יש לי חבר ונדלקתי על מישהו אחר

[meatball1]

יש לי חבר ונדלקתי על מישהו אחר

טוב אז אני פונה אליכם לאחר שדיברתי עם מלא אנשים ...אבל אולי דווקא אתם שלא מכירים אותי באופן אישי ,אולי מישהו מכם יצליח להגיד משהו שיגרום לי להחליט. אז ככה, לפני שנתיים וחצי הכרתי את חבר שלי בצבא ..לאורך 7 חודשים מהקשר היססתי האם הוא הבחור בשבילי , לא היו לי פרפרים ואך ורק נהנתי מהתשומת לב , מההקשבה ובתכלס מהקשר הבין אישי איתו. אני יכולה להגיד שהוא בן אדם מדהים , גבר עם איכויות שאני תמיד אאחל לעצמי ולכל בחור מקשיב ,תומך,מפרגן,עוזר .
לאחר שנתיים מהקשר נכנסתי למקום חדש שבו הכרתי מישהו שלעניות דעתי הראה סימני התעניינות (ביקש טלפון , התכתב איתי כמה פעמים) אני רואה את הבחור הזה כמה פעמים בשבוע ואת חבר שלי רק בסופשים כי אנחנו גרים רחוק.
מכך יצא , שאני מבולבלת בקשר שלי ..פתאום התחלתי להרגיש שאני כבר לא בפנים (כי עד עכשיו לא הסתכלתי לצדדים בכלל) ופתאום אני מתרגשת כמו ילדה בת 15 בנוגע לאותו בחור חדש.
חשוב לציין לפני שתכעסו עליי שאני לאורך כל הדרך הייתי כנה עם חבר שלי .. גם עכשיו ..ואנחנו כרגע בהפסקה ..
אך אני לא מעוניינת למשוך את ההפסקה הזאת גם כי זה לא טוב לי וגם כי זה לא מגיע לחבר שלי (לחכות לי בזמן שאני חושבת האם להישאר איתו)
אני חוזרת על זה שוב אנחנו שנתיים וחצי ביחד ..אני לא זוכרת את עצמי עם מישהו אחר .. הוא החבר הכי טוב טוב שלי בחיים לא היה לי בן אדם כ"כ קרוב כמוהו ואני יודעת שזה לא צריך להוות הסיבה היחידה להישאר ..
אני מאוד מבולבלת
מה לעשות?

 

[batmea]

את ממש לא מבולבלת..צריך להיות איטי מחשבה כדי להאמין

את מנסה לעשות טריק משיכה ישן של בנות לא מפותחות בהודעה זורמת כביכול,
בהתנצלות מיתממת (נורא קרוב וחשוב), בתיאור מוגזם מהתלהבות והגדלת הדימוי העצמי חיובי של האחר (הוא כנראה מחכה לשמוע שהוא גורם פרפרים למישהי או שזה טריק שלמדת על גברים), בקיצור חנפנות..
ככה שאת מאוד מכוונת מטרה ומנסה להכשיר את השרץ. לא כולם באמת קןראים עם תפיסה נאיבית של בני 17, אנשים מבינים.
את לא יכולה לשחק בו זמנית על שני גברים ולשחק אותה מתנדנדת, יש מחיר ואת יודעת אותו ולא מוכנה לשלם אותו. כך שזו לא תמימות אלא בקשה לאישור הדואליות הזו ולשחק בהם.
את לא רוצה גבר? תגידי לו. אבל משום מה לא תעשי את זה. כי עם כל מה שתיארת לגביו, את שם. שזה אומר שכנראה עם כל החסרונות משתלם לך. אז אם זה משתלם, אל תשחקי על זה.
אם הוא באמת היה כזה קרוב וחשוב לא היית מתלהבת ממישהו אחר אלא באופן טבעי היית נשארת נאמנה לפחות רגשית.
תחליטי איך בא לך להמשיך בחיים, שחקנית שליטה או מאושרת.

 

[לשבור את בנימין]

מורידה מעצמך אחריות ושמה גורלך ואת ההגה לאן שבמקרה את נמצאת

יופי אז יש עוד בחור ולא בחורה בסביבתך הקרובה. יש עוד 200. צבא זה לא לנצח, גם אם אתם שניכם עדיין בפנים, ומרגישים צורך לקטר על חיים משבת לשבת שמתישהוא ישנו תדירות. נדלקת? יופי, למה? כי הוא שם עליך? יש עוד הרבה מליונים של אנשים בעולם, ונשים. את יכולה להדלק כל יומיים על מישהו אחר, האחריות עדיין אצלך. עניות דעתך זה מאוד מדויק, האירועים קורים ודעתך, עניית משקל היא בכובד ההחלטה. נדלקת, התעניין, פרפרים. הרבה אנשים כאן כותבים שבכלל עברו להם 30 שנה ויותר מהחיים בלי להרגיש פרפרים או בלי לדעת איך מרגישה אהבה בכלל. לא רק שאת לא זוכרת את עצמך, כולנו לא מכירים לרוב את עצמנו. תני לעצמך להפתיע אותך, אם תלמדי להכיר את עצמך. זה לא כדורגל, אין הפסקה בחדר הלבשה. למרות שלא כתבת עליו כאילו הוא פסיבי תקוע עד שבת באיזה חור, אני בטוח שהוא כבר נפגע ו / או עושה תכניות, כי את נפרדת ממנו מהסיבה שרוב הבחורים נפרדים מקשר "רציני" ארוך. נגמר להם. לא אשמתם, חס ושלום, פשוט יש עולם בחוץ וכאילו בת זוג זה
סותר את זה. ואת יודעת שרוב הבחורים גם מתחרטים רגע אחרי?

 

[פילוסוף רוחני33]

שלום

התרגשות פשוטה אינה חשובה. אם את אוהבת את החבר הנוכחי, כדאי שתשמרי אתו על מערכת יחסים שמתאימה לרגשותיך אליו. אם האחר תוכלי אולי גם להיות באיזושהי ידידות עם מידת הקרבה המתאימה לרגשותיך אליו. התאימי כל קשר שלך ואת ההתנהגות שלך בו למה שאת מרגישה בו. רגשות משתנים עם ההיכרות, ידידות יכולה להפוך לחברות ולהפך וקשרים יכולים עם הזמן להתקרב ולהתרחק.
&nbsp

 

[anesthesi]

ויי איך אני מרחם על חבר שלך

אם אני במקומו, הייתי מודיע לך חד צדדית שהקשר נגמר.
עם התנהגות כזו את לא ראויה לו.

 

[סטודנטית548]

לא בטוחה שמישהו יכול לענות במקומך אבל ...

אחרי כמה זמן, לעיתים חודשים לעיתים שנים, הפרפרים לא מחזיקים מעמד, ולעיתים הם קופצים לבקר אחרי כמה שנים בזוגיות בלהט מחדש.
את שנתיים וחצי עם החבר הזה, הפרפרים שלא היו בתחילה כבר לא רלוונטים. כמו שאת אומרת הוא "אדם מדהים, תומך, מפרגן, עוזר ..." ויחד עם זה מגיעה הבעיה הגדולה שאתם גרים רחוק ואת רואה אותו רק בסופשים.
לדעתי, הקשר מרחוק יוצר לך את הבעיה. מעטים הקשרים ששורדים מרחק (וכל הכבוד לאלו שמצליחים לעשות זאת).
בכל מקרה, אם למרות כל מעלותיו של החבר, את מרגישה שיש מישהו אחר שאיתו את יכולה להיות מאושרת, לדעתי את צריכה להיפרד מהחבר ולהמשיך הלאה. זה אף פעם לא פשוט לצאת מזוגיות ארוכה, אבל בהחלט כדאי אם יש לך ספקות.

 

[יוצרת עתיד]

אגלה לך סוד + רבים פיספסו את הנקודה פה...

הנקודה שאחרים בתגובותיהם פיספסו;
&nbsp
את 7 חודשים ראשוניים בתחילת הקשר התלבטת בקשר לקשר שלך.
&nbsp
אני מניחה שזה הקשר הראשון שלך-השנתיים פלוס האלו איתו.
&nbsp
שמעי את בחורה מאוד צעירה
עם קשר משמעותי ראשון
את חייה בעולם שדוגל באהבה נטו
עולם רבוי פיתויים
&nbsp
ובחורים שיהיו סביבך...
&nbsp
הסוד הוא
שלא בטוח שאת תהיי מאושרת עם הבחור החדש.
&nbsp
הסוד השני הוא
שאת חושבת שתהיי מאושרת רק עם אהבה-פרפרים.
&nbsp
אך הקטע שלא משני למי יהיה לך פרפרים (לבחור החדש, לבחור החבר שלך)
&nbsp
הפרפרים האלו ייגמרו!
למה? כי האדם מתרגל לדברים הטובים בחייו (אם זה מעניין אותך יש פרק ענקי על זוגיות
בספר החדש שנקרא - "מיתוסים של האושר" )
&nbsp
מה שאני ממליצה לך
זה ללכת לכמה פגישות ליועצת זוגיות- אחת עם תואר שני בפסיכולוגיה /עו"ס קליני
שהתמחתה בייעוץ זוגי
ולהתייעץ איתה.
&nbsp
כי שום חברים, משפחה, אנשים זרים בפורום
לא יעזרו לך לגבש החלטה.
&nbsp
לסיום
את בחורה צעירה
וזה בסדר להיות בהתלבטויות כאלו!
&nbsp

 

[מתכנת הודי]

תעזבי את החבר. כל החיים לפנייך

תכירי את הבחור החדש !!!

 

[נימוטו]

תשובה של אדם שפוי לשם שינוי

קראתי פה כמה תגובות ונראה שנפלת על גל של לא שפויים...אחת קוטלת אותך סתם, אחת מייעצת לך ללכת בגיל 23 לייעוץ זוגי...אללה בחטי.
קיצר הנה תשובה שפויה-
את ללא ספק צריכה להפרד מהחבר סופית. אולי זאת הפרדה הראשונה שלך ובגלל זה זה קשה לך, אבל אין מה לעשות. פרידות זה דבר קשה, וזה לאבד חבר, וידיד, ואדם שאוהב אותך...וזה ליצור חור ענק בלב שלוקח זמן למלא. אבל אין מה לעשות, ככה זה החיים ושניכם תתבגרו.
את לגמרי לא בקשר הזה כבר וברור כשמש שהקשר מת...עכשיו רק צריך לנתק את החוטים, בלי שום קשר לבחור החדש...
בהצלחה!

 

[לשוב אל חושיי]

 

[נימוטו]

*שניכם תתגברו

ותסלחי לי גם על עוד כמה י' שהתפספסו בכל מיני מילים...אדם שפוי ועייף

 

[נאחזת באוויר 84]

אכן, התגובה השפויה היחידה פה

כתבת את זה בצורה הכי נכונה ומתומצתת, ברור לגמרי שהקשר מת.
קורה. בעיקר באהבה ראשונה, גם כשנדמה שזה לא יקרה לעולם. קשר כזה לא יחזיק לאורך זמן, אין לך מה לנסות למתוח את זה עוד.

 

[Felis Leo]

זה קורה עכשיו, זה יקרה גם אח"כ

וגם בכל קשר נוסף שיהיה לך.
אנחנו חיים בעולם דינאמי, תמיד יש אנשים חדשים סביבנו, חלקם מושכים וחלקם פחות.
אם את לא מסוגלת להיות מאושרת עם מה שיש לך כאן ועכשיו, את לא תהיי מאושרת לעולם. לא עם הבחור החדש ולא עם הבחור שאחריו ואחריו ואחריו.
את תמיד תרצי משהו יותר טוב, מישהו מרגש יותר, מישהו שגורם לך להרגיש כמו נערה מתבגרת.
אבל אין אחד ויחיד שיכול לעשות את זה, יש מליארדים של בני אדם בעולם ובשבילך ספציפית יש כמות לא מבוטלת של גברים שמסוגלים לגרום לך להרגיש ככה.
האם כל פעם שקשר יידעך ויהפוך לשגרתי תקפצי למישהו חדש?
את מכירה את הבחור שהיה איתך מ-א' ועד ת', מן הסתם שהמון מההתנהגות שלו את כבר יודעת לחזות מראש ולכן הוא נראה לך משעמם. אבל נשארת איתו מסיבה כלשהי במשך שנתיים וחצי, תקופה לא קצרה בכלל בגילך.
אם הקשר דעך אבל את אוהבת אותו והוא אותך, אז זאת אחריות שלך ושלו ביחד לחדש את הקשר ולהחיות אותו. זה אפשרי.
השאלה היא האם זה מה שאתם רוצים, או שכבר וויתרתם? האם את וויתרת? זה משהו שאת צריכה לחשוב עם עצמך...

 

[לשבור את בנימין]

 

[נעםש17]

מותר להתלבט והכל בסדר... קצת שפיות ופרופורציות אנשים.

הבחורה לא התחתנה עם אף אחד עדיין.
התגובות שלכם ממש מלחיצות לדעתי (אפילו אותי), במיוחד מישהי שהיא בתחילת דרכה הזוגית.
הכל בסדר, ואין צורך להילחץ ולהרגיש לא בסדר. נכון, הקשר הוא זוגי ויש לך מחויבות כלפי הצד השני גם, אבל דבר ראשון - זו את. ואת צריכה להיות שלמה עם כל החלטה שתקבלי, לכאן ולכאן.
את כן צריכה לקחת בחשבון שלכל החלטה שתקבלי יש השלכות, ולפעמים אנחנו חוששים לקבל החלטה בגלל מה שעלול לקרות אח"כ... ולפעמים כי לא ברור מה יקרה אח"כ.
תנסי לחשוב איך היית מרגישה בקשר אם לא היה מופיע הבחור הראשון, אם הוא לא היה בתמונה של חייך כרגע.
איך היית מרגישה עם בן זוגך? איך היה נראה הקשר ביניכם?
הרבה פעמים בהחלטות גדולות, אני נעזרת בטבלה: למה כן ולמה לא.
אני כותבת לעצמי את כל הדברים הטובים שיש בדבר (סיבות למה להישאר), ואת כל הדברים הפחות טובים (סיבות למה לעזוב).
זה לא רובוטי וזה עניין של תחושה והרבה חשיבה. לי זה מאוד עוזר לעשות סדר בראש, למפות את הדברים... זה לא בהכרח יוביל להכרעה חד משמעית, אבל זה בטוח יעזור.

ומעבר לזה... זה בסדר גמור לקחת הפסקה, וזה טבעי ומובן ואל תרגישי רע עם זה (מתנצלת בפני המגיבים האחרים - אבל תתעלמי מחלק מהתגובות פה). פשוט תזכרי שגם לבן זוגך יש רגשות ושבסופו של דבר את לא רוצה לפגוע בו וברגשותיו.

מעבר לזה אם תרצי להתייעץ או לשתף בעוד משהו את מוזמנת לשלוח לי מסר בפרטי

 

[spring666]

את בתקופה היפה שמותר לנסות הכל..נצלי אותה

 

[Purple Mushroom]

עצה ממני :

את עם החבר כבר שנתיים וחצי.
אם הוא באמת אדם עם איכויות. אז תשארי עם החבר. ובעתיד תראי אותו יותר, אחרי שיסים עם הצבא.
תקשיבי לליבך, מה הוא אומר לך?

לי יש חברה כבר כמעט 10 חודשים, ולה יש גם סיפור, שנמשכת לחבר שלי אנונימוס. אוהבת גם אותי, אבל גם את החבר שלי. מה עושים?