תושב כדור הארץ
New member
יש לי נושא פרובלמטי
שאני לא הצלחתי להגיע להכרעה בו, כלומר שאני עדיין לא בעל עמדה בענין הזה. והוא נושא הסרבנות. וזה לאחר שהפכתי בדבר והפכתי. בסרבנות ליבוביץ ראה אומץ לב ושמירה על ערכים נעלים במכיר מופקע. אני מודה שאני רואה בהצלחה להמנע משירות צבאי חוכמת חיים בריאה לחלוטין. מצד שני אני גם מבין שאם כל האבסורד של להלחם על דברים שאתה לא בדיוק יודע מה הם, המנעות משירות היא בעצם הרתמת אחרים למשימה, שהרי ממילא תצטרך להתבצע. מאחורי ההגיון לסרב עומדים דברים חזקים. ואני לא מדבר כאן על השטויות האידיולוגיות - זו צביעות. אלא על כך שאנחנו חלק מחברה בעלת לכידות רעועה, ושהעתיד איננו ברור. כמו גם על כך שהמודל הכלכלי המודרני ממילא מחנך לכך שכל אחד לעצמו בעולם הזה, אז למה לא להתחיל לייסם את העיקרון הזה כבר בשלב הקריטי של צורך חברתי. כלומר, "מה אני חייב לך משהו". בארה"ב יש פחות צביעות בענין הזה. כלומר, "אתה באמת לא חייב לי שום דבר". קודם כל השירות הוא לא חובה, ושנית, לא מזיינים לך את המוח עם הצורך הלאומי והאחריות החברתית ואחרך כך זורקים אותך לכלבים. אלא שאומרים לך בוא תסכן חיים אך בתמורה לאחלה מסכורת ואחלה תנאים, ואין גאלות. מאחורי ההגיון לשרת עומד דבר חזק אחד בלבד, והוא האילוץ הבלתי נמנע לעשות את זה. כלומר, סירבת אתה וגם כל השאר, והנה רגע אחד אחרי, אם אתה עדיין חי, אתה משרת מלך חדש, כלומר אתה זה שסולל לו את הכבישים ובונה לו את הבתים, וזה פחות או יותר יהיה גם גורל בניך ובני בנך. אז להיות פרייר או לא להיות פרייר? וזה לאחר שכבר נלכח בחשבון שפריירים אלו שהם הרי תמיד יהיו. מישהו יכול לענות על השאלה הזאת בצורה ברורה, כי אני לא הצלחתי.
שאני לא הצלחתי להגיע להכרעה בו, כלומר שאני עדיין לא בעל עמדה בענין הזה. והוא נושא הסרבנות. וזה לאחר שהפכתי בדבר והפכתי. בסרבנות ליבוביץ ראה אומץ לב ושמירה על ערכים נעלים במכיר מופקע. אני מודה שאני רואה בהצלחה להמנע משירות צבאי חוכמת חיים בריאה לחלוטין. מצד שני אני גם מבין שאם כל האבסורד של להלחם על דברים שאתה לא בדיוק יודע מה הם, המנעות משירות היא בעצם הרתמת אחרים למשימה, שהרי ממילא תצטרך להתבצע. מאחורי ההגיון לסרב עומדים דברים חזקים. ואני לא מדבר כאן על השטויות האידיולוגיות - זו צביעות. אלא על כך שאנחנו חלק מחברה בעלת לכידות רעועה, ושהעתיד איננו ברור. כמו גם על כך שהמודל הכלכלי המודרני ממילא מחנך לכך שכל אחד לעצמו בעולם הזה, אז למה לא להתחיל לייסם את העיקרון הזה כבר בשלב הקריטי של צורך חברתי. כלומר, "מה אני חייב לך משהו". בארה"ב יש פחות צביעות בענין הזה. כלומר, "אתה באמת לא חייב לי שום דבר". קודם כל השירות הוא לא חובה, ושנית, לא מזיינים לך את המוח עם הצורך הלאומי והאחריות החברתית ואחרך כך זורקים אותך לכלבים. אלא שאומרים לך בוא תסכן חיים אך בתמורה לאחלה מסכורת ואחלה תנאים, ואין גאלות. מאחורי ההגיון לשרת עומד דבר חזק אחד בלבד, והוא האילוץ הבלתי נמנע לעשות את זה. כלומר, סירבת אתה וגם כל השאר, והנה רגע אחד אחרי, אם אתה עדיין חי, אתה משרת מלך חדש, כלומר אתה זה שסולל לו את הכבישים ובונה לו את הבתים, וזה פחות או יותר יהיה גם גורל בניך ובני בנך. אז להיות פרייר או לא להיות פרייר? וזה לאחר שכבר נלכח בחשבון שפריירים אלו שהם הרי תמיד יהיו. מישהו יכול לענות על השאלה הזאת בצורה ברורה, כי אני לא הצלחתי.
