יש לי חלום
לחזור לבקר בבית של אחותי בדרום(הבית שהייתי בדרך אליו ביום הנורא). לשבת במסעדה בחוף הים בתל אביב בערב, בטיילת ולאכול ופל אמריקאי לשבת הרבה זמן, בלי צלמים, בלי התקפים, בלי פחד, חופש , אויר חיים. להכנס לים/לבריכה ולהיות במים או לפחות בחוף למרות החום. להכנס מחדש לקולנוע לראות סרט בכיף, עם בילוי במסעדה אח"כ. ללמוד מחדש בספריה למשפטים באוניברסיטה, ולשרוץ שם שעות על גבי שעות כמו שאהבתי עם ערימת הפד"י סביבי אפילו המרצים צחקו עלי-תפסיקי ללמוד!!!!!!!. לעלות לרכב שלי שנאלצתי למכור, לקנות מחדש את הרכב הזה מהחברה חדש, הפיאט אונו היקר שלי, ולנהוג ולשמוע מוסיקה שקטה לארוך הדרך כשהשעה שתיים בלילה והגשם בחוץ משתולל, ואורות רמת גן מאירים להם. להכנס למיטה ביום חורף קר, לשים עלי שמיכת פוך, להדליק טלויזיה ולראות סרט טוב, ולהירדם בשלווה תוך צפיה. ללכת למכולת, לבנק, לסידורים, לטייל ברחובות בלי חרדות, בלי מלווים, בלי מכשירים. לקום בבוקר במיטה שלי בבית הורי לצאת לשכנה שלהם לחבק אותה ולאמר לה סבתא יונה מה שלומך? באתי לשבת איתך (היא כבר לא בחיים מתה אחרי התאונה שלי , אבל זכיתי להיות איתה בכמה חודשים שהייתי בבית הורי אחרי...והיא אז גססה מהסרטן , הבטחתי לה שהיא תנצח אבל לא הייתי שם בשבילה חזרתי לבית חולים מחדש לטיפול נמרץ). זהו יש לי עוד הרבה חלומות.....אבל הדמעות כבר מציפות....אז אחזור לספר שלי. שכל היום אני מנסה לקרוא ולא מצליחה, כי כנראה יותר מידי טוב לי בחיים. רחל-נשמה
לחזור לבקר בבית של אחותי בדרום(הבית שהייתי בדרך אליו ביום הנורא). לשבת במסעדה בחוף הים בתל אביב בערב, בטיילת ולאכול ופל אמריקאי לשבת הרבה זמן, בלי צלמים, בלי התקפים, בלי פחד, חופש , אויר חיים. להכנס לים/לבריכה ולהיות במים או לפחות בחוף למרות החום. להכנס מחדש לקולנוע לראות סרט בכיף, עם בילוי במסעדה אח"כ. ללמוד מחדש בספריה למשפטים באוניברסיטה, ולשרוץ שם שעות על גבי שעות כמו שאהבתי עם ערימת הפד"י סביבי אפילו המרצים צחקו עלי-תפסיקי ללמוד!!!!!!!. לעלות לרכב שלי שנאלצתי למכור, לקנות מחדש את הרכב הזה מהחברה חדש, הפיאט אונו היקר שלי, ולנהוג ולשמוע מוסיקה שקטה לארוך הדרך כשהשעה שתיים בלילה והגשם בחוץ משתולל, ואורות רמת גן מאירים להם. להכנס למיטה ביום חורף קר, לשים עלי שמיכת פוך, להדליק טלויזיה ולראות סרט טוב, ולהירדם בשלווה תוך צפיה. ללכת למכולת, לבנק, לסידורים, לטייל ברחובות בלי חרדות, בלי מלווים, בלי מכשירים. לקום בבוקר במיטה שלי בבית הורי לצאת לשכנה שלהם לחבק אותה ולאמר לה סבתא יונה מה שלומך? באתי לשבת איתך (היא כבר לא בחיים מתה אחרי התאונה שלי , אבל זכיתי להיות איתה בכמה חודשים שהייתי בבית הורי אחרי...והיא אז גססה מהסרטן , הבטחתי לה שהיא תנצח אבל לא הייתי שם בשבילה חזרתי לבית חולים מחדש לטיפול נמרץ). זהו יש לי עוד הרבה חלומות.....אבל הדמעות כבר מציפות....אז אחזור לספר שלי. שכל היום אני מנסה לקרוא ולא מצליחה, כי כנראה יותר מידי טוב לי בחיים. רחל-נשמה
