יש לי עשר דקות הפסקה בערך
אלה סוף-סוף נרדמה, אבל אין לי ספק שתכף אני אשמע אותה מצפצפת (במקרה הטוב) או בוכה (במקרה הפחות טוב) או צורחת (במקרה הגרוע). דוקא תכננתי לי יום נחמד, ואפילו פגישה עיוורת (
), אבל בלילה היתה לנו התקפת גזים, טילים כימיים... ניסינו הכל חוץ מאשר להזריק אטרופין - תה שומר, תה קמומיל, גרייפ-ווטר, גליכול, רכבנו לאמא על הרגליים, הידיים, הגענו לה אפילו לצוואר... נאדה. וגם לא ממש אכלנו, ומה שאכלנו - הוצאנו (אחד גם יצא בקשת...). בחמש לפנות בוקר, אחרי לילה נטול שינה (שלי, לבן זוגי יש חרשות סלקטיבית כפי שכבר הזכרתי) נרשמה רגיעה בשדה הקרב. אלה נרדמה עד שבע וחצי ואני סידרתי את הבית (כי היה לי היום עוזר, וכמנהג הפולנים צריך לסדר את הבית לפני שיש עוזר). בשבע וחצי שוב נשמעה הססמה "נחש צפע - נחש צפע"... רק עכשיו נרדמנו שוב (זאת אומרת אלה - אני מבשלת). כוחותנו מותשים. הרמנו דגל לבן (למה אני מדברת בלשון רבים - אני פה לבד...) מחכים גם לטכנאי מכונת הכביסה - שכבר היה היום בבוקר אבל לא תיקן כלום ולקח 180 ש"ח. הוא רצה שאני אעשה לו קולות "איך עושה מכונה מקולקלת". ניסיתי, כנראה הוא לא הבין כי הוא טוען שהכל בסדר. אני חושבת שהיא עומדת לפרוץ את הדלת וללכת לבקר מכונות חברות. אני מתה להתקלח!!!!! HELP! HELP! בברכת חיזקו-ואימצו שבלולית מסטולית
אלה סוף-סוף נרדמה, אבל אין לי ספק שתכף אני אשמע אותה מצפצפת (במקרה הטוב) או בוכה (במקרה הפחות טוב) או צורחת (במקרה הגרוע). דוקא תכננתי לי יום נחמד, ואפילו פגישה עיוורת (
