

 

[shaniza]

לא קלישאה

ניסיון חיים... תחשבי על זה שיש אנשים עם בעיות יותר רציניות (ולא רק במערכות יחסים) שמצליחים להתמודד ולהמשיך הלאה... אם אנשים מצליחים להתגבר על סרטן... למה שאת לא תצליחי להתגבר על אהבה ראשונה?

 

[just 20 f]

צודקת. יש בזה משהו...

תודה על הפרספקטיבה!