יש לי כמה תהיות

digiash

New member
יש לי כמה תהיות

מצטער מראש אם השאלות "חרושות" אבל לא ראיתי שרשור דומה בדפים הקודמים השאלות מופנות לכל מי שמעוניין לענות 1-האם האנשים בפורום הם בעיקר אתאסיטים או דתיים שפשוט לא מעוניינים בחוקים הנוספים של החרדים? 2-האם הבעיה היא שאתם רק מחוייבים להתנהג בצורה מסויימת בין החרדים (הפרדה לדוגמא) או שאתם נאלצים גם להסתיר את דעותיכם האמיתיות על הנושא? (האם האנשים שקרובים אליכם כן יודעים את האמת?) *האם יש סיבות אמיתיות (מעבר לנימוס) להתנהג כמוהם או שאתם יכולים לחיות בצורה חופשית יחסית? 3-חשבתם בצורה רצינית על מעבר\שינוי? 4-האם ניסיתם להשפיע על או לשנות את האנשים סביבכם? אשמח לקבל מידע
 
ובכן...

קודם כל סביר לצאת מנקודת הנחה ש"כשם שאין פרצופיהן שווים כך אין דעותיהן שוות", כך שקשה ואולי בלתי אפשרי לענות תשובות מפורטות בצורה כוללת. יחד עם זאת, אני מניח, שבאופן בסיסי הבעיה של רוב ה"אנוסים" [=אנשים שהם לגמרי לא חרדים בהשקפת עולמם, אך הם כן חרדים מבחינת התנהגותם בפומבי] היא ההתנגשות בין אורח החיים הקפדני מאוד, הטוטאלי מאוד, הבטוח בעצמו מאוד והמחייב מאוד שהחברה החרדית, בה עודני חי את חיי (וזה אומר שחוץ מבתוך מוחי - אני ממש חרדי "שחור" לכל דבר...!) שלא מבחירתי, מחייבת את חבריה - אורח חיים שהוא כמעט בלתי אפשרי בעידן המודרני - ההתנגשות של אורח חיים זה עם סיבות כל כך קלושות ומניעים כל מפוקפקים המהווים סיבה כביכול לחיי סבל ודיכוי הפרט והאינדיבידואליזים הם אלו שגורמים הרהורים שניים ורצון עז להשתחרר מעול כבד זה. אצל חלקם הסיבות הן אתאיסטיות, אצל חלקם עדיין קיימת אמונה - אך הפרשנות החרדית האולטרא אורתודכסית שוב אינה מוקבלת על דעתם יותר והם תרים אחר אפיק שונה לבטא בו את אמונתם. בדרך כלל, המחשבה הרצינית על מעבר ויידוע אנשים קרובים על בעיות אלו באים בבת אחת, וזה בשלב מאוחר מאוד אחרי חיבוטי נפש וייוסרי נפש. באופן אישי, אני מאמין שלעולם לא אצא, בגלל שכרגע זה נראה לי בלתי אפשרי לעשות זאת - לא מצד הורי ולא מצד אישתי שאני מאוד מאוד אוהב (וקשה לי להאמין שאם אצא ואתגרש אוכל למצוא אשה בעלת מעלות שיש לאשתי, ואני עדיין רואה זאת כזכות שהתחתני איתה, מהרבה ביחנות היא נראית לי עולה עליי..). קיצור, כרגע ההחלטה שלי היא ש"כדאי" לי לסבול מאשר לצאת לחופשי. כמובן, הסיבה לכך היא השמרנות והנוקשות וחוסר הגמישות של העולם החרדי, שאינו מסוגל לקבל אנשים שחושבים מעט אחרת ושאינם מתנהגים לפי קוד התנהלות הרמטי וקפוא. זו הזדמנות לאחל שבוע טוב לכולם, שבוע של אור (כל אחד כפי שהוא מפרש את המושג הזה!!!)
 
ממש מקסים לקרוא

איך אתה כותב על אישתך. אם היא מרגישה כלפיך באותו אופן, אני חושבת שכדאי שתשקול לספר לה. אין כמו פתיחות הדדית, זה יכול לשדרג לך את החיים.
 
כרגע אינני בשל לכך

אני בטוח שהדבר יגרום לה כזה צער, ואני לא מסוגל לעמוד בזה. אני מרגיש שאני לא יכול לעשות לה את זה. עדיף שהיא תחשוב שאני סתם מזלזל בחלק מהדברים (מה שלא כ"כ איכפת) משהיא תדע שזה אידיאולוגי... כנ"ל לגבי הוריי, הם אנשים שכ"כ נותנים לי, ואני פשוט לא יכול להיות כפוי טובה כלפיהם. פשוט לא יכולץ
 
אתה אדם מיוחד

ובאמת, חלק מהרצון לשתף את בן הזוג היה כי היה לי קשה לשמור זאת לעצמי. יתכן ואם הייתי לחלוטין לא-אנוכית הייתי ממשיכה לשמור את הסוד לעצמי ומתייסרת לבד, בלי להקשות על בן זוגי. בדיעבד, ההחלטה לספר לו התגלתה כנכונה ואחרי המשבר הראשוני אני חושבת שהאהבה רק התחזקה. אבל אני מעריכה את החלטתך ואת האיכפתיות לרגשותיה של אישתך. אני חושבת שהיא זכתה לבן זוג מיוחד מאד.
 
אענה על עצמי

אני אכן אטאיסט מוחלט, אני נשאר חרדי ברשמית רק בגלל הילדים ולכן גם אם אני חושב הרבה על מעבר או שינוי זה לא אקטואלי בגלל הילדים, ואני ממש לא מנסה להשפיע על סביבתי,אני בהחלט דוגל בחופש הדת ושכל אחד יחיה לפי הבנתו.
 
למעלה