יש לי חברה

יש לי חברה

טוב, אז ככה. השבוע סיפרה לי חברה שגילו לה סרטן בשד. האמת, לא ידעתי מה אומרים במקרה כזה, היא נשמעת חזקה והרופא בבלינסון אמר שיש סיכוי של 90% להחלמה. מה שרציתי לשאול אתכם זה איך תומכים בחברה עם צרה שכזו, איך גורמים לה להשאר אופטימית, איך מעודדים ואיך אתם התמודדתם עם הידיעה הקשה. אני חייבת לציין כי סבי נפטר מסרטן לפני מספר שנים ועבורי ההתמודדות עם המחלה, גם אם אינה שלי, קשה בשל המוות של סבי. היא אמרה שאין צורך לכרות את השד, אך כפי שידוע לי (לא שאני מבינה הרבה) כן נהוג לכרות את השד. אנא חברי פורום יקרים, עזרו לי לעודד את חברתי ואם אתם יכולים, למעשה יכולות, ספרו לי על הניסיון שלכן כדי שאוכל לספר לה ולעודד אותה. תודה ויש לכם פורום מקסים עם הרבה תמיכה הדדית.
 
היי אמאשלעדי

למרות שקשה לך בגלל ההסטוריה המשפחתית את בכל זאת דואגת ומחפשת איך לתמוך וזה נהדר שיש חברים כמוך. אם לתמוך אז את כבר בדרך הנכונה. כרגע כנראה היא עברה (לדעתי) את אחד השלבים היותר קשים בהתמודדות והוא הגילוי ומכאן היא תמשיך לפי מה הממצאים ולפי תוכנית הטיפולים שיקבעו לה הרופאים. אנשים במצב הזה מוצאים את הדרך שמתאימה להם להתמודד ולא תמיד הצד שבא לתמוך יודע מה ביכולתו לעשות. אז קודם כל להגיד לה שאת בשבילה והיא יכולה לסמוך עלייך. תני לה לעשות את הדרך ותהיי קשובה. לפעמים גם חיבוק מספיק יותר מהרבה מילים. לגבי טיפולים וכריתות - לא תמיד יש צורך בכריתה ומספיקים הטיפולים. אין לי נסיון אישי עם סוג הסרטן הזה, אך יש פה שיכולות לתרום מנסיונן. יום טוב
גלי
 

rona39

New member
היי

היי אכן לא חייבים לכרות, תלוי בסוג הגידול ומיקומו בשד. אמנם התקופה הקרובה היא לא קלה, תלוי בסוג הטיפולים שהיא תקבל, אבל אכן, סיכוי החלמה הם 90%. אני שנה וחצי אחרי, עברתי כריתה, עברתי טיפולים כימים והקרנות. והנה אני חיה ונושמת ובועטת. המון בריאות אשמח לענות על שאלות נוספות רונית
 

seani

New member
העצה הכי טובה שאני יכול לתת לך

היא להמשיך להתנהג כרגיל. להיות שם בשבילה אבל לא לדבר לידה כאילו שאת הולכת על ביצים. אחד הדברים שהרגיזו גם את אבא שלי (שחלה בסרטן) וגם אותי זה שדיברו איתנו בזהירות ובשקט כאילו שהם נפרדים ממנו.
 
למעלה