יש לי וידוי

avital24

New member
יש לי וידוי ../images/Emo104.gif../images/Emo23.gif../images/Emo47.gif../images/Emo53.gif

הגעתי למסקנה שהחלום בא באמת לאותת לי על הסליחה וחשיבותה בחיים שלי עכשיו וזה לא פשוט אבל זו כנראה הדרך בשביל להמשיך הלאה למקומות טובים יותר. היה לי גם חיזיון לפני כמה ימים ראיתי את ידיד שלי מסתובב אצלי בחדר ואז הוא טיפס לארון למעלה היכן שהספרים הכי חשובים שלי נמצאים והוא קרא מה כתוב בקטע של משהו כמו "גניבה" והתלהבות יתר לא מהצד החיובי ואז הרגשתי שאני נלקחת לקצה החדר והוא מסובב את הפנים שלו אליי אבל לא יכולתי לראות את הפנים שלו לא התאפשר לי כאילו היה לי אסור לראות את הפנים שלו , אח"כ ראיתי שהם טיפה היו מוסתרות עם ספר שהוא לקח מהארון , אני חייבת לציין שלפני שהתחיל החיזיון הרגשתי שמשהו ענק עוטף אותי והייתי מוצפת כאילו כל הגוף שלי בתוך מים ואח"כ הרגשתי שמישהו מסובב אותי במהירות גדולה ורק אח"כ היה לי החיזיון (נראה לי שזה היה מסר מאלוהים) , הקטע הוא שאני מאוד מחבבת את הידיד הזה וזה השאיר אותי קצת מבולבלת לגבי היחס שלו כלפיי אם הוא טהור או לא בחיזיון הוא לא היה ממש טהור. אם יש למישהו עוד פירושים אני אשמח לשמוע. היו לי גם בזמן האחרון הרבה חלומות על זה שאני חוזרת לחדרה וזה לא קורה אני אהבתי את חדרה מאוד יש לי מסרים מכל הכיוונים להישאר איפה שאני גרה אבל ממתי צריך לשמוע לאחרים ולא לקול הפנימי שלך. ז\ה מייאש אבא שלי רשם אותי גם לקאנטרי בהרצליה (שבדוגרי נחמד לי שם להתאמן לפגוש את המשפחה וכו') ל-6 חודשים אז לא נעים לבטל וליסוע לחדרה וגם זה לא פשוט לעשות את השיקולים שלי כי אם יהיה לי עימות איתו אני לא נראה לי יעמוד בזה זאת אומרת אני אסתדר זה לא יהיה חלק אבל אני אסתדר ואם כבר מדברים על זה אז חלמתי שאחותי הקטנה ואחי הקטן עוברים לחדרה ואבא שלי לא עושה להם בעיות בכלל ואני חושבת לעצמי כל התקופה הזו אני בחיכוכים אם אבא שלי בקשר למעבר ופתאום אחים הקטנים שלי עוברים בלי בעיה וזה ממש עיצבן אותי , יש לי חשש שיום אחד אני כבר לא אוהב את חדרה ואז גם לא חלק מעצמי כי העיר הזו נהפכה להיות חלק ממני אולי עדיף לי בשלב זה להיות קרובה להורים עד כמה שקשה לי להסכים עם זה ולקבל את זה אולי אני נאבקת עם האוויר.... השיקולים לעבור לחדרה הם כאלו: 1) זו עיר ילדותי שבא גדלתי את רוב חיי. 2) עיר שקטה מרוחקת מהמרכז מהתחרותיות , מהבלאגן וכו 3) אני מרגישה שאם אני אחזור לחדרה אני אנצח את המשפחה שלי 4) להתחבר לקו שלי מחדש קו שנקטע ביום בו עברנו מחדרה להרצלייה 5) להראות למשפחה שלי שאני לא צריכה אותם ושהתלות שנוצרה בי נבעה מהמעבר. 6) אבא שלי לפעמים מדבר שטויות שמרגיזות אותי מאוד ובגללם אני מעדיפה להתרחק. 7) המשפחה שלי קצת מבלבלת אותי וקשה לי להיות איתם הרבה זמן יש הרבה מטען , תחרותיות וכו' - יש לי חוסר יציבות שאני איתם. שיקולים להישאר בהרצליה: 1) להיות קורבה למשפחה לפעמים זה עוזר אם אני צריכה משהו (יש ממי לבקש). 2) זה קצת סיפור לקום ולהעביר הכול ולהתחיל מחדש. 3) אולי עכשיו אני אהנה יותר ממשפחתי ואשכח מהכעס שליווה אותי בשנים האחרונות - אני אתחבר אליהם מחדש. 4) אולי אני לא אסתדר בחדרה (למרות שאני חושבת שכן). 5) יש לי ידיד מהרצליה. בקיצור I AM LITTLE BIT COMFUSED .
 

גריני

New member
כ"כ שמחה על הוידוי שלך ../images/Emo24.gif

סליחה היא תמיד התשובה ה"נכונה". היכולת לסלוח היא בדר"כ בעצם היכולת להשאיר את העבר מאחור - על כל הכאבים שלו, "לסגור מעגלים" - זה אומר להפסיק לבזבז אנרגיה על משהו שהוא כבר לא רלוונטי בחיים שלנו, וכך להפנות בעצם את האנרגיה המבוזבזת לענייני היומיום שלנו. לפעמים קשה מאוד "לקפוץ" יש לסליחה, ויש צורך בתהליך. אולי להתחיל בהבנה שהאנשים שפגעו בך - עפ"י הרגשתך - לא התכוונו לפגוע, כוונתם היתה טובה והם עשו את הדבר שהם חשבו שהוא הכי טוב בשבילך? אולי להתחיל דווקא בסליחה לעצמך? לסלוח לעצמך/לאחרים בדברים קטנים, שקל יותר לסלוח, שעם הזמן רואים שבעצם הדבר עליו כעסנו המון בעבר - היום כבר אין לזה משמעות. סליחה לעצמנו היא בדר"כ קשה יותר מסליחה לאחרים, כי אנחנו השופטים הכי נוקשים של עצמנו... אז אם נתאמן בסליחה לעצמנו - יהיה קל יותר (אולי) לסלוח לאחרים. ותמיד תמיד אפשר לבקש מאלוהים/מהיקום/מהמלאכים שיראו לנו את הדרך לסליחה! לגבי החזיון שלך, לא כ"כ בא לי רעיון - בואי ונחשוב ביחד: מה הדבר הכי בולט אצלו - עבורך? מהי התכונה שאת מאוד אוהבת בו? ובאשר להתלבטות שלך על מעבר דירה: את מנתחת כ"כ יפה את הגורמים, ובסופו של דבר בוודאי תגיעי למסקנה הנכונה בשבילך. זכרי רק שלא מדובר כאן בשאלת חיים או מוות, ובמילים אחרות - כל החלטה שהיא שתקבלי בעניין זה היא לא בהכרח סופית. אם תחליטי לעבור וכעבור מספר חודשים תראי שלא טוב לך עם זה - תוכלי לשנות את החלטתך... כך שאפשר להוריד קצת את הלחץ מהחלטה זו, נכון?
 

avital24

New member
אני מסכימה איתך בהחלט../images/Emo45.gif../images/Emo42.gif

בקשר למעבר זה לא עניין של חיים או מוות אבל ככה הורים שלי גורמים לי להרגיש וגם הם רשמו אותי לקאנטרי ופדיחה עכשיו להגיד להם שאני עוברת למרות שאולי אני אוכל להקפיא את המנוי , הנקודה היא שאם לא יראה לי הורים שלי בטח יגידו לי אמרנו לך ואני שונאת שהם עושים לי את זה והאמת אם לא הייתי מרגישה שזו כזו החלטה קשה נראה לי שהייתי עוברת ממזמן למרות שחברות אין לי שם הרבה והבחור הזה שאני בקשר איתו אני בטח יראה אותו פחות וזה עלול להיות לי קצת קשה כי סה"כ הוא נותן לי הרבה יציבות בחיים כמה שקשה להודות בזה (ואגב בחלום היה לו תפקיד אם השמחה שלו וזה שהוא צוחק על הכול ולא לוקח קשה מדי הוא גרר אותי מהבחורה שצעקתי עליה והוא כאילו לקח אותי משם למקום אחר יותר רגוע ככה שגם בחלום וגם בחיים היה לו מעין תפקיד של מושיע...) אז יהיה לי קשה לעזוב אותו בקשר לחיזיון אני חושבת שאני יודעת מה הפירוש הוא בחור קצת דתי ונראה לי שחלק לא חיובי בדת בא אצלו לידי ביטוי בחיזיון החלק שרוצה לקחת לעצמו ורק לעצמו בלי להשאיר למישהו אחר , היום חשבתי על זה כשנסעתי באוטובוס הביתה וראיתי כמה דגלים וביניהם דגל של משיח (שיש את הכתר הזה של הדתיים - בלי כוונה לפגוע במישהו) ומתוך הזה הבנתי את הפירוש של החיזיון ונראה לי שהוא מתייחס לצד קטן באישיות שלו ככה שאפשר להסתדר , נראה לי. בקשר לסליחות זה לא פשוט אבל דיברתי אפילו אם אחד הרופאים מהבי"ח בקשר לכדורים שלי (כי לא ישנתי המון זמן בלילה) והוא אמר שבאמת אחד מהם צריך לקחת ביום כי הם מאוד מעוררים ואכן היום בלילה ישנתי כמו נסיכה אז אני צריכה להודות לו , כלומר מן הראוי שאני אשן טוב , עכשיו אולי אם אני אקבל שיחות אז אני עוד יותר ארגיש טוב , בבי"ח (אני חוששת לקחת שיחות - זה קרוב מדי וגרוע מדי) אבל במרפאה אצלנו יכול להיות נחמד , אני מקווה שיהיה נחמד , אני עדיין מתקשה לסגל לעצמי את מלאכת הסליחה יש בי עדיין מאבק מחשבתי מי נגד מי מי ינצח אבל זה יעבור תאמת לפעמים אני מוצפת אהבה וברגעים כאלו אני שמחה עד השמיים אבל שמתי לב שכשאני בבית זה איכשהוא נשאב ממני החוצה ונעלם כאילו הורים שלי שואבים לי את כל הכוחות ומשאירים אותי בלי כלום וזה משהו שקשה לי לקבל - קשה מאוד - קשה בהחלט וזה לא קרה רק לי יש לנו קטע כזה במשפחה שהורים שלי מזכירים לכל אחד מאיתנו את כל החובות שלו החל מהשתתפות במחשב וכלה בדברים אחרים והם זוכרים דברים שקרו לפני 3 שנים 4 שנים - ממש מוזרים......... יש לי הורים מוזרים , מוזרים ברמה אבל תאמת זה מעצבן כי אני מרגישה שהם כאילו משתמשים בזה כנקודת זכות עליי שהם מזכירים לי את זה כאילו יש להם מעין בעלות חלקית עליי וזה משגע אותי , ניסיתי להגיד לאבא שלי תשכח מזה או זה ההשתתפות שלך בתור הורה תומך אבל לא הלך טוב. טוב נשתמע
 

avital24

New member
איזה זרימה מדהימה../images/Emo41.gif../images/Emo45.gif../images/Emo65.gif../images/Emo20.gif

הייתי אתמול באירוע של חבר של אחי והיה ממש כיף (כאילו נפתחו בי הרבה מחסומים בלילה אחרי אפילו הצלחתי לכתוב קצת לעצמי , לאלוהים ....) בכל מקרה היה שם בחור מישהו שנראה לי היה מעוניין אבל הוא התפדח לעשות צעד ובאמצע חבר של אחי זה שהתחתן רקד אותי ואמר לי מה זה אביטל את לימדת אותי לרקוד - תרקדי והייתי בטוחה שהוא צוחק עליי (כ"כ קשים הם הרגשות שחוסמים אותי שאפילו מחמאה נראית לי לו אמיתית ואולי צבועה) ונורא רציתי לרקוד משוחרר כמו פעם , היה לי גם קול בתוכי שצעק אביטל תני לי לצאת לא טוב לי כאן בפנים , אביטל הילדה החזקה והמאושרת שנדחקה כ"כ עמוק לבפנים רצתה לצאת ולא נתתי לה כי הרגשות כבדים לי מדי ועוטפים אותי ואתה מכול הכיוונים וכ"כ כאב לי כי תמיד ידעתי שאני במעין בית כלא רק לא ידעתי עד כמה זה עמוק ולא יכולתי לתת לה לצאת כי הייתה בושה וחוסר אונים ותחושה של עודף משקל (רגשות) והמון מסה קריטית שהקיפה אותי מבפנים ולא נתנה לאביטל הקטנה להתבטא - איך בדיוק אני אשחרר אותה , ניסיתי לעשות את זה בעבר ואושפזתי עשיתי את זה מהר מדי אולי הפעם בקצב הירידה במשקל אני אנסה לסגל מחשבות בריאות יותר אבל נראה לי יותר שאני צריכה לשבור את החומה , את החומה הגדולה שמקיפה אותי.... האמת פעם הייתי יותר רגילה שאוהבים אותי ומחפשים להיות בקשר איתי , היום זה נראה לי מטוזר אולי טעות ממש באסה , כשהבחור הסתכל חשבתי שאולי זה רק בראש שלי אבל זה היה יותר מזה , חבל שאני לא יכולה להרגיש את האהבה יותר כמו פעם או כמו שהיא בעצם ואני כ"כ רוצה לעבור לחדרה ואבא שלי אמר שהוא בחוץ (כלומר לא יעזור) וזה קצת מפחיד אותי להיות לבד בלי תמיכה שאם חס וחלילה יקרה לי משהו או שאני אגיע לבי"ח הם יגידו לי משהו..... אני מרגישה שבחדרה יש לי זמן להכול , זמן לאהבה , זמן לעבודה , זמן לעצמי , זמן לכל מה שאני אצטרך , בהרצליה זה לא ככה , בהרצליה אני כל הזמן במרדף אחרי הכסף , העבודה , ההורים , החיים וכו' וזה לא ככה לא צריך להיות ככה , אבל אני ממש מפחדת לעשות את הצעד הראשון של לקום ולהחליט , זהו אני עוברת ואיכשהוא הזמן חולף ומתבזבז לו ואני עומדת במקום לא מבינה מה קורה סביבי כמו תקיעות אולי בגלל שחלק ממני כלוא בפנים החלק היוזם והפועל זה שיוצר חיים חדשים. לפחות כתבתי בלילה זה בהחלט שיפור. נשתמע
 

גריני

New member
וואו, אביטל ../images/Emo24.gif ../images/Emo25.gif ../images/Emo39.gif

את פשוט מ-ד-ה-י-מ-ה !!! אני קוראת אותך וכל כולי צמרמורת של הנאה, ודמעות של אושר!!! זה לא חשוב שאביטל הקטנה לא הצליחה לצאת הפעם - הדבר הענק הוא שפגשת אותה, שחשת בה, וכמה שאת מודעת לעצמך!!! חבקי את עצמך, אביטל - את בדרך הנכונה ואת עושה את זה בגדול!!! עוד פעם, עוד פעמיים - את תראי שהיא תצא, אביטל הקטנה והמקסימה שלך. לא קל לשבור את החומה הזו, ואי אפשר לצפות שהיא תיפול ביום אחד! (גם חומר ברלין זה לקח המון זמן עד שהפילו אותה, נכון?). הללויה אביטל, שבת נהדרת לך
 

avital24

New member
היי גריני ../images/Emo9.gif ../images/Emo20.gif ../images/Emo16.gif ../images/Emo62.gif

זה באמת היה מדהים שפגשתי אותה אחרי כ"כ הרבה זמן וזה קרה באירוע בחדרה אולי העיר שם עושה לי הרגשה יותר טובה , הרגשה של מיוחדות , הצלחתי להתחבר לרגע אחד למיוחדות הזאת שהייתה לי בחדרה ולשבריר שנייה הילדה הקטנה שלי קפצה וניסתה לצאת וזה כ"כ קשה לחשוב שיש מישהי כלואה בתוכי , מישהי מיוחדת , חזקה ויפה שרוצה להתבטא בעולם להוביל אותי לדרך הנכונה , האם אני יצליח לשבור את החומה אני לא יודעת אבל דבר אחד אני יודעת לגור בחדרה יכול לעזור , קרה לי עוד משהו נחמד אתמול , יש לי אלבום תמונות ויש שם תמונות שלא הכנסתי של התקופה האחרונה כי כ"כ כעסתי על איך שנהייתי שפשוט הייתי ברוגז אם אותם חלקים ואילו היום (אתמול) הרגשתי בנוח פתאום להכניס אותם למקומות פנויים ולהשלים את האלבום כאילו יכולתי לקבל את אותם חלקים "לא יפים" בי ולאהוב אותם גם וזה היה מגניב שהרשיתי לעצמי אחרי 4 שנים של כעס להכניס את אותם חלקים לאלבום , חלקים שרציתי "להוציא מחיי" אז זו גם התקדמות.... אני ממש מתלבטת לגבי המעבר , אני לא יודעת אם יהיה לי את הכוח לעבור עד חדרה תאמת זה לו זה , אין לי כוח להתעמת עם הוריי (בעיקר אבי שלא רוצה לתמוך במעבר הוא נראה לי יעשה מזה כזה סיפור שכל החשק לעבור ייצא לי) אז אולי אני מחכה לתקופה שאני אהיה יותר חזקה בשביל לעבור מצד שני אני מתבאסת לחכות כשאני כבר יכולה להיות שם.... באאאאסססססההההה אבל נראה לי שאני חייבת לעבור לא משנה מה יהיה. אביטל
 

avital24

New member
זהו החלטתי ../images/Emo9.gif ../images/Emo127.gif../images/Emo20.gif../images/Emo42.gif../images/Emo65.gif

מהיום והלאה אני שואלת את אביטל העכשווית מה היא רוצה לעשות למרות שאביטל של היום לא יודעת כ"כ מה לעשות היא לא טובה בלבקש דברים אבל החלטתי אני מתחילה לשאול אותה מה היא רוצה לעשות , הרי אביטל הקטנה בתוך תוכה , המלאכית שלי ודרך , דרכי אני אתחבר גם לאביטל הקטנטנה וכך נשלב את עצמנו יחד , אז אני משתפת שאני מחליטה להתחבר לעצמי מחדש , לאהוב את עצמי היום איך שאני ובדרך בה אני נמצאת , לנסות לא לשפוט ולא לכעוס פשוט לקבל ולאהוב עד הסוף הטוב - וזה לא היה קל להגיע לשם 4 שנים לקח לי לסלוח לעצמי וזה עדיין לא מושלם אבל אני בדרך הנכונה נראה לי... אביטל העכשווית שולטת ומי שירצה משהו יצטרך לעבור דרכה לקבל את אישורה וברכתה להמשיך הלאה, יהי רצון. אביטל
 

LoveBeing

New member
אביטל אביטל בואי הביתה! ../images/Emo13.gif

רציתי לבוא לבקר אבל אני חולה כמו שאת אולי יודעת... חבל שאת או אור לא מתקשרות גם... אני מנסה לתפוס אתכן ואתן לא מחזירות טלפונים אפילו.. לפחות חשוב לי להחזיר לך את הספר כי אני לא יודע אם עברת בסוף או לא.. ואם את ואור השלמת כי זה מאוד הייתי רוצה שיקרה. בכל מקרה אם תרצי אני כאן. ואשמח אם תבואו לבקר גם אותי לשם שיוני.. מחר אני אהיה בהרצליה אבל רוב הסיכויים ששוב לא תהיו נכון? אני רק הולך לרופא אוזנים.. בכל זאת אנסה לצלצל למרות שיש לי הרגשה שיקרה מה שתמיד יקרה. אין תגובה ומזכירה.. אז יאללה לא חשוב עכשיו את זה. החלום מאוד מוזר.. מזל שזה לא אני! חשבתי שכבר כן כי אני הרי כל הזמן חושב על מתי להחזיר לך את הספר... ובקשר לדירה לא מתאין לך לחזור לחדרה יש לך אופי הרצליאני. למרות שיש לי המון ידידים שם ואני סוף סוף ביקרתי לפני כמה שבועיים. שארי עוד קצת.. בנתיים חיבוק, גיל
 

avital24

New member
היי גיל ../images/Emo9.gif../images/Emo127.gif

מה זה אופי הרצליאני ? אם זה מה שאני חושבת ניסיתי להתרחק ממנו המון זמן , אני מצטערת שאני לא עונה לך יש לי המון בעיות עם השינה שלי , היא מאוד לא סדירה ולפעמים אני יושנת ביום (הכדורים עושים לי בלאגן) אז זה לא בגלל שלא רציתי לענות לך , פשוט ישנתי , לא עניתי היום לאף אחד בפלאפון אני אשמח לבוא לבקר אותך , אולי ביום שישי בערב , תתכנן איתי ונקבע . LOVE אביטל דרך אגב זה לא קשור אלייך אבל בזמן האחרון אני בקושי עושה משהו בעקבות השינה הלא סדירה שלי.
 

LoveBeing

New member
את רואה בגלל זה אני נגד הכדורים...

כי זה הוף את האדם להיראות אנטיפטי כלפי האחרים.. גם אם הוא לא כזה.... כי בגלל העייפות אין זמן להרגיש ולחשוב.. את בטוחה שאת זקוקה לכדורים האלו? אולי את צריכה מינון נמוך יותר? תחשבי על זה זה חשוב! לא מגיע לך לחיות ככה!! הייתי היום לתת לך את הספר.. שלך, גיל
 

avital24

New member
גם אני נגדם ../images/Emo31.gif../images/Emo16.gif../images/Emo62.gif../images/Emo48.gif

אבל איכשהוא הורים שלי חייבו אותי לקחת אותם ואם אני אפסיק אני לא ארדם בכלל (זה דומה להתמכרות...) אז זו בעיה קטנה להפסיק אבל אני כן חושבת לעבור לטבעי וזה משהו שאני בהחלט מתכוונת לעשות בעתיד. אביטל
 
סליחה

בהגיעך למסקנה ולהבנה עשית כבר את מחצית הדרך. ועכשיו נותר רק ליישם - שיהיה בהצלחה!
 
למעלה