יש לי סיפור ושאלה../images/Emo70.gif
זה ארוך וזה הולך ככה: הייתה איזו מישהי שאני והיא ממש לא הסתדרנו - לאורך כל הדרך בה הכרנו. התחלנו בכיתה י´ כחברות טובות ואז באו המון מריבות והשלמות מצידה עד שבסוף י"א נפל לי סוף סוף האסימון והחלטתי לנתק איתה את הקשר, אבל לנתק איתה את הקשר היה קצת מאוד קשה מפני שהיינו באותם חבר´ה ולנתק איתה את הקשר פירושו לנתק מכולם... אז באמת ניתקתי גם בגללה מכמעט כולם את הקשר והיו לי חבר´ה משלי (שחלק היו גם ממקודם אבל לא היו קשורים ישירות לחבר´ה הללו). דווקא הייתה לי באותם חבר´ה חברה טובה אחרת, שגם עבר בינינו חתול שחור בגיל 17 (אוי היו ימים... איזה טנובלות... היה לנו כנראה משעמם) ולא דיברנו עד גיל 19. עד אז הצלחתי פחות או יותר להמנע ממגע ישיר עם הראשונה למרות שמאז שהחלטתי להתנתק ממנה היא רדפה אחריי וביקשה להשלים איתי. בגיל 19 כשהשלמתי עם החברה השניה, "חזרה לחיי" אותה ראשונה כי היא הייתה חברה של מי שהשלמתי איתה. לא רציתי איתה בשום קשר לאור מה שהיו בימים העליזים של התיכון ואי לכך חברתי (זאת שהשלמתי איתה) עמדה בין הפטיש לסדן. כל אחת "ליכלכה"... (נו, כנראה באמת משעמם לנו בחיים). באיזשהו שלב החלטתי שלמען חברתי אני מפסיקה ללכלך ולנסות לשדלה להתנתק ממנה וגם במפגשים חברתיים אותם יזמה חברתי אני אחליף איתה איזו מילה או שתיים אבל עדיין לא הייתי מוכנה ליותר אינטראקציה איתה. והשנים עברו... והיא כל פעם מצאה לה קריזה חדשה עליי עד שלי אישית השבר, הרמתי לה טלפון, אמרתי לה שאני לא מבינה מה היא מחפשת אותי מתחת לשולחן ושאם יש לה מה לומר שתבוא ותדבר איתי ישירות ושלא תתחיל ללכלך... והיא פתחה בהאשמות חד צדדיות... אמרתי לה שאם היא מתנהגת כמו שהתנהגה בתיכון אני סוגרת לה את הטלפון... וזה כנראה מה שקצת ניער אותה. טוב! הזמן ממשיך לעבור, חברתי מתארסת, אני מתארסת ולפתע גם היא מתארסת... בהתחלה להזמין אותה לחתונתי לא עלה על דעתי בשום פנים ואופן וגם הודעתי זאת לחברתי, אבל חברתי לעומת זאת סיפרה לי שהיא דווקא מתכננת עליי...
עבר זמן והגיע אוגוסט. חברתי התחתנה ותיכננתי לה מסיבת רווקות שהתקיימה בבית הוריי. מתוקף הדברים התעלתי על עצמי והזמנתי את אותה אחת. אותה אחת הגיעה מוקדם וראשונה, הציעה את עזרתה בסידור ולאחר שאירגנו את הכל ישבנו ודיברנו בהתחלה סתם. היינו שתינו מאורסות אז היה לנו על מה לקשקש. פתאום היא הזדקפה והתחילה לומר שגדלנו והזמן עבר... ומרוב זה שאף פעם לא היה קשר מסודר בינינו היא לא מכירה אותי באמת... ושהיא רוצה להכיר אותי באמת... והיא מודעת שלפעמים יש לה את הקריזות שלה... קצת הייתי בהלם שזה בא ממנה אבל אני סלחנית מטבעי (לפעמים זה גם לא כל כך טוב...), אמרתי לה שאין לי בעיה, אבל ידעתי בתוכי שחברות קרובות לא נהיה, כי אני והיא פשוט לא מתחברות בתור חברות קרובות. החלטתי שלשמור על יחסים טובים עם דיסטנס זה מה שמתאים לי (כמו שלכולנו יש חברות כאלה, שרואים פעם במיליון שנים). לאור החלטתי החדשה התייעצתי עם חברה שלי מה עושים בקשר לחתונה שלי והוחלט להזמין אותה, כי לחתונות לא מזמינים רק את החברות הבאמת קרובות אלא גם ממעגלים יותר חיצוניים. היא קיבלה את ההזמנה בשמחה והודיע שהיא תבוא כמובן עם בעלה לעתיד, שגם אותו כמובן אני מכירה משכבר הימים (הם חברים מגיל 16 שלה ו18 שלו. הוא היה פעם ידיד טוב שלי) והם כמובן הביאו לי הזמנה נגדית לחתונתם, שהיום מתקיימת. השאלה שלי (סוף סוף): אישי בא אליי לפני כמה ימים ואמר לי שיש לו סידורים חשובים להיום ושאלך לחתונה הזאת עם חברה שלי ובעלה. כמובן שהתקוממתי כי שניהם, גם היא וגם בעלה לעתיד, היו אצלנו ורקדו ועשו שמח. אז הוא אמר לי שהוא לא מכיר אותם וכמו שהוא לא ידרוש ממני לבוא איתו לחתונה של אנשים שלו מהעבודה שאני לא מכירה למרות שהם היו בזוג אצלנו הוא מצפה שאני אבין אותו. "זה לא שאת לא מכירה שם אף אחד, להפך - תכירי את הרוב ואני לא מכיר כמעט אף אחד". החלטתי שבגללה אני לא אריב איתו ואלך לחתונה הזאת בגפי. הודעתי לה אתמול שהוא לא יבוא. השאלה שלי היא כמה לדעתכם לתת לה מתנה? כמה שהם הביאו לי (2 מנות) או רק מנה אחת (רק אני)?
זה ארוך וזה הולך ככה: הייתה איזו מישהי שאני והיא ממש לא הסתדרנו - לאורך כל הדרך בה הכרנו. התחלנו בכיתה י´ כחברות טובות ואז באו המון מריבות והשלמות מצידה עד שבסוף י"א נפל לי סוף סוף האסימון והחלטתי לנתק איתה את הקשר, אבל לנתק איתה את הקשר היה קצת מאוד קשה מפני שהיינו באותם חבר´ה ולנתק איתה את הקשר פירושו לנתק מכולם... אז באמת ניתקתי גם בגללה מכמעט כולם את הקשר והיו לי חבר´ה משלי (שחלק היו גם ממקודם אבל לא היו קשורים ישירות לחבר´ה הללו). דווקא הייתה לי באותם חבר´ה חברה טובה אחרת, שגם עבר בינינו חתול שחור בגיל 17 (אוי היו ימים... איזה טנובלות... היה לנו כנראה משעמם) ולא דיברנו עד גיל 19. עד אז הצלחתי פחות או יותר להמנע ממגע ישיר עם הראשונה למרות שמאז שהחלטתי להתנתק ממנה היא רדפה אחריי וביקשה להשלים איתי. בגיל 19 כשהשלמתי עם החברה השניה, "חזרה לחיי" אותה ראשונה כי היא הייתה חברה של מי שהשלמתי איתה. לא רציתי איתה בשום קשר לאור מה שהיו בימים העליזים של התיכון ואי לכך חברתי (זאת שהשלמתי איתה) עמדה בין הפטיש לסדן. כל אחת "ליכלכה"... (נו, כנראה באמת משעמם לנו בחיים). באיזשהו שלב החלטתי שלמען חברתי אני מפסיקה ללכלך ולנסות לשדלה להתנתק ממנה וגם במפגשים חברתיים אותם יזמה חברתי אני אחליף איתה איזו מילה או שתיים אבל עדיין לא הייתי מוכנה ליותר אינטראקציה איתה. והשנים עברו... והיא כל פעם מצאה לה קריזה חדשה עליי עד שלי אישית השבר, הרמתי לה טלפון, אמרתי לה שאני לא מבינה מה היא מחפשת אותי מתחת לשולחן ושאם יש לה מה לומר שתבוא ותדבר איתי ישירות ושלא תתחיל ללכלך... והיא פתחה בהאשמות חד צדדיות... אמרתי לה שאם היא מתנהגת כמו שהתנהגה בתיכון אני סוגרת לה את הטלפון... וזה כנראה מה שקצת ניער אותה. טוב! הזמן ממשיך לעבור, חברתי מתארסת, אני מתארסת ולפתע גם היא מתארסת... בהתחלה להזמין אותה לחתונתי לא עלה על דעתי בשום פנים ואופן וגם הודעתי זאת לחברתי, אבל חברתי לעומת זאת סיפרה לי שהיא דווקא מתכננת עליי...
