יש לי חבר
שאמו ניצולת שואה.
כשהיה ילד בן חמש , בגן בקיבוץ, היתה פינת חי. הוא מאד אהב את בעלי החיים לטפל להאכיל וככה.
יום אחד הגננת הקבועה לא בגיעה ובאה מחליפה.
המחליפה קראה לילדים לבוא לאכול - יש תרנגולת. הילד הסתכל ואמר לה- זה עוף. היא ענתה -עוף אלו תרנגולות שהורגים ואוכלים. הילד הנעש שאל- אלו כמו התרנגולות שיש לנו בפינת חי? ענתה המחליפה- כן.
הילד השיב- אז אני לא אוכל את זה.
הגננת הקבועה חזרה ולא הבינה מה קרה לילד ,אינו מוכן לאכול. ניסתה להכריח. הילד ירק, פורר מתץחת לשולחן, הכניס לכיס...
או אז פנה אל אמו וסיפר לה והיא, ניצולת שואה שידעה רעב ומחסור מה הם ענתה- אתה לא צריך...ואם ינסו להכריח אני מרשה אפילו לזרוק מתחת לשולחן...
למותר לציין שנערכה שיחה בינה לבין הגננת ומאותו היום הילד אכל מזומות צמחוניים לפי צו ליבו הצעיר.
האשה הזו הרטיטה את לבי והיום נראה לי מתאים לספר עליה. היא כבר מאד מבוגרת ולא בריאה ואני מאחלת לה המשך חיים טובים בקרב ילדיה ונכדיה והכלב שאין לה (אבללילדים יש)כי היא פוחדת מכלבים...
שאמו ניצולת שואה.
כשהיה ילד בן חמש , בגן בקיבוץ, היתה פינת חי. הוא מאד אהב את בעלי החיים לטפל להאכיל וככה.
יום אחד הגננת הקבועה לא בגיעה ובאה מחליפה.
המחליפה קראה לילדים לבוא לאכול - יש תרנגולת. הילד הסתכל ואמר לה- זה עוף. היא ענתה -עוף אלו תרנגולות שהורגים ואוכלים. הילד הנעש שאל- אלו כמו התרנגולות שיש לנו בפינת חי? ענתה המחליפה- כן.
הילד השיב- אז אני לא אוכל את זה.
הגננת הקבועה חזרה ולא הבינה מה קרה לילד ,אינו מוכן לאכול. ניסתה להכריח. הילד ירק, פורר מתץחת לשולחן, הכניס לכיס...
או אז פנה אל אמו וסיפר לה והיא, ניצולת שואה שידעה רעב ומחסור מה הם ענתה- אתה לא צריך...ואם ינסו להכריח אני מרשה אפילו לזרוק מתחת לשולחן...
למותר לציין שנערכה שיחה בינה לבין הגננת ומאותו היום הילד אכל מזומות צמחוניים לפי צו ליבו הצעיר.
האשה הזו הרטיטה את לבי והיום נראה לי מתאים לספר עליה. היא כבר מאד מבוגרת ולא בריאה ואני מאחלת לה המשך חיים טובים בקרב ילדיה ונכדיה והכלב שאין לה (אבללילדים יש)כי היא פוחדת מכלבים...
