יש לי כל כך הרבה חרדות

CaNdYs GiRl

New member
יש לי כל כך הרבה חרדות

אני לא מבינה למה אני פשוט לא מבינה למה יש לי אותם... כבר שהייתי יותר קטנה בכיתה ד ככה היום אני בת 15... ת=מ=י=ד יש לי פחדים שאני יחלה באיזה מחלה סופנית אלוהיםםםם זה כל כך מלחיץ אותי המחשבה הזאת ואני תמיד מתערבת עם עצמי כזה על דברים אם אני לא יעשה ככה ככה אני(חס וחלילה חמסה חסמה חמסה)יחלה בככה וככה ואז אני מכריחה את עצמיל עשות את הדבר הזה.. שהייתי קטנה הייתי מפחדת תקופה מסוימת מכל מיני שירים לא זוכרת כל כך למה.. כשאני בסרטים מפחידים כאילו פסיכולוגים כאלה או מוזרים אני מרגישה כאילו אני לא מצליחה לנשום אני כולי נלחצת ואני מנסה לבלוע ומרב לחץ אני לא מצליחה אז אני יש פעמים שאני פשוט עוברת באמצע לסרט אחר ממש ככה והקטע הזה שזה משהו שהופיע אצלי רק בזמן האחרון תמיד אהבתי סרטי אימה והלכתי לכולם ועכשיו אני פשוט לא מסוגלת..... אני כל הזמן בחרדה על אמא שלי לא יודעת למה .. אני אוהבת אותה כל כך ומפחדת שיקרה לה משהו אני כל כך מפחדת .. אממ מה עוד..לא יודעת החרדה הכי גדולה שלי היא גם כמו אמונה תפילה שמה שאני אומרת א חושבת יקרה... או מה שאני מקווה שלא יקרה דווקא כן יקרה.. נו אתם מביניים דברים כאלה.. אני כאילו על כל דבר יש לי מן חוק עם עצמי של בכח להלחיץ את עצמי ומרב זה אני אומרת לעצמי הנה עכשיו זה בטוח יקרה.... אל תחשבו שאני פסיכית בבקשה אני ממש לא זה פשוט שכשאני עם עצמי באות לי פתאום כל מיני חרדות כאלה בבקשה שמשהו יגיד לי איך זה קרה לי אני ממש רוצה שזה יפסיק
 
שלום לך

דבר ראשון את לא פסיכית!!! אני לא חושבת שאת פסיכית אני לא חושבת שאפאחד פה יחשוב שאת פסיכית אז זה בסדר דבר שני אני מכירה תזה מעצמי כלכך הרבה....איך זה שכל מי שרושם פה איך שהו משהו כזה גם קרה לי :-\ דבר שלישי והכי חשוב!! לדעתי תלכי לפסיכולוגית תנסי לדבר איתה תגידי לה יש לי חרדות ואני רוצה לטפל בהם אולי זה יקח כמה מפגשים ארוכים אבל זה שווה תזה!!! לדעתי זה יעזור לך
 
את לא לבד גם אני אותו סיפור..

גם אני ככה! זה אצלי כבר שנה ומשהו .. ואני תמיד אומרת לעצמי שאם אני לא יעשה את זה אז אני אצטרך להגיד את זה או לעשות את זה.. וזה מכניס אותי לפחדים , ולדכאונות ואני מכריחה את עצמי לעשות את כל זה. אני אישית רוצה ללכת לפסיכולוג בזמן הקרוב , אני ממלציה לך גם ללכת, נראה לי שזה עוזר. אז תדעי שאת לא לבד יש לי את אותם פחדים כמו שלך. שבת שלום לך .דנה.
 

דנה צ

New member
אז קודם כל...

את רואה שאת לא היחידה שמרגישה כמו שאת מרגישה, שחווה את מה שאתה חווה...ואני מקווה שהעובדה שאת לא לבד משפרת את הרגשתך לפחות במעט. אני לא חושבת שיש טעם לשאול את עצמך למה יש לך את המחשבות הללו או למה דווקא לך, כי נשמע שזה רק יוסיף לך מחשבות נוספות שיטרידו את מנוחתך. בני אדם שונים זה מזה ולכל אחד יש סף רגישות שונה, נשמע שאת מאד מאד רגישה ושיש לך נטיה לחשוב על דברים שוב ושוב וקושי להרפות מהם. המחשבות שאת מתארת נשמעות מאד טבעיות ואנושיות (הפחד ממחלות סופניות, הפחד לאבד הורה וכדומה) וזה לא הופך אותך ל"פסיכית", הבעיה נוצרת כשהמחשבות נהיות כה עוצמתיות ודומיננטיות שהן פוגעות באיכות החיים (אפשר גם לקרוא למחשבות כאלו-מחשבות טורדניות). יש לי שתי שאלות אלייך- ההורים שלך מודעים לתחושותייך ומחשבותייך? או מישהו בחייך? כפי שאחרים כאן ייעצו לך-מה לגבי ייעוץ פסיכולוגי? אני חושבת שטיפול מסוג זה, בו מלמדים טכניקות להתמודדות עם החרדה, יכול מאד לעזור לך מכיוון שאת נשמעת די חסרת אונים מול המחשבות שמשתלטות שיהיה לך בהצלחה בינתיים ואל תרימי ידיים!
 

CaNdYs GiRl

New member
קראתי את כל התגובות שלכם ותודה רבה

אז בבקשה תקראו את ההודעה הזאת זה יעזור לי מאד.. טוב אז ככה לפני שנתיים בכיתה ח הביצפר עצמו הביא לי מן אחת כזאת שלומדת להיות פסיכולוגית עובדת סוציאלית כנראה או משהו לא כי היה בעיה איתי רצינית אלא פשוט הציונים שלי התדרדרו והברזתי הרבה בגלל ילד ששבר לי את הלב וממש אהבתי אותו והחברה והכל אפילו שיהיתי ממש מקובלת... לא היה לי מצב רוח ממש אז הביצפר הביא לי את העובדת סוציאלית הזאת.. שהייתה ממש חמודה ונראתה טוב וצעירה כאילו אחת שאני יכולה להיפתח אליה ולדבר איתה.. היה לי איתה פגישה אחת כל שבוע במשך חצי שנה והיא ידעה עליי הכל והיא עזרה לי להסתכל על דברים כמו שצריך כאילו מבחינתי היה רק שחור או לבן מבינים? ואני כל כך זוכרת מה היא אמרה לי היא אמרה שיש באמצע עוד משהו אז אני כזה אפור? חחח אז היא אמרה לא יש עוד הרבה צבעים... וזה נקלט אצלי בדיוק כמו שצריך מה שהיא ניסתה להעביר ואז אחרי שנגמרו הפגישות איתה הרבה דברים הסתדרו לי בראש אחרי שהפגישות נגמרו ומאז אני מסתכלת על דברים אחרת.. עכשיו הבעיה זה שאני מרגישה ויודעת שאני צריכה פסיכולוג כאילו אני יודעת מה זה פסיכולוג זה לא דבר רע בכלל לכאלה שחושבים שכן וקוראים את זה זה משהו שצריך אולי אפילו להיות לכל בן אדם מישהו שידריך אותו קצת ולא ישפוט אותו.... בכל מקרה אני לא יודעת איפה למצוא עכשיו פסיכולוג.. זאתי שעזרה לי היא גרה בתל אביב ואני מהצפון אז זה לא מסתדר כל כך... ואני יודעת שאני יכולה לבקש מההורים שלי חופשי שיבררו לי והם יבררו אבל לא יודעת משהו עוצר אותי מללכת לפסיכולוג.. אני נורא נורא מתוסבכת עם עצמי כשאני לבד המוח שלי ל=א מפסיק לפעול עד השניה שאני נרדמת רק מחשבות חלקם רעות חלקם טובות אני מעדיפה לחשוב כבר רק על דברים שטחיים וחסרי טעם מאשר המחשבות שרק עושות לי יותר עצוב בראש..... בכל מקרה חשבתי על פסיכולוג שאני יוכל להתכתב איתו באינטרנט... אי מייל אי סי קיו לא יודעת משהו כזה מישהו מוסמך מחברה כלשהי או אני לא יודעת מה... אם מישהו יודע איפה אני יכולה למצוא כזה אז תגידו לי זה ממש ממש ממש יעזור לי!
 
למעלה