יש לי מטען עודף, אפשר לפרוק?!../images/Emo4.gif
אני מניחה שרובכם יודעים שאני סטודנטית, אבל מה שאולי לא כולם יודעים, זה שאני לא אוהבת את מה שאני לומדת לפעמים אני יותר סובלת ולפעמים פחות. יש לזה הרבה סיבות ואולי אחת מהן(אבל לא העיקרית) היא שאני חורשת(לפחות חרשתי) וחורשת בלי לראות תוצאות, אפילו לא פעם אחת. אולי אם היו תוצאות הייתי מתמודדת איכשהו עם חוסר העניין. וזה מתסכל ברמות שאי אפשר לתאר אני נמצאת בחברה של אנשים תחרותיים ובעלי יכולות לימודיות לא אנושיות בעיני(וכמובן שיש גם כמוני, אבל הם מיעוט או שאולי הם הרוב השקט, לא יודעת). וגם זה מוסיף להרגשה הכללית. ויש את הכתיבה שבשנתיים האחרונות וגם הרבה לפני זה, היא אהבת חיי, יש ימים שאני קמה בבוקר עם חיוך, כי לפני שהלכתי לישון היה לי רעיון וחיכיתי לבוקר לכתוב אותו. או לילות שאני כותבת בלי צורך בשינה(אני פיזית לא עייפה). יש לי מבחן באחד המקצועות הכי שנואים עליי והכי קשים ואני לא מצליחה להתיישב ללמוד, הראש שלי הוא כל הזמן בכתיבה, מתרוצצים לי כמה רעיונות בבת אחת. וייסורי המצפון על זה שאני לא לומדת הם כמו מעגל כזה, הם גורמים לי לחוסר יכולת לכתוב ואז אני עוד יותר מיואשת. וזה גורם לי לחוסר שקט, ולעצבנות ואני נרגעת רק כשאני מתיישבת לכתוב. אני כבר לא יודעת מה לעשות, אני רוצה לסיים את הלימודים(ואני גם יודעת שכשאסיים לא יהיו בני אדם יותר גאים מההורים שלי) אבל אני מרגישה שאולי אני לא מסוגלת להתמודד עם זה. מצטערת על האורך ואני מודה לכל מי שהגיע עד לכאן בקריאה. אוהבת אתכם, הפורום הזה הוא כמו תחנת דלק בשבילי!
גילי
אני מניחה שרובכם יודעים שאני סטודנטית, אבל מה שאולי לא כולם יודעים, זה שאני לא אוהבת את מה שאני לומדת לפעמים אני יותר סובלת ולפעמים פחות. יש לזה הרבה סיבות ואולי אחת מהן(אבל לא העיקרית) היא שאני חורשת(לפחות חרשתי) וחורשת בלי לראות תוצאות, אפילו לא פעם אחת. אולי אם היו תוצאות הייתי מתמודדת איכשהו עם חוסר העניין. וזה מתסכל ברמות שאי אפשר לתאר אני נמצאת בחברה של אנשים תחרותיים ובעלי יכולות לימודיות לא אנושיות בעיני(וכמובן שיש גם כמוני, אבל הם מיעוט או שאולי הם הרוב השקט, לא יודעת). וגם זה מוסיף להרגשה הכללית. ויש את הכתיבה שבשנתיים האחרונות וגם הרבה לפני זה, היא אהבת חיי, יש ימים שאני קמה בבוקר עם חיוך, כי לפני שהלכתי לישון היה לי רעיון וחיכיתי לבוקר לכתוב אותו. או לילות שאני כותבת בלי צורך בשינה(אני פיזית לא עייפה). יש לי מבחן באחד המקצועות הכי שנואים עליי והכי קשים ואני לא מצליחה להתיישב ללמוד, הראש שלי הוא כל הזמן בכתיבה, מתרוצצים לי כמה רעיונות בבת אחת. וייסורי המצפון על זה שאני לא לומדת הם כמו מעגל כזה, הם גורמים לי לחוסר יכולת לכתוב ואז אני עוד יותר מיואשת. וזה גורם לי לחוסר שקט, ולעצבנות ואני נרגעת רק כשאני מתיישבת לכתוב. אני כבר לא יודעת מה לעשות, אני רוצה לסיים את הלימודים(ואני גם יודעת שכשאסיים לא יהיו בני אדם יותר גאים מההורים שלי) אבל אני מרגישה שאולי אני לא מסוגלת להתמודד עם זה. מצטערת על האורך ואני מודה לכל מי שהגיע עד לכאן בקריאה. אוהבת אתכם, הפורום הזה הוא כמו תחנת דלק בשבילי!
