יש לי התלבטות קשה...

[חנניה1]

יש לי התלבטות קשה...

בני הגדול בן ה-13 וחצי מוגדר pdd nos. אצל בני הקטן בן השש וחצי הכל בסדר. הייתי היום באסיפת הורים (יש לנו המון נחת מהקטן)והמורה נתנה לי טופס שבו מצויין שהשבוע כנראה הם צריכים לקבל את החיסון דחף mmr. האמת היא, שאני חוששת מאוד לתת לו את החיסון למרות שאת החיסון של גיל שנה כן נתתי לו. ועכשיו לבעיה העיקרית: אם אני אלך לדבר עם אחות בית הספר כדי לומר לה שאני לא רוצה לחסן אני אצטרך להסביר למה אני לא רוצה. לא סיפרתי בבית ספר של בני הקטן שיש לו אח pdd (הוא לומד שם משנה שעברה-חטיבה צעירה. לא יודעת ממה אני חוששת אבל..אני פוחדת שהשמועה תעשה כנפיים ואז זה יהרוס אולי לבני הקטן את האפשרות לחיים רגילים. לא יודעת אני בדילמה בנושא זה). אני רוצה להבהיר שאני לא מתביישת בבני הגדול הוא ילד מקסים וחכם ואנחנו אוהבים אותו מאוד מאוד. אבל עד עכשיו חשבתי לנכון שאני לא צריכה לשתף את בית הספר של בני הקטן כדי לא למקד את תשומת הלב אליו ולאפשר לו חיים רגילים. פשוט פוחדת. זהו.. שבעלי אומר שכן לחסן ולא לעשות בלגן..אני אומרת שלא. מה לעשות? בדרך כלל אני מסתדרת בעצמי אבל משום מה הפעם אני מרגישה במצוקה. אין לי עם מי להתייעץ אלא רק איתכם שמבינים ומכירים את הבעיה. תודה מראש על עזרתכם אורית

 

[stamba]

אני חייב לומר לך

שאני מוטרד מאד מאיך ייראו חייו והתפתחותו של ילדינו הצעיר והרגיל (שנתיים) לצד אחיו (3 וחצי) המאובחן כ PDD NOS . האינסטינקט הראשוני גורם לי לומר לך למה את מנסה להסתיר? איך הידיעה הזו תהרוס לילדך הצעיר את חייו? איזה מסר הוא מקבל מכם בכך שהנושא מוסתר? מה יקרה כשהוא ירצה להזמין חברים מביה"ס הביתה בעתיד? אני ממש מרגיש שקטונתי מלשפוט אותך. אין לי מושג איך ארגיש ומה אעשה בעוד 5-6 שנים. ברגע זה זו נראית לי טעות. למרות האמור לעי"ל, אם את מתעקשת לא לספר, למה את חושבת שאת חייבת הסברים לאחות ביה"ס? אפשר לספר לה בפשטות על הסיכונים הטמונים בחיסונים - לפי הפירסומים האחרונים ובכך לסגור את הנושא. אם תגיעי מאד החלטית וברורה אני לא חושב שהיא תתעקש למצוא סיבות ניסתרות.

 

[עירית פרידמן]

אין שום צורך לתת דו"ח לאחות בי"ס.

פשוט אמרו לה שאתם לא מחסנים. אם היא בכ"ז תלחץ-שאלי אותה אם היא מוכנה לחתום לך על אחריותה במקרה של נזק חיסוני. (היא לא תחתום....) בברכה עירית פרידמן-הומאופתית

 

[חנניה1]

המון תודה.

 

[Avi Ariel]

לחשוף כמה שיותר מוקדם

בסופו של דבר אין סודות. השמירה בסוד מונעת הבאת חברים הביתה ומפנה אנרגיות רבות לעיסוק באי-חשיפה. השינוי מחשיפה לפתיחות אינו קל, אבל לדעתי כולנו עוברים אותו במוקדם או במאוחר. מניסיוני (הילד עם חריגויות שלי הוא הבכור בן 19), עדיף לחשוף מוקדם ככל האפשר.

 

[אירית המקורית]

ואת מוכנה לחתום...../images/Emo2.gif

שלום עירית, את הומאופתית והיה ברור שתשובתך תהיה כזו. אבל כמו שאחות בית הספר לא תסכים לחתום במקרה של נזק חיסוני גם את לא תסכימי לחתום במקרה ההפוך. לכן את גם לא יכולה לכתוב בנחרצות כזו "פשוט אמרו לאחות ביה"ס שאתם לא מחסנים" ההחלטה היא של ההורים ורק שלהם. במקרה של אורית הילד שלה כבר קיבל את החיסון בגיל שנה ולא נגרם לו כל נזק חיסוני, זהו אותו חיסון בדיוק כמו זה שהוא צריך לעבור עכשיו בכיתה א'. חיסון ה- MMR (חצבת, חזרת, אדמת) מגן עלינו מפני מחלות קשות מאוד לא פחות. מחלת החצבת עלולה לגרום סיבוכים קשים בדרכי הנשימה ופגיעה במוח (ילד אחד מכל 1000 חולים נפטר מהמחלה). מחלת החזרת עלולה לגרום לסיבוכים כמו:דלקת האשכים, דלקת הלבלב, דלקת קרום המוח ודלקת המוח - סיבוכים אלו עלולים לגרום לעקרות וחרשות. מחלת האדמת אצל נשים הרות בחודשי ההריון הראשונים עלולה לגרום למומים רבים בילוד ביניהם:מומי לב, חרשות, עיוורון ופיגור שכלי. ושלא תביני לא נכון גם אני חוששת מהחיסון הזה לגבי הבת שלי בת השנה ורבע אז החלטנו בהתייעצות עם רופאת המשפחה לדחות לה לגיל שנתיים את החיסון.

על כל החלטה שלא תהיה. בברכה, אירית.

 

[גלסטאר]

אפשר גם אחרת ...

אפשר לקבל את החיסון באופן פרטי. על אדמת ניתן לותר ... ואת שני האחרים לתת לחוד ... כך גם "העומס" יקטן וגם הילד יקבל את החיסונים. בהצלחה

 

[הצפרירית]

תשובתי היא כזאת

לא בגלל שאני הומאופתית אלא בגלל שראיתי נזקי חיסון ולמדתי את הנושא. אני לא חותמת במקום אף הורה. אני מייעצת להם ללמוד את הנושא ולקחת אחריות. המחלות שכתבת עליהן הן מחלות קלות בגיל הילדות ומספקות לגוף חיסון לכל החיים. לעומת זה החיסונים מספקים חיסון לתקופה של 8-10 שנים בלבד ולכן נוצר מצב של סיכון לבוגרים וצורך לחסן שוב בגיל ההתבגרות. אני בהחלט ממליצה לנשים לבדוק חיסון אדמת לפני ההריון ולהתחסן במידת הצורך. בברכה עירית פרידמן

 

[עירית פרידמן]

טעות -שמי הוא עירית פרידמן

 

[פני בובה]

לאורית ולאמהות במצבה

להסתיר את הבעיה של הילד לא תעזור לילד הבריא לנהל חיים רגילים. בכל מקרה אין לו חיים רגילים וככל שהוא יקדים להתמודד עם זה יהיה יותר טוב. אם הוא ילמד שאסור לדבר על הבעיה של אחיו כי אנשים יסתכלו עליו בעין עקומה- הוא רק יפתח רגשי נחיתות ו/או יחס עויין לאחיו. אותי לימדו לענות שאחותי קצת יותר איטית מילדים אחרים ומתנהגת קצת אחרת, אבל חוץ מזה היא ילדה מתוקה ואוהבת (וזה מה שהיא באמת). אז נכון שהייתה לי ילדות לא הכי קלה בלשון המעטה, אבל מה לעשות, אי אפשר לעקוף את זה והדרך היחידה זה לקבל ולהתמודד. ואגב, לי לא הייתה אפשרות להסתיר כי אחותי למדה איתי באותו ביה"ס, אבל לשניה לא הסתרתי שהיא אחותי והתמודדתי עם כל התגובות המזעזעות.